Jeremiah 11

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 The following message came to Jeremiah from the LORD:	1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר
2 Speak to the men of Judah and to the citizens of Jerusalem,	2 שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם
3 saying to them: Thus says the LORD, the God of Israel: Cursed be the man who does not observe the terms of this covenant,	3 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת
4 which I enjoined upon your fathers the day I brought them up out of the land of Egypt, that iron foundry, saying: Listen to my voice and do all that I command you. Then you shall be my people, and I will be your God.	4 אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים
5 Thus I will fulfill the oath which I swore to your fathers, to give them a land flowing with milk and honey: the one you have today. "Amen, LORD," I answered.	5 למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה
6 Then the LORD said to me: Proclaim all these words in the cities of Judah and in the streets of Jerusalem: Hear the words of this covenant and obey them.	6 ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם
7 Urgently and constantly I warned your fathers to obey my voice, from the day I brought them up out of the land of Egypt even to this day.	7 כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי
8 But they did not listen or give ear. Each one followed the hardness of his evil heart, till I brought upon them all the threats of this covenant which they had failed to observe as I commanded them.	8 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות ולא עשו
9 A conspiracy has been found, the LORD said to me, among the men of Judah and the citizens of Jerusalem.	9 ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם
10 They have returned to the crimes of their forefathers who refused to obey my words. They also have followed and served strange gods; the covenant which I had made with their fathers, the house of Israel and the house of Judah have broken.	10 שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם
11 Therefore, thus says the LORD: See, I bring upon them misfortune which they cannot escape. Though they cry out to me, I will not listen to them.	11 לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם
12 Then the cities of Judah and the citizens of Jerusalem will go and cry out to the gods to which they have been offering incense. But these gods will give them no help whatever when misfortune strikes.	12 והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם
13 For as numerous as your cities are your gods, O Judah! And as many as the streets of Jerusalem are the altars for offering sacrifice to Baal.	13 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל
14 Do not intercede on behalf of this people, nor utter a plea for them. I will not listen when they call to me at the time of their misfortune.	14 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם
15 What right has my beloved in my house, while she prepares her plots? Can vows and sacred meat turn away your misfortune from you? Will you still be jubilant	15 מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי
16 when you hear the great invasion? A spreading olive tree, goodly to behold, the LORD has named you; Now he sets fire to it, its branches burn.	16 זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו
17 The LORD of hosts who planted you has decreed misfortune for you because of the evil done by the house of Israel and by the house of Judah, who provoked me by sacrificing to Baal.	17 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל
18 I knew it because the LORD informed me; at that time you, O LORD, showed me their doings.	18 ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם
	19 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד
	20 ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי
	21 לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו
	22 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב
	23 ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם