Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 5

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו	1 But a certain man named Ananias, with Saphira his wife, sold a piece of land,
2 ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים	2 And by fraud kept back part of the price of the land, his wife being privy thereunto: and bringing a certain part of it, laid it at the feet of the apostles.
3 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה	3 But Peter said: Ananias, why hath Satan tempted thy heart, that thou shouldst lie to the Holy Ghost, and by fraud keep part of the price of the land?
4 הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים	4 Whilst it remained, did it not remain to thee? and after it was sold, was it not in thy power? Why hast thou conceived this thing in thy heart? Thou hast not lied to men, but to God.
5 וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים	5 And Ananias hearing these words, fell down, and gave up the ghost. And there came great fear upon all that heard it.
6 ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו	6 And the young men rising up, removed him, and carrying him out, buried him.
7 ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה	7 And it was about the space of three hours after, when his wife, not knowing what had happened, came in.
8 ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה	8 And Peter said to her: Tell me, woman, whether you sold the land for so much? And she said: Yea, for so much.
9 ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה	9 And Peter said unto her: Why have you agreed together to tempt the Spirit of the Lord? Behold the feet of them who have buried thy husband are at the door, and they shall carry thee out.
10 ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה	10 Immediately she fell down before his feet, and gave up the ghost. And the young men coming in, found her dead: and carried her out, and buried her by her husband.
11 ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה	11 And there came great fear upon the whole church, and upon all that heard these things.
12 ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה	12 And by the hands of the apostles were many signs and wonders wrought among the people. And they were all with one accord in Solomon's porch.
13 ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם	13 But of the rest no man durst join himself unto them; but the people magnified them.
14 אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד	14 And the multitude of men and women who believed in the Lord, was more increased:
15 עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם	15 Insomuch that they brought forth the sick into the streets, and laid them on beds and couches, that when Peter came, his shadow at the least, might overshadow any of them, and they might be delivered from their infirmities.
16 וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם	16 And there came also together to Jerusalem a multitude out of the neighboring cities, bringing sick persons, and such as were troubled with unclean spirits; who were all healed.
17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה	17 Then the high prist rising up, and all they that were with him, (which is the heresy of the Sadducees,) were filled with envy.
18 וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר	18 And they laid hands on the apostles, and put them in the common prison.
19 ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר	19 But an angel of the Lord by night opening the doors of the prison, and leading them out, said:
20 לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה	20 Go, and standing speak in the temple to the people all the words of this life.
21 והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם	21 Who having heard this, early in the morning, entered into the temple, and taught. And the high priest coming, and they that were with him, called together the council, and all the ancients of the children of Israel; and they sent to the prison to have them brought.
22 וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר	22 But when the ministers came, and opening the prison, found them not there, they returned and told,
23 את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם	23 Saying: The prison indeed we found shut with all diligence, and the keepers standing before the doors; but opening it, we found no man within.
24 ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה	24 Now when the officer of the temple and the chief priests heard these words, they were in doubt concerning them, what would come to pass.
25 ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם	25 But one came and told them: Behold, the men whom you put in prison are in the temple standing, and teaching the people.
26 וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו	26 Then went the officer with the ministers, and brought them without violence; for they feared the people, lest they should be stoned.
27 ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר	27 And when they had brought them, they set them before the council. And the high priest asked them,
28 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה	28 Saying: Commanding we commanded you, that you should not teach in this name; and behold, you have filled Jerusalem with your doctrine, and you have a mind to bring the blood of this man upon us.
29 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם	29 But Peter and the apostles answering, said: We ought to obey God, rather than men.
30 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ	30 The God of our fathers hath raised up Jesus, whom you put to death, hanging him upon a tree.
31 את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים	31 Him hath God exalted with his right hand, to be Prince and Saviour, to give repentance to Israel, and remission of sins.
32 ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו	32 And we are witnesses of these things and the Holy Ghost, whom God hath given to all that obey him.
33 ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם	33 When they had heard these things, they were cut to the heart, and they thought to put them to death.
34 ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט	34 But one in the council rising up, a Pharisee, named Gamaliel, a doctor of the law, respected by all the people, commanded the men to be put forth a little while.
35 ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם	35 And he said to them: Ye men of Israel, take heed to yourselves what you intend to do, as touching these men.
36 כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין	36 For before these days rose up Theodas, affirming himself to be somebody, to whom a number of men, about four hundred, joined themselves: who was slain; and all that believed him were scattered, and brought to nothing.
37 ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו	37 After this man, rose up Judas of Galilee, in the days of the enrolling, and drew away the people after him: he also perished; and all, even as many as consented to him, were dispersed.
38 ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר	38 And now, therefore, I say to you, refrain from these men, and let them alone; for if this council or this work be of men, it will come to nought;
39 ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים	39 But if it be of God, you cannot overthrow it, lest perhaps you be found even to fight against God. And they consented to him.
40 וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם	40 And calling in the apostles, after they had scourged them, they charged them that they should not speak at all in the name of Jesus; and they dismissed them.
41 ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה	41 And they indeed went from the presence of the council, rejoicing that they were accounted worthy to suffer reproach for the name of Jesus.
42 וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח	42 And every day they ceased not in the temple, and from house to house, to teach and preach Christ Jesus.