Isaiah (ישעיה) - Isaia 109

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמֹור אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי אַל־תֶּחֱרַשׁ	1 Magistro chori. David. Psalmus. Deus laudis meae, ne tacueris,
2 כִּי פִי רָשָׁע וּפִי־מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ דִּבְּרוּ אִתִּי לְשֹׁון שָׁקֶר	2 quia os peccatoris et os dolosi super me apertum est. Locuti sunt adversum me lingua dolosa
3 וְדִבְרֵי שִׂנְאָה סְבָבוּנִי וַיִּלָּחֲמוּנִי חִנָּם	3 et sermonibus odii circumdederunt me et expugnaverunt me gratis.
4 תַּחַת־אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה	4 Pro dilectione mea adversabantur mihi; ego autem orabam.
5 וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טֹובָה וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי	5 Et posuerunt adversum me mala pro bonis et odium pro dilectione mea.
6 הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל־יְמִינֹו	6 Constitue super eum peccatorem, et adversarius stet a dextris eius.
7 בְּהִשָּׁפְטֹו יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתֹו תִּהְיֶה לַחֲטָאָה	7 Cum iudicatur, exeat condemnatus, et oratio eius fiat in peccatum.
8 יִהְיוּ־יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתֹו יִקַּח אַחֵר	8 Fiant dies eius pauci, et ministerium eius accipiat alter.
9 יִהְיוּ־בָנָיו יְתֹומִים וְאִשְׁתֹּו אַלְמָנָה	9 Fiant filii eius orphani, et uxor eius vidua.
10 וְנֹועַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבֹותֵיהֶם	10 Instabiles vagentur filii eius et mendicent et eiciantur de ruinis suis. -
11 יְנַקֵּשׁ נֹושֶׁה לְכָל־אֲשֶׁר־לֹו וְיָבֹזּוּ זָרִים יְגִיעֹו	11 Scrutetur fenerator omnem substantiam eius, et diripiant alieni labores eius.
12 אַל־יְהִי־לֹו מֹשֵׁךְ חָסֶד וְאַל־יְהִי חֹונֵן לִיתֹומָיו	12 Non sit qui praebeat illi misericordiam, nec sit qui misereatur pupillis eius.
13 יְהִי־אַחֲרִיתֹו לְהַכְרִית בְּדֹור אַחֵר יִמַּח שְׁמָם	13 Fiant nati eius in interitum, in generatione una deleatur nomen eorum.
14 יִזָּכֵר ׀ עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל־יְהוָה וְחַטַּאת אִמֹּו אַל־תִּמָּח	14 In memoriam redeat iniquitas patrum eius in conspectu Domini, et peccatum matris eius non deleatur.
15 יִהְיוּ נֶגֶד־יְהוָה תָּמִיד וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם	15 Fiant contra Dominum semper, et disperdat de terra memoriam eorum.
16 יַעַן אֲשֶׁר ׀ לֹא זָכַר עֲשֹׂות חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ־עָנִי וְאֶבְיֹון וְנִכְאֵה לֵבָב לְמֹותֵת	16 Pro eo quod non est recordatus facere misericordiam et persecutus est hominem inopem et mendicum et compunctum corde, ut mortificaret.
17 וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבֹואֵהוּ וְלֹא־חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ	17 Et dilexit maledictionem: et veniat ei; et noluit benedictionem: et elongetur ab eo.
18 וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדֹּו וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבֹּו וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמֹותָיו	18 Et induit maledictionem sicut vestimentum: et intret sicut aqua in interiora eius, et sicut oleum in ossa eius.
19 תְּהִי־לֹו כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ	19 Fiat ei sicut indumentum, quo operitur, et sicut zona, qua semper praecingitur.
20 זֹאת פְּעֻלַּת טְנַי מֵאֵת יְהוָה וְהַדֹּבְרִים רָע עַל־נַפְשִׁי	20 Haec retributio eorum, qui adversantur mihi apud Dominum, et qui loquuntur mala adversus animam meam.
21 וְאַתָּה ׀ יְהוִה אֲדֹנָי עֲ‍שֵׂה־אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי־טֹוב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי	21 Et tu, Domine, Domine, fac mecum propter nomen tuum, quia suavis est misericordia tua; libera me,
22 כִּי־עָנִי וְאֶבְיֹון אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי	22 quia egenus et pauper ego sum, et cor meum vulneratum est intra me.
23 כְּצֵל־כִּנְטֹותֹו נֶהֱלָכְתִּי נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה	23 Sicut umbra, cum declinat, pertransii, excussus sum sicut locustae.
24 בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצֹּום וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן	24 Genua mea infirmata sunt ieiunio, et caro mea contabuit absque oleo.
25 וַאֲנִי ׀ הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם	25 Et ego factus sum opprobrium illis: viderunt me et moverunt capita sua.
26 עָזְרֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הֹושִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ	26 Adiuva me, Domine Deus meus, salvum me fac secundum misericordiam tuam.
27 וְיֵדְעוּ כִּי־יָדְךָ זֹּאת אַתָּה יְהוָה עֲשִׂיתָהּ	27 Et sciant quia manus tua haec: tu, Domine, hoc fecisti.
28 יְקַלְלוּ־הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ ׀ וַיֵּבֹשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח	28 Maledicant illi, et tu benedicas; qui insurgunt in me, confundantur, servus autem tuus laetabitur.
29 יִלְבְּשׁוּ שֹׂוטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם	29 Induantur, qui detrahunt mihi, pudore et operiantur sicut diploide confusione sua.
30 אֹודֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתֹוךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ	30 Confitebor Domino nimis in ore meo et in medio multorum laudabo eum,
31 כִּי־יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיֹון לְהֹושִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשֹׁו	31 quia astitit a dextris pauperis, ut salvam faceret a iudicantibus animam eius.