Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 39

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי־סָלַע חֹלֵל אַיָּלֹות תִּשְׁמֹר	1 Numquid nosti tempus partus ibicum in petris, vel parturientes cervas observasti ?
2 תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה	2 Dinumerasti menses conceptus earum, et scisti tempus partus earum ?
3 תִּכְרַעְנָה יַלְדֵיהֶן תְּפַלַּחְנָה חֶבְלֵיהֶם תְּשַׁלַּחְנָה	3 Incurvantur ad fœtum, et pariunt, et rugitus emittunt.
4 יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא־שָׁבוּ לָמֹו	4 Separantur filii earum, et pergunt ad pastum : egrediuntur, et non revertuntur ad eas.
5 מִי־שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרֹות עָרֹוד מִי פִתֵּחַ	5 Quis dimisit onagrum liberum, et vincula ejus quis solvit ?
6 אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי עֲרָבָה בֵיתֹו וּמִשְׁכְּנֹותָיו מְלֵחָה	6 cui dedi in solitudine domum, et tabernacula ejus in terra salsuginis.
7 יִשְׂחַק לַהֲמֹון קִרְיָה תְּשֻׁאֹות נֹוגֵשׂ לֹא יִשְׁמָע	7 Contemnit multitudinem civitatis : clamorem exactoris non audit.
8 יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ וְאַחַר כָּל־יָרֹוק יִדְרֹושׁ	8 Circumspicit montes pascuæ suæ, et virentia quæque perquirit.
9 הֲיֹאבֶה רֵּים עָבְדֶךָ אִם־יָלִין עַל־אֲבוּסֶךָ	9 Numquid volet rhinoceros servire tibi, aut morabitur ad præsepe tuum ?
10 הֲ‍תִקְשָׁר־רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתֹו אִם־יְשַׂדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶיךָ	10 Numquid alligabis rhinocerota ad arandum loro tuo, aut confringet glebas vallium post te ?
11 הֲתִבְטַח־בֹּו כִּי־רַב כֹּחֹו וְתַעֲזֹב אֵלָיו יְגִיעֶךָ	11 Numquid fiduciam habebis in magna fortitudine ejus, et derelinques ei labores tuos ?
12 הֲתַאֲמִין בֹּו כִּי־ [יָשׁוּב כ] (יָשִׁיב ק) זַרְעֶךָ וְגָרְנְךָ יֶאֱסֹף	12 Numquid credes illi quod sementem reddat tibi, et aream tuam congreget ?
13 כְּנַף־רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם־אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה	13 Penna struthionis similis est pennis herodii et accipitris.
14 כִּי־תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל־עָפָר תְּחַמֵּם	14 Quando derelinquit ova sua in terra, tu forsitan in pulvere calefacies ea ?
15 וַתִּשְׁכַּח כִּי־רֶגֶל תְּזוּרֶהָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ	15 Obliviscitur quod pes conculcet ea, aut bestia agri conterat.
16 הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא־לָהּ לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי־פָחַד	16 Duratur ad filios suos, quasi non sint sui : frustra laboravit, nullo timore cogente.
17 כִּי־הִשָּׁהּ אֱלֹוהַּ חָכְמָה וְלֹא־חָלַק לָהּ בַּבִּינָה	17 Privavit enim eam Deus sapientia, nec dedit illi intelligentiam.
18 כָּעֵת בַּמָּרֹום תַּמְרִיא תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבֹו	18 Cum tempus fuerit, in altum alas erigit : deridet equum et ascensorem ejus.
19 הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארֹו רַעְמָה	19 Numquid præbebis equo fortitudinem, aut circumdabis collo ejus hinnitum ?
20 הְתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הֹוד נַחְרֹו אֵימָה	20 Numquid suscitabis eum quasi locustas ? gloria narium ejus terror.
21 יַחְפְּרוּ בָעֵמֶק וְיָשִׂישׂ בְּכֹחַ יֵצֵא לִקְרַאת־נָשֶׁק	21 Terram ungula fodit ; exultat audacter : in occursum pergit armatis.
22 יִשְׂחַק לְפַחַד וְלֹא יֵחָת וְלֹא־יָשׁוּב מִפְּנֵי־חָרֶב	22 Contemnit pavorem, nec cedit gladio.
23 עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּה לַהַב חֲנִית וְכִידֹון	23 Super ipsum sonabit pharetra ; vibrabit hasta et clypeus :
24 בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא־אָרֶץ וְלֹא־יַאֲמִין כִּי־קֹול שֹׁופָר	24 fervens et fremens sorbet terram, nec reputat tubæ sonare clangorem.
25 בְּדֵי שֹׁפָר ׀ יֹאמַר הֶאָח וּמֵרָחֹוק יָרִיחַ מִלְחָמָה רַעַם רִים וּתְרוּעָה	25 Ubi audierit buccinam, dicit : Vah ! procul odoratur bellum : exhortationem ducum, et ululatum exercitus.
26 הֲ‍מִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר־נֵץ יִפְרֹשׂ [כְּנָפֹו כ] (כְּנָפָיו ק) לְתֵימָן	26 Numquid per sapientiam tuam plumescit accipiter, expandens alas suas ad austrum ?
27 אִם־עַל־פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר וְכִי יָרִים קִנֹּו	27 Numquid ad præceptum tuum elevabitur aquila, et in arduis ponet nidum suum ?
28 סֶלַע יִשְׁכֹּן וְיִתְלֹנָן עַל־שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה	28 In petris manet, et in præruptis silicibus commoratur, atque inaccessis rupibus.
29 מִשָּׁם חָפַר־אֹכֶל לְמֵרָחֹוק עֵינָיו יַבִּיטוּ	29 Inde contemplatur escam, et de longe oculi ejus prospiciunt.
30 [וְאֶפְרֹחֹו כ] (וְאֶפְרֹחָיו ק) יְעַלְעוּ־דָם וּבַאֲשֶׁר חֲלָלִים שָׁם הוּא׃ פ	30 Pulli ejus lambent sanguinem : et ubicumque cadaver fuerit, statim adest.
	31 Et adjecit Dominus, et locutus est ad Job :
	32 Numquid qui contendit cum Deo, tam facile conquiescit ? utique qui arguit Deum, debet respondere ei.
	33 Respondens autem Job Domino, dixit :
	34 Qui leviter locutus sum, respondere quid possum ? manum meam ponam super os meum.
	35 Unum locutus sum, quod utinam non dixissem : et alterum, quibus ultra non addam.