Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 13

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם	1 And there were present, at that very time, some who were reporting about the Galileans, whose blood Pilate mixed with their sacrifices.
2 ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם	2 And responding, he said to them: “Do you think that these Galileans must have sinned more than all other Galileans, because they suffered so much?
3 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם	3 No, I tell you. But unless you repent, you will all perish similarly.
4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים	4 And those eighteen upon whom the tower of Siloam fell and killed them, do you think that they also were greater transgressors than all the men living in Jerusalem?
5 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם	5 No, I tell you. But if you do not repent, you will all perish similarly.”
6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא	6 And he also told this parable: “A certain man had a fig tree, which was planted in his vineyard. And he came seeking fruit on it, but found none.
7 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה	7 Then he said to the cultivator of the vineyard: ‘Behold, for these three years I came seeking fruit on this fig tree, and I have found none. Therefore, cut it down. For why should it even occupy the land?’
8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה	8 But in response, he said to him: ‘Lord, let it be for this year also, during which time I will dig around it and add fertilizer.
9 אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה	9 And, indeed, it should bear fruit. But if not, in the future, you shall cut it down.’ ”
10 ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות	10 Now he was teaching in their synagogue on the Sabbaths.
11 והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה	11 And behold, there was a woman who had a spirit of infirmity for eighteen years. And she was bent over; and she was unable to look upwards at all.
12 ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך	12 And when Jesus saw her, he called her to himself, and he said to her, “Woman, you are released from your infirmity.”
13 וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים	13 And he laid his hands upon her, and immediately she was straightened, and she glorified God.
14 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת	14 Then, as a result, the ruler of the synagogue became angry that Jesus had cured on the Sabbath, and he said to the crowd: “There are six days on which you ought to work. Therefore, come and be cured on those, and not on the day of the Sabbath.”
15 ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו	15 Then the Lord said to him in response: “You hypocrites! Does not each one of you, on the Sabbath, release his ox or donkey from the stall, and lead it to water?
16 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת	16 So then, should not this daughter of Abraham, whom Satan has bound for lo these eighteen years, be released from this restraint on the day of the Sabbath?”
17 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו	17 And as he was saying these things, all his adversaries were ashamed. And all the people rejoiced in everything that was being done gloriously by him.
18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה	18 And so he said: “To what is the kingdom of God similar, and to what figure shall I compare it?
19 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו	19 It is like a grain of mustard seed, which a man took and cast into his garden. And it grew, and it became a great tree, and the birds of the air rested in its branches.”
20 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים	20 And again, he said: “To what figure shall I compare the kingdom of God?
21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו	21 It is like leaven, which a woman took and hid in three measures of fine wheat flour, until it was entirely leavened.”
22 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים	22 And he was traveling through the cities and towns, teaching and making his way to Jerusalem.
23 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים	23 And someone said to him, “Lord, are they few who are saved?” But he said to them:
24 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו	24 “Strive to enter through the narrow gate. For many, I tell you, will seek to enter and not be able.
25 והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם	25 Then, when the father of the family will have entered and shut the door, you will begin to stand outside and to knock at the door, saying, ‘Lord, open to us.’ And in response, he will say to you, ‘I do not know where you are from.’
26 אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת	26 Then you will begin to say, ‘We ate and drank in your presence, and you taught in our streets.’
27 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון	27 And he will say to you: ‘I do not know where you are from. Depart from me, all you workers of iniquity!’
28 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה	28 In that place, there will be weeping and gnashing of teeth, when you see Abraham, and Isaac, and Jacob, and all the prophets, in the kingdom of God, yet you yourselves are expelled outside.
29 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים	29 And they will arrive from the East, and the West, and the North, and the South; and they will recline at table in the kingdom of God.
30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים	30 And behold, those who are last will be first, and those who are first will be last.”
31 ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך	31 On the same day, some of the Pharisees approached, saying to him: “Depart, and go away from here. For Herod wishes to kill you.”
32 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי	32 And he said to them: “Go and tell that fox: ‘Behold, I cast out demons and accomplish healings, today and tomorrow. And on the third day I reach the end.’
33 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים	33 Yet truly, it is necessary for me to walk today and tomorrow and the following day. For it does not fall to a prophet to perish beyond Jerusalem.
34 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם	34 Jerusalem, Jerusalem! You kill the prophets, and you stone those who are sent to you. Daily, I wanted to gather together your children, in the manner of a bird with her nest under her wings, but you were not willing!
35 הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה	35 Behold, your house will be left desolate for you. But I say to you, that you shall not see me, until it happens that you say: ‘Blessed is he who has arrived in the name of the Lord.’ ”