| 1 - Sul mio letto, nel cuor della notte, cercai l'amato dell'anima mia; lo cercai e non lo trovai! | 1 עַל־מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילֹות בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו |
| 2 «Suvvia dissi [allora] mi leverò e andrò attorno per la città: per le vie e per le piazzecercherò l'amato dell'anima mia!». Lo cercai e non lo trovai! | 2 אָקוּמָה נָּא וַאֲסֹובְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבֹות אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו |
| 3 M'incontrarono le scolte che perlustravan la città.- «L'avete visto l'amato dell'anima mia?» - | 3 מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם |
| 4 Di poco oltrepassatele, trovai l'amato dell'anima mia: l'ho afferrato, e non lo lascio, finchè non l'abbia introdotto in casa di mia madre, entro la camera della mia genitrice! Sposo. | 4 כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד־שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל־בֵּית אִמִּי וְאֶל־חֶדֶר הֹורָתִי |
| 5 Vi scongiuro, o fanciulle di Gerusalemme, per le gazzelle e le cerve de' campi, non destate, non svegliate la diletta, finchè non le piaccia. Coro. | 5 הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנֹות יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאֹות אֹו בְּאַיְלֹות הַשָּׂדֶה אִם־תָּעִירוּ ׀ וְאִם־תְּעֹורְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃ ס |
| 6 Chi è costei che sale dal deserto, come colonna di fumo, [olezzante] di mirra e d'incenso e d'ogni polvere di profumiere? | 6 מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרֹות עָשָׁן מְקֻטֶּרֶת מֹור וּלְבֹונָה מִכֹּל אַבְקַת רֹוכֵל |
| 7 Ecco il palanchino di Salomone: sessanta prodi l'attornianodi tra i forti d'Israele. | 7 הִנֵּה מִטָּתֹו שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל |
| 8 Han tutti la spada, esercitati a combattere; ognuno con la spada al fiancoa cagione de' notturni allarmi. | 8 כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבֹּו עַל־יְרֵכֹו מִפַּחַד בַּלֵּילֹות׃ ס |
| 9 Una lettiga s'è fatto il re Salomonedi legno del Libano: | 9 אַפִּרְיֹון עָשָׂה לֹו הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנֹון |
| 10 le colonne le ha fatte d'argento, la spalliera d'oro, il sedile di porpora; l'interno fu ricamato con amoredalle donzelle di Gerusalemme. | 10 עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתֹו זָהָב מֶרְכָּבֹו אַרְגָּמָן תֹּוכֹו רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנֹות יְרוּשָׁלִָם |
| 11 Uscite, o fanciulle di Sion, a vedere il re Salomone, con la corona onde l'ha coronato sua madre il giorno delle nozze, il giorno della gioia del suo cuore. Sposo. | 11 צְאֶינָה ׀ וּרְאֶינָה בְּנֹות צִיֹּון בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לֹּו אִמֹּו בְּיֹום חֲתֻנָּתֹו וּבְיֹום שִׂמְחַת לִבֹּו׃ ס |
