| 1 טֹוב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה־בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי־רִיב | 1 טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב |
| 2 עֶבֶד־מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתֹוךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה | 2 עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה |
| 3 מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבֹּות יְהוָה | 3 מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה |
| 4 מֵרַע מַקְשִׁיב עַל־שְׂפַת־אָוֶן שֶׁקֶר מֵזִין עַל־לְשֹׁון הַוֹּת | 4 מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות |
| 5 לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה | 5 לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה |
| 6 עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבֹותָם | 6 עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם |
| 7 לֹא־נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת־יֶתֶר אַף כִּי־לְנָדִיב שְׂפַת־שָׁקֶר | 7 לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר |
| 8 אֶבֶן־חֵן הַשֹּׁחַד בְּעֵינֵי בְעָלָיו אֶל־כָּל־אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל | 8 אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל |
| 9 מְכַסֶּה־פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה וְשֹׁנֶה בְדָבָר מַפְרִיד אַלּוּף | 9 מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף |
| 10 תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכֹּות כְּסִיל מֵאָה | 10 תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה |
| 11 אַךְ־מְרִי יְבַקֶּשׁ־רָע וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח־בֹּו | 11 אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו |
| 12 פָּגֹושׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ וְאַל־כְּסִיל בְּאִוַּלְתֹּו | 12 פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו |
| 13 מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טֹובָה לֹא־ [תָמִישׁ כ] (תָמוּשׁ ק) רָעָה מִבֵּיתֹו | 13 משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו |
| 14 פֹּוטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדֹון וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטֹושׁ | 14 פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש |
| 15 מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תֹּועֲבַת יְהוָה גַּם־שְׁנֵיהֶם | 15 מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם |
| 16 לָמָּה־זֶּה מְחִיר בְּיַד־כְּסִיל לִקְנֹות חָכְמָה וְלֶב־אָיִן | 16 למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין |
| 17 בְּכָל־עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד | 17 בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד |
| 18 אָדָם חֲסַר־לֵב תֹּוקֵעַ כָּף עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ | 18 אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו |
| 19 אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחֹו מְבַקֶּשׁ־שָׁבֶר | 19 אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר |
| 20 עִקֶּשׁ־לֵב לֹא יִמְצָא־טֹוב וְנֶהְפָּךְ בִּלְשֹׁונֹו יִפֹּול בְּרָעָה | 20 עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה |
| 21 יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לֹו וְלֹא־יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל | 21 ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל |
| 22 לֵב מֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ־גָּרֶם | 22 לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם |
| 23 שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקָּח לְהַטֹּות אָרְחֹות מִשְׁפָּט | 23 שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט |
| 24 אֶת־פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה־אָרֶץ | 24 את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ |
| 25 כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶמֶר לְיֹולַדְתֹּו | 25 כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו |
| 26 גַּם עֲנֹושׁ לַצַּדִּיק לֹא־טֹוב לְהַכֹּות נְדִיבִים עַל־יֹשֶׁר | 26 גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר |
| 27 חֹושֵׂךְ אֲמָרָיו יֹודֵעַ דָּעַת [וְקַר־ כ] (יְקַר־רוּחַ ק) אִישׁ תְּבוּנָה | 27 חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה |
| 28 גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבֹון | 28 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון |