1 הֹוי שֹׁודֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבֹוגֵד וְלֹא־בָגְדוּ בֹו כַּהֲתִמְךָ שֹׁודֵד תּוּשַּׁד כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ־בָךְ׃ ס | 1 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך |
2 יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף־יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה | 2 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה |
3 מִקֹּול הָמֹון נָדְדוּ עַמִּים מֵרֹומְמֻתֶךָ נָפְצוּ גֹּויִם | 3 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים |
4 וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שֹׁוקֵק בֹּו | 4 ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו |
5 נִשְׂגָּב יְהוָה כִּי שֹׁכֵן מָרֹום מִלֵּא צִיֹּון מִשְׁפָּט וּצְדָקָה | 5 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה |
6 וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אֹוצָרֹו׃ ס | 6 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו |
7 הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלֹום מַר יִבְכָּיוּן | 7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון |
8 נָשַׁמּוּ מְסִלֹּות שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנֹושׁ | 8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש |
9 אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנֹון קָמַל הָיָה הַשָּׁרֹון כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל | 9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל |
10 עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה עַתָּה אֵרֹומָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא | 10 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא |
11 תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם | 11 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם |
12 וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפֹות שִׂיד קֹוצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ׃ ס | 12 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו |
13 שִׁמְעוּ רְחֹוקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרֹובִים גְּבֻרָתִי | 13 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי |
14 פָּחֲדוּ בְצִיֹּון חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי ׀ יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אֹוכֵלָה מִי־יָגוּר לָנוּ מֹוקְדֵי עֹולָם | 14 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם |
15 הֹלֵךְ צְדָקֹות וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקֹּות נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנֹו מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאֹות בְּרָע | 15 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע |
16 הוּא מְרֹומִים יִשְׁכֹּן מְצָדֹות סְלָעִים מִשְׂגַּבֹּו לַחְמֹו נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים | 16 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים |
17 מֶלֶךְ בְּיָפְיֹו תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים | 17 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים |
18 לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת־הַמִּגְדָּלִים | 18 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים |
19 אֶת־עַם נֹועָז לֹא תִרְאֶה עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמֹועַ נִלְעַג לָשֹׁון אֵין בִּינָה | 19 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה |
20 חֲזֵה צִיֹּון קִרְיַת מֹועֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל־יִצְעָן בַּל־יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל־חֲבָלָיו בַּל־יִנָּתֵקוּ | 20 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו |
21 כִּי אִם־שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקֹום־נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל־תֵּלֶךְ בֹּו אֳנִי־שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ | 21 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו |
22 כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יֹושִׁיעֵנוּ | 22 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו |
23 נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל־יְחַזְּקוּ כֵן־תָּרְנָם בַּל־פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד־שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז | 23 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז |
24 וּבַל־יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן | 24 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון |