Shoftim (שופטים) - Giudici 19

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה	1 En ce temps-là, il n’y avait pas de roi en Israël. Un Lévite qui résidait à l’extrémité de la montagne d’Éphraïm, prit comme concubine une femme de Bethléem en Juda.
2 ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים	2 Sa concubine lui fut infidèle et le quitta pour retourner dans la maison de son père, à Bethléem en Juda, où elle resta environ quatre mois.
3 ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו	3 Son mari se mit en route pour aller la rejoindre, pour parler à son cœur et la ramener avec lui; il avait avec lui son serviteur et deux ânes. Elle le fit entrer dans la maison de son père et, dès que le père de la jeune femme l’aperçut, il vint tout heureux à sa rencontre.
4 ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם	4 Son beau-père, père de la jeune femme, le retint et il resta là trois jours avec lui. Ils mangèrent, ils burent et passèrent la nuit en ce lieu.
5 ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם ואחר תלכו	5 Le quatrième jour, ils se levèrent de bonne heure et le Lévite se prépara pour partir. Mais le père de la jeune femme dit à son gendre: “Prends des forces, mange un morceau de pain; ensuite vous partirez.”
6 וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין ויטב לבך	6 Ils s’assirent donc, ils mangèrent et burent tous les deux. Alors le père de la jeune femme dit à son mari: “Passe encore une nuit, prends un peu de bon temps!”
7 ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם	7 L’homme allait se lever pour partir, mais son beau-père insista tellement qu’il revint et passa encore la nuit en cet endroit.
8 וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם	8 Le cinquième jour, quand il se leva de bon matin pour se mettre en route, le père de la jeune femme lui dit: “Reprends donc des forces, attends la tombée du jour.” Ils mangèrent tous les deux.
9 ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך	9 Comme le mari se levait pour partir avec sa concubine et son serviteur, son beau-père, le père de la jeune femme lui dit: “Regarde! Le jour baisse, le soir ne tardera pas, passez donc ici la nuit. Prends un peu de bon temps; demain vous vous lèverez de bonne heure et vous vous mettrez en route pour rejoindre ta tente.”
10 ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו	10 Mais le mari ne voulut pas passer une nuit de plus. Il se mit en route avec ses deux ânes chargés et sa concubine en direction de Jébus (c’est Jérusalem).
11 הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת ונלין בה	11 Lorsqu’ils furent près de Jébus, le jour avait beaucoup baissé et le serviteur dit à son maître: “Tu devrais quitter la route et entrer dans cette ville des Jébusites, nous y passerons la nuit.”
12 ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה	12 Mais son maître lui répondit: “Nous n’entrerons pas dans une ville étrangère: ces gens-là ne sont pas des Israélites. Allons plutôt jusqu’à Guibéa.”
13 ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה	13 Il ajouta: “Dépêchons-nous d’atteindre l’une de ces villes, Guibéa ou Rama, pour y passer la nuit.”
14 ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן	14 Ils passèrent donc, continuèrent leur route et arrivèrent près de Guibéa de Benjamin lorsque le soleil se couchait.
15 ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון	15 Quittant la route, ils entrèrent dans Guibéa pour y passer la nuit. Le Lévite alla s’asseoir sur la place, mais personne ne les invita à passer la nuit dans sa maison.
16 והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני	16 Un homme âgé rentrait en fin de journée de son travail aux champs. Cet homme était de la montagne d’Éphraïm, il résidait à Guibéa où les habitants étaient de la tribu de Benjamin.
17 וישא עיניו וירא את האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא	17 Levant les yeux, il aperçut l’homme de passage assis sur la place de la ville. Le vieillard dit au Lévite: “Où vas-tu et d’où viens-tu?”
18 ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה	18 Il répondit: “Nous venons de Bethléem en Juda et nous allons vers les confins de la montagne d’Éphraïm, car je suis de là-bas. J’étais allé jusqu’à Bethléem en Juda et je retourne chez moi, mais personne ne m’a reçu dans sa maison.
19 וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר	19 J’ai pourtant de la paille et du fourrage pour nos ânes, du pain et du vin pour moi, pour ma femme et pour mon serviteur. Nous n’avons besoin de rien.”
20 ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן	20 L’homme âgé lui dit alors: “Ne t’inquiète pas, je te donnerai ce dont tu as besoin, mais ne passe pas la nuit sur la place.”
21 ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו	21 Il le fit entrer dans sa maison et donna du fourrage aux ânes pendant que les voyageurs se lavaient les pieds. Ils mangèrent et burent.
22 המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו	22 Tout semblait aller bien lorsque les hommes de la ville, de vrais voyous, entourèrent la maison et frappèrent à la porte. Ils dirent au vieillard, au maître de maison: “Fais sortir cet homme qui est venu chez toi, pour que nous abusions de lui.”
23 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת	23 Le maître de maison sortit pour leur parler; il leur dit: “Non, mes frères, je vous en prie! Ne faites pas de mal. Vous voyez que cet homme est maintenant sous mon toit, ne commettez pas une chose pareille.
24 הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת	24 J’ai une fille qui est encore vierge, et il y a aussi sa concubine. Je vous les amènerai dehors, vous pourrez les violer et les traiter comme bon vous semblera, mais ne commettez pas une chose aussi ignoble envers cet homme.”
25 ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות השחר	25 Les autres refusèrent de l’écouter. Alors le Lévite prit sa concubine et la leur amena dehors. Ils la violèrent et abusèrent d’elle toute la nuit jusqu’au petit matin; à l’aube ils la laissèrent aller.
26 ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור	26 La femme revint au petit matin et s’écroula devant la porte de la maison où logeait son mari. Elle resta là jusqu’au lever du jour.
27 ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף	27 Alors son mari se leva, ouvrit la porte de la maison et sortit pour reprendre sa route. Sa concubine était étendue devant la porte de la maison, les mains sur le seuil.
28 ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו	28 Il lui dit: “Lève-toi et partons.” Mais il n’y eut pas de réponse. L’homme alors la chargea sur son âne et se mit en route pour retourner chez lui.
29 ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל	29 Rentré chez lui, il prit un couteau, saisit le corps de sa concubine et la découpa, os par os, en douze morceaux qu’il envoya à travers tout le territoire d’Israël. Il avait donné cet ordre aux hommes qu’il envoyait: “Vous demanderez partout en Israël: A-t-on jamais vu cela depuis que les Israélites sont montés du pays d’Égypte jusqu’à ce jour? Réfléchissez, tenez conseil et donnez votre avis.”
30 והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו	30 Tous ceux qui voyaient cela disaient: “On n’a jamais vu une chose pareille depuis que les fils d’Israël sont montés du pays d’Égypte jusqu’à ce jour.”