Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 4

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים	1 But while they were speaking to the people, the priests and the magistrate of the temple and the Sadducees overwhelmed them,
2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים	2 being grieved that they were teaching the people and announcing in Jesus the resurrection from the dead.
3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב	3 And they laid hands on them, and they placed them under guard until the next day. For it was now evening.
4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים	4 But many of those who had heard the word believed. And the number of men became five thousand.
5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים	5 And it happened on the next day that their leaders and elders and scribes gathered together in Jerusalem,
6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול	6 including Annas, the high priest, and Caiaphas, and John and Alexander, and as many as were of the priestly family.
7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת	7 And stationing them in the middle, they questioned them: “By what power, or in whose name, have you done this?”
8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל	8 Then Peter, filled with the Holy Spirit, said to them: “Leaders of the people and elders, listen.
9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע	9 If we today are judged by a good deed done to an infirm man, by which he has been made whole,
10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא	10 let it be known to all of you and to all of the people of Israel, that in the name of our Lord Jesus Christ the Nazarene, whom you crucified, whom God has raised from the dead, by him, this man stands before you, healthy.
11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה	11 He is the stone, which was rejected by you, the builders, which has become the head of the corner.
12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע	12 And there is no salvation in any other. For there is no other name under heaven given to men, by which it is necessary for us to be saved.”
13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע	13 Then, seeing the constancy of Peter and John, having verified that they were men without letters or learning, they wondered. And they recognized that they had been with Jesus.
14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר	14 Also, seeing the man who had been cured standing with them, they were unable to say anything to contradict them.
15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו	15 But they ordered them to withdraw outside, away from the council, and they conferred among themselves,
16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו	16 saying: “What shall we do to these men? For certainly a public sign has been done through them, before all the inhabitants of Jerusalem. It is manifest, and we cannot deny it.
17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה	17 But lest it spread further among the people, let us threaten them not to speak anymore in this name to any man.”
18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע	18 And calling them in, they warned them not to speak or teach at all in the name of Jesus.
19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם	19 Yet truly, Peter and John said in response to them: “Judge whether it is just in the sight of God to listen to you, rather than to God.
20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו	20 For we are unable to refrain from speaking the things that we have seen and heard.”
21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה	21 But they, threatening them, sent them away, having not found a way that they might punish them because of the people. For all were glorifying the things that had been done in these events.
22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת	22 For the man in whom this sign of a cure had been accomplished was more than forty years old.
23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים	23 Then, having been released, they went to their own, and they reported in full what the leaders of the priests and the elders had said to them.
24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם	24 And when they had heard it, with one accord, they lifted up their voice to God, and they said: “Lord, you are the One who made heaven and earth, the sea and all that is in them,
25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק	25 who, by the Holy Spirit, through the mouth of our father David, your servant, said: ‘Why have the Gentiles been seething, and why have the people been pondering nonsense?
26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו	26 The kings of the earth have stood up, and the leaders have joined together as one, against the Lord and against his Christ.’
27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת	27 For truly Herod and Pontius Pilate, with the Gentiles and the people of Israel, joined together in this city against your holy servant Jesus, whom you anointed
28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות	28 to do what your hand and your counsel had decreed would be done.
29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם	29 And now, O Lord, look upon their threats, and grant to your servants that they may speak your word with all confidence,
30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש	30 by extending your hand in cures and signs and miracles, to be done through the name of your holy Son, Jesus.”
31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב	31 And when they had prayed, the place in which they were gathered was moved. And they were all filled with the Holy Spirit. And they were speaking the Word of God with confidence.
32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות	32 Then the multitude of believers were of one heart and one soul. Neither did anyone say that any of the things that he possessed were his own, but all things were common to them.
33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם	33 And with great power, the Apostles were rendering testimony to the Resurrection of Jesus Christ our Lord. And great grace was in them all.
34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם	34 And neither was anyone among them in need. For as many as were owners of fields or houses, selling these, were bringing the proceeds of the things that they were selling,
35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו	35 and were placing it before the feet of the Apostles. Then it was divided to each one, just as he had need.
36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים	36 Now Joseph, who the Apostles surnamed Barnabas (which is translated as ‘son of consolation’), who was a Levite of Cyprian descent,
37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים	37 since he had land, he sold it, and he brought the proceeds and placed these at the feet of the Apostles.