Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 קְרָא־נָא הֲיֵשׁ עֹונֶךָּ וְאֶל־מִי מִקְּדֹשִׁים תִּפְנֶה	1 Voca ergo, si est qui tibi respondeat, et ad aliquem sanctorum convertere.
2 כִּי־לֶאֱוִיל יַהֲרָג־כָּעַשׂ וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה	2 Vere stultum interficit iracundia, et parvulum occidit invidia.
3 אֲ‍נִי־רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ וָאֶקֹּוב נָוֵהוּ פִתְאֹם	3 Ego vidi stultum firma radice, et maledixi pulchritudini ejus statim.
4 יִרְחֲקוּ בָנָיו מִיֶּשַׁע וְיִדַּכְּאוּ בַשַּׁעַר וְאֵין מַצִּיל	4 Longe fient filii ejus a salute, et conterentur in porta, et non erit qui eruat.
5 אֲשֶׁר קְצִירֹו ׀ רָעֵב יֹאכֵל וְאֶל־מִצִּנִּים יִקָּחֵהוּ וְשָׁאַף צַמִּים חֵילָם	5 Cujus messem famelicus comedet, et ipsum rapiet armatus, et bibent sitientes divitias ejus.
6 כִּי ׀ לֹא־יֵצֵא מֵעָפָר אָוֶן וּמֵאֲדָמָה לֹא־יִצְמַח עָמָל	6 Nihil in terra sine causa fit, et de humo non oritur dolor.
7 כִּי־אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וּבְנֵי־רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף	7 Homo nascitur ad laborem, et avis ad volatum.
8 אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל־אֵל וְאֶל־אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי	8 Quam ob rem ego deprecabor Dominum, et ad Deum ponam eloquium meum :
9 עֹשֶׂה גְדֹלֹות וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאֹות עַד־אֵין מִסְפָּר	9 qui facit magna et inscrutabilia, et mirabilia absque numero ;
10 הַנֹּתֵן מָטָר עַל־פְּנֵי־אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל־פְּנֵי חוּצֹות	10 qui dat pluviam super faciem terræ, et irrigat aquis universa ;
11 לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרֹום וְקֹדְרִים שָׂגְבוּ יֶשַׁע	11 qui ponit humiles in sublime, et mœrentes erigit sospitate ;
12 מֵפֵר מַחְשְׁבֹות עֲרוּמִים וְלֹא־תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תּוּשִׁיָּה	12 qui dissipat cogitationes malignorum, ne possint implere manus eorum quod cœperant ;
13 לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה	13 qui apprehendit sapientes in astutia eorum, et consilium pravorum dissipat.
14 יֹומָם יְפַגְּשׁוּ־חֹשֶׁךְ וְכַלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּ בַצָּהֳרָיִם	14 Per diem incurrent tenebras, et quasi in nocte, sic palpabunt in meridie.
15 וַיֹּשַׁע מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם וּמִיַּד חָזָק אֶבְיֹון	15 Porro salvum faciet egenum a gladio oris eorum, et de manu violenti pauperem.
16 וַתְּהִי לַדַּל תִּקְוָה וְעֹלָתָה קָפְצָה פִּיהָ	16 Et erit egeno spes ; iniquitas autem contrahet os suum.
17 הִנֵּה אַשְׁרֵי אֱנֹושׁ יֹוכִחֶנּוּ אֱלֹוהַּ וּמוּסַר דַּי אַל־תִּמְאָס	17 Beatus homo qui corripitur a Deo : increpationem ergo Domini ne reprobes :
18 כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ [וְיָדֹו כ] (וְיָדָיו ק) תִּרְפֶּינָה	18 quia ipse vulnerat, et medetur ; percutit, et manus ejus sanabunt.
19 בְּשֵׁשׁ צָרֹות יַצִּילֶךָּ וּבְשֶׁבַע ׀ לֹא־יִגַּע בְּךָ רָע	19 In sex tribulationibus liberabit te, et in septima non tanget te malum.
20 בְּרָעָב פָּדְךָ מִמָּוֶת וּבְמִלְחָמָה מִידֵי חָרֶב	20 In fame eruet te de morte, et in bello de manu gladii.
21 בְּשֹׁוט לָשֹׁון תֵּחָבֵא וְלֹא־תִירָא מִשֹּׁד כִּי יָבֹוא	21 A flagello linguæ absconderis, et non timebis calamitatem cum venerit.
22 לְשֹׁד וּלְכָפָן תִּשְׂחָק וּמֵחַיַּת הָאָרֶץ אַל־תִּירָא	22 In vastitate et fame ridebis, et bestias terræ non formidabis.
23 כִּי עִם־אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה־לָךְ	23 Sed cum lapidibus regionum pactum tuum, et bestiæ terræ pacificæ erunt tibi.
24 וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלֹום אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא	24 Et scies quod pacem habeat tabernaculum tuum ; et visitans speciem tuam, non peccabis.
25 וְיָדַעְתָּ כִּי־רַב זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֶיךָ כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ	25 Scies quoque quoniam multiplex erit semen tuum, et progenies tua quasi herba terræ.
26 תָּבֹוא בְכֶלַח אֱלֵי־קָבֶר כַּעֲלֹות גָּדִישׁ בְּעִתֹּו	26 Ingredieris in abundantia sepulchrum, sicut infertur acervus tritici in tempore suo.
27 הִנֵּה־זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא מָעֶנָּה וְאַתָּה דַע־לָךְ׃ פ	27 Ecce hoc, ut investigavimus, ita est : quod auditum, mente pertracta.