Esther 5

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Et factum est die tertio, induta Esther regalibus vestimentis ste tit inatrio domus regiae, quod erat interius contra basilicam regis. At ille sedebatsuper solium suum in consistorio palatii contra ostium domus.	1 וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית־הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ יֹושֵׁב עַל־כִּסֵּא מַלְכוּתֹו בְּבֵית הַמַּלְכוּת נֹכַח פֶּתַח הַבָּיִת
2 Et factum est,cum vidisset Esther reginam stantem, placuit oculis eius, et extendit contra eamvirgam auream, quam tenebat manu; quae accedens tetigit summitatem virgae eius.	2 וַיְהִי כִרְאֹות הַמֶּלֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עֹמֶדֶת בֶּחָצֵר נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינָיו וַיֹּושֶׁט הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר אֶת־שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַתִּקְרַב אֶסְתֵּר וַתִּגַּע בְּרֹאשׁ הַשַּׁרְבִיט׃ ס
3 Dixitque ad eam rex: “ Quid vis, Esther regina? Quae est petitio tua?Etiamsi dimidiam partem regni petieris, dabitur tibi ”.	3 וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה־לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ
4 At illa respondit:“ Si regi placet, obsecro, ut venias ad me hodie et Aman tecum ad convivium,quod paravi ”.	4 וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב יָבֹוא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיֹּום אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לֹו
5 Statimque rex: “ Vocate, inquit, cito Aman, ut fiat verbumEsther ”. Venerunt itaque rex et Aman ad convivium, quod eis regina paraverat.	5 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַהֲרוּ אֶת־הָמָן לַעֲשֹׂות אֶת־דְּבַר אֶסְתֵּר וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה אֶסְתֵּר
6 Dixitqueei rex, postquam vinum biberat: “ Quid petis, ut detur tibi, et pro qua repostulas? Etiamsi dimidiam partem regni mei petieris, impetrabis ”.	6 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה־שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵךְ עַד־חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ
7 Cuirespondit Esther: “ Petitio mea et preces:	7 וַתַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי
8 Si inveni in conspectu regisgratiam, et si regi placet, ut det mihi, quod postulo, et meam impleatpetitionem, veniat rex et Aman ad convivium, quod parabo eis, et cras faciamsecundum verbum regis ”.	8 אִם־מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טֹוב לָתֵת אֶת־שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשֹׂות אֶת־בַּקָּשָׁתִי יָבֹוא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ
9 Egressus est itaque illo die Aman laetus et alacer corde. Cumque vidissetMardochaeum sedentem in foribus palatii, et non solum non assurrexisse sibi, sednec motum quidem de loco sessionis suae, indignatus est valde.	9 וַיֵּצֵא הָמָן בַּיֹּום הַהוּא שָׂמֵחַ וְטֹוב לֵב וְכִרְאֹות הָמָן אֶת־מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְלֹא־קָם וְלֹא־זָע מִמֶּנּוּ וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל־מָרְדֳּכַי חֵמָה
10 Et,dissimulata ira, reversus in domum suam convocavit ad se amicos suos et Zaresuxorem suam	10 וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבֹוא אֶל־בֵּיתֹו וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת־אֹהֲבָיו וְאֶת־זֶרֶשׁ אִשְׁתֹּו
11 et exposuit illis magnitudinem divitiarum suarum filiorumqueturbam, et quanta eum gloria super omnes principes et servos suos rex elevasset.	11 וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת־כְּבֹוד עָשְׁרֹו וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר גִּדְּלֹו הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאֹו עַל־הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ
12 Et post haec ait: “ Regina quoque Esther nullum alium vocavit ad conviviumcum rege praeter me; apud quam etiam cras cum rege pransurus sum.	12 וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא־הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשָׂתָה כִּי אִם־אֹותִי וְגַם־לְמָחָר אֲנִי קָרוּא־לָהּ עִם־הַמֶּלֶךְ
13 Et, cumomnia haec habeam, nihil me habere puto, quamdiu videro Mardochaeum Iudaeumsedentem in foribus regis ”.	13 וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל־עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת־מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יֹושֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ
14 Responderuntque ei Zares uxor eius et ceteriamici: “ Iube parari excelsam trabem habentem altitudinis quinquaginta cubitoset dic mane regi, ut appendatur super eam Mardochaeus; et sic ibis cum regelaetus ad convivium ”. Placuit ei consilium et iussit excelsam parari trabem.	14 וַתֹּאמֶר לֹו זֶרֶשׁ אִשְׁתֹּו וְכָל־אֹהֲבָיו יַעֲשׂוּ־עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וּבַבֹּקֶר ׀ אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת־מָרְדֳּכַי עָלָיו וּבֹא־עִם־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ וַיִּיטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הָמָן וַיַּעַשׂ הָעֵץ׃ פ