Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 21

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם	1 After this, Jesus manifested himself again to the disciples at the Sea of Tiberias. And he manifested himself in this way.
2 שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו	2 These were together: Simon Peter and Thomas, who is called the Twin, and Nathanael, who was from Cana of Galilee, and the sons of Zebedee, and two others of his disciples.
3 ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה	3 Simon Peter said to them, “I am going fishing.” They said to him, “And we are going with you.” And they went and climbed into the ship. And in that night, they caught nothing.
4 הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא	4 But when morning arrived, Jesus stood on the shore. Yet the disciples did not realize that it was Jesus.
5 ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין	5 Then Jesus said to them, “Children, do you have any food?” They answered him, “No.”
6 ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים	6 He said to them, “Cast the net to the right side of the ship, and you will find some.” Therefore, they cast it out, and then they were not able to draw it in, because of the multitude of fish.
7 ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים	7 Therefore, the disciple whom Jesus loved said to Peter, “It is the Lord.” Simon Peter, when he had heard that it was the Lord, wrapped his tunic around himself, (for he was naked) and he cast himself into the sea.
8 והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים	8 Then the other disciples arrived in a boat, (for they were not far from the land, only about two hundred cubits) dragging the net with the fish.
9 ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל	9 Then, when they climbed down to the land they saw burning coals prepared, and fish already placed above them, and bread.
10 ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה	10 Jesus said to them, “Bring some of the fish that you have just now caught.”
11 ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו	11 Simon Peter climbed up and drew in the net to land: full of large fish, one hundred and fifty-three of them. And although there were so many, the net was not torn.
12 ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון	12 Jesus said to them, “Approach and dine.” And not one of them sitting down to eat dared to ask him, “Who are you?” For they knew that it was the Lord.
13 ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים	13 And Jesus approached, and he took bread, and he gave it to them, and similarly with the fish.
14 וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים	14 This was now the third time that Jesus was manifested to his disciples, after he had resurrected from the dead.
15 ויהי אחרי אכלם אמר ישוע אל שמעון פטרוס שמעון בן יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את טלאי	15 Then, when they had dined, Jesus said to Simon Peter, “Simon, son of John, do you love me more than these?” He said to him, “Yes, Lord, you know that I love you.” He said to him, “Feed my lambs.”
16 ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את צאני	16 He said to him again: “Simon, son of John, do you love me?” He said to him, “Yes, Lord, you know that I love you.” He said to him, “Feed my lambs.”
17 ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס על כי אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את צאני	17 He said to him a third time, “Simon, son of John, do you love me?” Peter was very grieved that he had asked him a third time, “Do you love me?” And so he said to him: “Lord, you know all things. You know that I love you.” He said to him, “Feed my sheep.
18 אמן אמן אני אמר לך בהיותך צעיר לימים אתה חגרת את עצמך ותלך אל אשר חפצת והיה כאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל אשר לא תחפץ	18 Amen, amen, I say to you, when you were younger, you girded yourself and walked wherever you wanted. But when you are older, you will extend your hands, and another shall gird you and lead you where you do not want to go.”
19 וכל זאת דבר לרמז על המיתה אשר יכבד בה את האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי	19 Now he said this to signify by what kind of death he would glorify God. And when he had said this, he said to him, “Follow me.”
20 ויפן פטרוס וירא את התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על לבו בעת הסעודה וגם שאל אדני מי הוא זה אשר ימסרך	20 Peter, turning around, saw the disciple whom Jesus loved following, the one who also had leaned on his chest at supper and said, “Lord, who is it who shall betray you?”
21 ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל ישוע אדני וזה מה הוא	21 Therefore, when Peter had seen him, he said to Jesus, “Lord, but what about this one?”
22 ויאמר אליו ישוע אם חפצי כי ישאר עד באי מה לך ולזאת אתה לך אחרי	22 Jesus said to him: “If I want him to remain until I return, what is that to you? You follow me.”
23 על כן יצא הדבר הזה בין האחים כי התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר לו כי לא ימות אך אמר אם חפצי כי ישאר עד באי מה זה לך	23 Therefore, the saying went out among the brothers that this disciple would not die. But Jesus did not say to him that he would not die, but only, “If I want him to remain until I return, what is that to you?”
24 זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו נאמנה	24 This is the same disciple who offers testimony about these things, and who has written these things. And we know that his testimony is true.
25 ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו אמן	25 Now there are also many other things that Jesus did, which, if each of these were written down, the world itself, I suppose, would not be able to contain the books that would be written.