Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים	1 Les choses se passèrent de la même façon à Iconium. Ils entrent à la synagogue des Juifs et ils parlent de telle façon qu’un grand nombre de Juifs et de Grecs croient;
2 אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים	2 mais alors les Juifs qui n’ont pas cru excitent et indisposent les païens contre les frères.
3 וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים	3 Ils restèrent là un bon bout de temps, pleins d’assurance dans le Seigneur; il rendait témoignage à cette annonce de sa grâce par les signes et miracles qu’il opérait par leurs mains.
4 ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים	4 L’ensemble de la ville se divisa: les uns étaient pour les Juifs, les autres pour les apôtres.
5 ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם	5 Il y eut un complot de païens et de Juifs, où participaient leurs chefs, pour les maltraiter et les tuer à coups de pierres.
6 ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן	6 Mis au courant, ils s’enfuirent vers les villes de Lycaonie: Lystres, Derbé et la région environnante.
7 ויבשרו שם הבשורה	7 C’est là qu’ils restèrent à évangéliser.
8 ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו	8 On pouvait voir à Lystres un homme impotent assis les jambes croisées. C’était un invalide de naissance: il n’avait jamais marché.
9 וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע	9 Tandis qu’il écoutait le discours de Paul, celui-ci le fixa du regard et vit qu’il avait la foi pour être sauvé.
10 ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך	10 Alors il lui dit d’une voix forte: "Lève-toi, tiens-toi sur tes pieds!” Il se leva d’un bond et commença à marcher.
11 והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים	11 En voyant ce que Paul venait de faire, la foule se mit à crier dans son dialecte, en lycaonien: "Les dieux ont pris forme humaine et sont descendus chez nous!”
12 ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים	12 Pour eux Barnabé était Zeus, et Paul, Hermès, car c’est lui qui parlait le plus.
13 וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם	13 Le prêtre du Zeus de l’entrée de la ville amena des taureaux et des guirlandes, car il s’était mis d’accord avec la foule pour les offrir en sacrifice.
14 ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם	14 En entendant cela, les apôtres Barnabé et Paul déchirèrent leurs vêtements; ils se précipitèrent vers la foule en criant:
15 ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם	15 "Que faites-vous? Comme vous, nous sommes humains et mortels, et nous venons justement vous dire de laisser toutes ces choses sans valeur, et de vous tourner vers le Dieu vivant qui a fait le ciel et la terre ainsi que la mer, avec tout ce qu’ils contiennent.
16 ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם	16 Au cours des générations passées il a laissé les nations suivre chacune son chemin.
17 וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון	17 Mais en même temps il répandait ses bienfaits, car il ne voulait pas rester inconnaissable; c’est lui qui vous donne les pluies du ciel, la saison des récoltes, la nourriture abondante; c’est lui qui met la joie dans vos cœurs.”
18 ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם	18 Paul et Barnabé développèrent ce thème; ils eurent bien du mal à empêcher la foule de leur offrir un sacrifice.
19 ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת	19 Ils restèrent tout un temps en cet endroit, où ils enseignaient. Ensuite arrivèrent les Juifs d’Antioche de Pisidie. Ils parlèrent avec beaucoup d’assurance, affirmant qu’il n’y avait rien de vrai dans toute cette prédication, que tout était inventions. Ils surent amener la population à s’éloigner d’eux et finalement ils lapidèrent Paul. Ils le traînèrent hors de la ville pensant qu’il était mort.
20 ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא	20 Mais alors ses disciples vinrent l’entourer; il se releva pour rentrer dans la ville, et le lendemain il sortit avec Barnabé pour Derbé.
21 ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא	21 Ils évangélisèrent cette ville où ils firent un bon nombre de disciples, puis ils repartirent sur Lystres, Iconium et Antioche.
22 ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים	22 Ce faisant, ils affermissaient les disciples: "Persévérez dans la foi, leur disaient-ils, il nous faut passer par beaucoup d’épreuves pour entrer dans le Royaume de Dieu.”
23 ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו	23 Ils établissaient des Anciens dans chaque Église - ils le faisaient avec jeûnes et prières, puis ils les confiaient au Seigneur en qui ils avaient cru.
24 ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא	24 Traversant toute la Pisidie ils atteignirent la Pamphylie.
25 וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא	25 À Pergé ils annoncèrent la Parole, puis ils descendirent à Attalia.
26 ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה	26 De là ils firent voile sur Antioche d’où ils avaient été recommandés à la grâce de Dieu pour cette mission qu’ils venaient de remplir.
27 ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה	27 À leur arrivée ils convoquèrent toute l’Église; ils racontèrent tout ce que Dieu avait fait avec eux et comment il avait ouvert aux peuples païens la porte de la foi.
28 וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים	28 Ils restèrent là tout un temps avec les disciples.