Isaiah (ישעיה) - Isaia 36

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ ׀ לְעֶבֶד־יְהוָה לְדָוִד	1 Magistro chori. David, servi Domini.
2 נְאֻם־פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו	2 Susurrat iniquitas ad impium in medio cordis eius; non est timor Dei ante oculos eius.
3 כִּי־הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֹנֹו לִשְׂנֹא	3 Quoniam blanditur ipsi in conspectu eius, ut non inveniat iniquitatem suam et oderit.
4 דִּבְרֵי־פִיו אָוֶן וּמִרְמָה חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב	4 Verba oris eius iniquitas et dolus, desiit intellegere, ut bene ageret.
5 אָוֶן ׀ יַחְשֹׁב עַל־מִשְׁכָּבֹו יִתְיַצֵּב עַל־דֶּרֶךְ לֹא־טֹוב רָע לֹא יִמְאָס	5 Iniquitatem meditatus est in cubili suo, astitit omni viae non bonae, malitiam autem non odivit.
6 יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד־שְׁחָקִים	6 Domine, in caelo misericordia tua, et veritas tua usque ad nubes;
7 צִדְקָתְךָ ׀ כְּהַרְרֵי־אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהֹום רַבָּה אָדָם־וּבְהֵמָה תֹושִׁיעַ יְהוָה	7 iustitia tua sicut montes Dei, iudicia tua abyssus multa: homines et iumenta salvabis, Domine.
8 מַה־יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן	8 Quam pretiosa misericordia tua, Deus! Filii autem hominum in tegmine alarum tuarum sperabunt;
9 יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם	9 inebriabuntur ab ubertate domus tuae, et torrente voluptatis tuae potabis eos.
10 כִּי־עִמְּךָ מְקֹור חַיִּים בְּאֹורְךָ נִרְאֶה־אֹור	10 Quoniam apud te est fons vitae, et in lumine tuo videbimus lumen.
11 מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי־לֵב	11 Praetende misericordiam tuam scientibus te et iustitiam tuam his, qui recto sunt corde.
12 אַל־תְּבֹואֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד־רְשָׁעִים אַל־תְּנִדֵנִי	12 Non veniat mihi pes superbiae, et manus peccatoris non moveat me.
13 שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּחוּ וְלֹא־יָכְלוּ קוּם	13 Ibi ceciderunt, qui operantur iniquitatem, expulsi sunt nec potuerunt stare.
14 כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל־יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי לֹא־יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם
15 וְאַל־יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר
16 אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ ס כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ־אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ־גַּפְנֹו וְאִישׁ תְּאֵנָתֹו וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי־בֹורֹו
17 עַד־בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירֹושׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים
18 פֶּן־יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר יְהוָה יַצִּילֵנוּ הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגֹּויִם אִישׁ אֶת־אַרְצֹו מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר
19 אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם וְכִי־הִצִּילוּ אֶת־שֹׁמְרֹון מִיָּדִי
20 מִי בְּכָל־אֱלֹהֵי הָאֲרָצֹות הָאֵלֶּה אֲשֶׁר־הִצִּילוּ אֶת־אַרְצָם מִיָּדִי כִּי־יַצִּיל יְהוָה אֶת־יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי
21 וַיַּחֲרִישׁוּ וְלֹא־עָנוּ אֹתֹו דָּבָר כִּי־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ
22 וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן־חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר־עַל־הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּופֵר וְיֹואָח בֶּן־אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל־חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּידוּ לֹו אֵת דִּבְרֵי רַב־שָׁקֵה׃ ס