| 1 לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל־חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם׃ ס | 1 Усьому час-пора, і на все слушна хвилина під небом: |
| 2 עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקֹור נָטוּעַ | 2 час народитись і час померти, час садити і час посаджене виривати. |
| 3 עֵת לַהֲרֹוג וְעֵת לִרְפֹּוא עֵת לִפְרֹוץ וְעֵת לִבְנֹות | 3 Час убивати й час лікувати, час руйнувати і час будувати. |
| 4 עֵת לִבְכֹּות וְעֵת לִשְׂחֹוק עֵת סְפֹוד וְעֵת רְקֹוד | 4 Час плакати і час сміятись, час сумувати і час танцювати. |
| 5 עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנֹוס אֲבָנִים עֵת לַחֲבֹוק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק | 5 Час розкидати каміння і час його збирати, час обіймати і час обіймів уникати. |
| 6 עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמֹור וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ | 6 Час шукати і час губити, час зберігати і час розкидати. |
| 7 עֵת לִקְרֹועַ וְעֵת לִתְפֹּור עֵת לַחֲשֹׁות וְעֵת לְדַבֵּר | 7 Час роздирати і час ізшивати, час мовчати і час говорити. |
| 8 עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלֹום׃ ס | 8 Час любити і час ненавидіти, час на війну і час на мир. |
| 9 מַה־יִּתְרֹון הָעֹושֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל | 9 Що за користь тому, хто працює, з того, над чим він трудиться? |
| 10 רָאִיתִי אֶת־הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנֹות בֹּו | 10 Я бачив те заняття, що Бог дав людям, щоб вони ним клопотались. |
| 11 אֶת־הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתֹּו גַּם אֶת־הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא־יִמְצָא הָאָדָם אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר־עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד־סֹוף | 11 Усе він створив гарним у свій час, та й вічність він вклав їм у серце, одначе, так, що чоловік не може збагнути діл, що їх творить Бог, від початку до кінця. |
| 12 יָדַעְתִּי כִּי אֵין טֹוב בָּם כִּי אִם־לִשְׂמֹוחַ וְלַעֲשֹׂות טֹוב בְּחַיָּיו | 12 Я зрозумів, що нема для чоловіка нічого ліпшого, як веселитись і заживати добра поки віку його. |
| 13 וְגַם כָּל־הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טֹוב בְּכָל־עֲמָלֹו מַתַּת אֱלֹהִים הִיא | 13 А й те: чи їсть, чи п’є, чи заживає добра у кожній своїй праці, і це — дар Божий. |
| 14 יָדַעְתִּי כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעֹולָם עָלָיו אֵין לְהֹוסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו | 14 Я знаю, що все, що робить Бог, воно буде повіки; нічого до нього не можна причинити, нічого від нього відняти; Бог робить так, щоб його боялись. |
| 15 מַה־שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיֹות כְּבָר הָיָה וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף | 15 Те, що є, — давно вже було, а те, що має бути, — вже є; Бог же викликає минуле. |
| 16 וְעֹוד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקֹום הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקֹום הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע | 16 Бачив я ще й таке під сонцем: на місці правосуддя — кривда; на місці справедливости — беззаконня. |
| 17 אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי אֶת־הַצַּדִּיק וְאֶת־הָרָשָׁע יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים כִּי־עֵת לְכָל־חֵפֶץ וְעַל כָּל־הַמַּעֲשֶׂה שָׁם | 17 Я мовив у моїм сеоці: Праведника і грішника Бог буде судити, бо час-пора на всяку річ і на всякий вчинок. |
| 18 אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל־דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם לְבָרָם הָאֱלֹהִים וְלִרְאֹות שְׁהֶם־בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם | 18 Я мовив про людей у моєму серці: Бог випробовує їх, щоб показати, що самі собі вони — скотина. |
| 19 כִּי מִקְרֶה בְנֵי־הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם כְּמֹות זֶה כֵּן מֹות זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל וּמֹותַר הָאָדָם מִן־הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל | 19 Бо доля людей і доля тварин — одна в них доля: як помирають ці, так помирають і ті, і один дух у всіх них; людина нічим не ліпша від скотини, бо усе — марнота. |
