Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 41

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 הֵן־תֹּחַלְתֹּו נִכְזָבָה הֲגַם אֶל־מַרְאָיו יֻטָל	1 Non quasi crudelis suscitabo eum : quis enim resistere potest vultui meo ?
2 לֹא־אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּב	2 Quis ante dedit mihi, ut reddam ei ? omnia quæ sub cælo sunt, mea sunt.
3 מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם לִי־הוּא	3 Non parcam ei, et verbis potentibus, et ad deprecandum compositis.
4 [לֹא־ כ] (לֹו־אַחֲרִישׁ ק) בַּדָּיו וּדְבַר־גְּבוּרֹות וְחִין עֶרְכֹּו	4 Quis revelabit faciem indumenti ejus ? et in medium oris ejus quis intrabit ?
5 מִי־גִלָּה פְּנֵי לְבוּשֹׁו בְּכֶפֶל רִסְנֹו מִי יָבֹוא	5 Portas vultus ejus quis aperiet ? per gyrum dentium ejus formido.
6 דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ סְבִיבֹות שִׁנָּיו אֵימָה	6 Corpus illius quasi scuta fusilia, compactum squamis se prementibus.
7 גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חֹותָם צָר	7 Una uni conjungitur, et ne spiraculum quidem incedit per eas.
8 אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא־יָבֹוא בֵינֵיהֶם	8 Una alteri adhærebit, et tenentes se nequaquam separabuntur.
9 אִישׁ־בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ	9 Sternutatio ejus splendor ignis, et oculi ejus ut palpebræ diluculi.
10 עֲ‍טִישֹׁתָיו תָּהֶל אֹור וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר	10 De ore ejus lampades procedunt, sicut tædæ ignis accensæ.
11 מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ כִּידֹודֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ	11 De naribus ejus procedit fumus, sicut ollæ succensæ atque ferventis.
12 מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן	12 Halitus ejus prunas ardere facit, et flamma de ore ejus egreditur.
13 נַפְשֹׁו גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא	13 In collo ejus morabitur fortitudo, et faciem ejus præcedit egestas.
14 בְּצַוָּארֹו יָלִין עֹז וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה	14 Membra carnium ejus cohærentia sibi : mittet contra eum fulmina, et ad locum alium non ferentur.
15 מַפְּלֵי בְשָׂרֹו דָבֵקוּ יָצוּק עָלָיו בַּל־יִמֹּוט	15 Cor ejus indurabitur tamquam lapis, et stringetur quasi malleatoris incus.
16 לִבֹּו יָצוּק כְּמֹו־אָבֶן וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית	16 Cum sublatus fuerit, timebunt angeli, et territi purgabuntur.
17 מִשֵּׂתֹו יָגוּרוּ אֵלִים מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ	17 Cum apprehenderit eum gladius, subsistere non poterit, neque hasta, neque thorax :
18 מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה	18 reputabit enim quasi paleas ferrum, et quasi lignum putridum æs.
19 יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל לְעֵץ רִקָּבֹון נְחוּשָׁה	19 Non fugabit eum vir sagittarius : in stipulam versi sunt ei lapides fundæ.
20 לֹא־יַבְרִיחֶנּוּ בֶן־קָשֶׁת לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ־לֹו אַבְנֵי־קָלַע	20 Quasi stipulam æstimabit malleum, et deridebit vibrantem hastam.
21 כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תֹותָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידֹון	21 Sub ipso erunt radii solis, et sternet sibi aurum quasi lutum.
22 תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי־טִיט	22 Fervescere faciet quasi ollam profundum mare, et ponet quasi cum unguenta bulliunt.
23 יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה	23 Post eum lucebit semita : æstimabit abyssum quasi senescentem.
24 אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב יַחְשֹׁב תְּהֹום לְשֵׂיבָה	24 Non est super terram potestas quæ comparetur ei, qui factus est ut nullum timeret.
25 אֵין־עַל־עָפָר מָשְׁלֹו הֶעָשׂוּ לִבְלִי־חָת	25 Omne sublime videt : ipse est rex super universos filios superbiæ.
26 אֵת־כָּל־גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָׁחַץ׃ ס