| 20 הַכֹּל הֹולֵךְ אֶל־מָקֹום אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן־הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל־הֶעָפָר | 20 Усе прямує до одного місця; все з пороху постало і все повертається у порох. |
| 21 מִי יֹודֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ | 21 Хто зна, чи людський дух знімається угору, а дух звірячий сходить наниз додолу? |
| 22 וְרָאִיתִי כִּי אֵין טֹוב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי־הוּא חֶלְקֹו כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאֹות בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו | 22 Я побачив, що нема нічого кращого для чоловіка, як радіти своїми ділами; така бо його доля; бо хто дасть йому побачити, що буде після нього? |
| 23 חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ | |
| 24 חֶלְקִי יְהוָה אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אֹוחִיל לֹו׃ ס | |
| 25 טֹוב יְהוָה לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ | |
| 26 טֹוב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהוָה | |
| 27 טֹוב לַגֶּבֶר כִּי־יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו׃ ס | |
| 28 יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו | |
| 29 יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה | |
| 30 יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה׃ ס | |
| 31 כִּי לֹא יִזְנַח לְעֹולָם אֲדֹנָי | |
| 32 כִּי אִם־הֹוגָה וְרִחַם כְּרֹב [חַסְדֹּו כ] (חֲסָדָיו׃ ק) | |
| 33 כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבֹּו וַיַּגֶּה בְּנֵי־אִישׁ׃ ס | |
| 34 לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ | |
| 35 לְהַטֹּות מִשְׁפַּט־גָּבֶר נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיֹון | |
| 36 לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבֹו אֲדֹנָי לֹא רָאָה׃ ס | |
| 37 מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה | |
| 38 מִפִּי עֶלְיֹון לֹא תֵצֵא הָרָעֹות וְהַטֹּוב | |
| 39 מַה־יִּתְאֹונֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל־ [חֶטְאֹו כ] (חֲטָאָיו׃ ק) ס | |
| 40 נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד־יְהוָה | |
| 41 נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָיִם | |
| 42 נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ׃ ס | |
| 43 סַכֹּתָה בָאַף וַתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָלְתָּ | |
| 44 סַכֹּותָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבֹור תְּפִלָּה | |
| 45 סְחִי וּמָאֹוס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים׃ ס | |
| 46 פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם כָּל־אֹיְבֵינוּ | |
| 47 פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר | |
| 48 פַּלְגֵי־מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּי׃ ס | |
| 49 עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגֹות | |
| 50 עַד־יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהוָה מִשָּׁמָיִם | |
| 51 עֵינִי עֹולְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנֹות עִירִי׃ ס | |
| 52 צֹוד צָדוּנִי כַּצִּפֹּור אֹיְבַי חִנָּם | |
| 53 צָמְתוּ בַבֹּור חַיָּי וַיַּדּוּ־אֶבֶן בִּי | |
| 54 צָפוּ־מַיִם עַל־רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי׃ ס | |
| 55 קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהוָה מִבֹּור תַּחְתִּיֹּות | |
| 56 קֹולִי שָׁמָעְתָּ אַל־תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי | |
| 57 קָרַבְתָּ בְּיֹום אֶקְרָאֶךָּ אָמַרְתָּ אַל־תִּירָא׃ ס | |
| 58 רַבְתָּ אֲדֹנָי רִיבֵי נַפְשִׁי גָּאַלְתָּ חַיָּי | |
| 59 רָאִיתָה יְהוָה עַוָּתָתִי שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי | |
| 60 רָאִיתָה כָּל־נִקְמָתָם כָּל־מַחְשְׁבֹתָם לִי׃ ס | |
| 61 שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם יְהוָה כָּל־מַחְשְׁבֹתָם עָלָי | |
| 62 שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיֹונָם עָלַי כָּל־הַיֹּום | |
| 63 שִׁבְתָּם וְקִימָתָם הַבִּיטָה אֲנִי מַנְגִּינָתָם׃ ס | |
| 64 תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְהוָה כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם | |
| 65 תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת־לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם | |
| 66 תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְהוָה׃ פ | |