Seconda lettera ai Corinzi (מכתב שני לקורינתים) 23

MODERN HEBREW BIBLE	CATHOLIC PUBLIC DOMAIN
1 אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר	1 Then Jesus spoke to the crowds, and to his disciples,
2 על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים	2 saying: “The scribes and the Pharisees have sat down in the chair of Moses.
3 לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים	3 Therefore, all things whatsoever that they shall say to you, observe and do. Yet truly, do not choose to act according to their works. For they say, but they do not do.
4 כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם	4 For they bind up heavy and unbearable burdens, and they impose them on men’s shoulders. But they are not willing to move them with even a finger of their own.
5 ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם	5 Truly, they do all their works so that they may be seen by men. For they enlarge their phylacteries and glorify their hems.
6 ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות	6 And they love the first places at feasts, and the first chairs in the synagogues,
7 ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי	7 and greetings in the marketplace, and to be called Master by men.
8 אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם	8 But you must not be called Master. For One is your Master, and you are all brothers.
9 ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים	9 And do not choose to call anyone on earth your father. For One is your Father, who is in heaven.
10 גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח	10 Neither should you be called teachers. For One is your Teacher, the Christ.
11 והגדול בכם יהי לכם למשרת	11 Whoever is greater among you shall be your minister.
12 כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם	12 But whoever has exalted himself, shall be humbled. And whoever has humbled himself, shall be exalted.
13 אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא	13 So then: Woe to you, scribes and Pharisees, you hypocrites! For you close the kingdom of heaven before men. For you yourselves do not enter, and those who are entering, you would not permit to enter.
14 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו	14 Woe to you scribes and Pharisees, you hypocrites! For you consume the houses of widows, praying long prayers. Because of this, you shall receive the greater judgment.
15 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם	15 Woe to you, scribes and Pharisees, you hypocrites! For you travel around by sea and by land, in order to make one convert. And when he has been converted, you make him twice the son of Hell that you are yourselves.
16 אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם	16 Woe to you, blind guides, who say: ‘Whoever will have sworn by the temple, it is nothing. But whoever will have sworn by the gold of the temple is obligated.’
17 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב	17 You are foolish and blind! For which is greater: the gold, or the temple that sanctifies the gold?
18 ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם	18 And you say: ‘Whoever will have sworn by the altar, it is nothing. But whoever will have sworn by the gift that is on the altar is obligated.’
19 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן	19 How blind you are! For which is greater: the gift, or the altar that sanctifies the gift?
20 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו	20 Therefore, whoever swears by the altar, swears by it, and by all that is on it.
21 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו	21 And whoever will have sworn by the temple, swears by it, and by him who dwells in it.
22 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו	22 And whoever swears by heaven, swears by the throne of God, and by him who sits upon it.
23 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה	23 Woe to you, scribes and Pharisees, you hypocrites! For you collect tithes on mint and dill and cumin, but you have abandoned the weightier things of the law: judgment and mercy and faith. These you ought to have done, while not omitting the others.
24 מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל	24 You blind guides, straining out a gnat, while swallowing a camel!
25 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות	25 Woe to you, scribes and Pharisees, you hypocrites! For you clean what is outside the cup and the dish, but on the inside you are full of avarice and impurity.
26 פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ	26 You blind Pharisee! First clean the inside of the cup and the dish, and then what is outside becomes clean.
27 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה	27 Woe to you, scribes and Pharisees, you hypocrites! For you are like whitewashed sepulchers, which outwardly appear brilliant to men, yet truly, inside, they are filled with the bones of the dead and with all filth.
28 ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון	28 So also, you certainly appear to men outwardly to be just. But inwardly you are filled with hypocrisy and iniquity.
29 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים	29 Woe to you, scribes and Pharisees, you hypocrites, who build the sepulchers of the prophets and adorn the monuments of the just.
30 ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים	30 And then you say, ‘If we had been there in the days of our fathers, we would not have joined with them in the blood of the prophets.’
31 ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים	31 And so you are witnesses against yourselves, that you are the sons of those who killed the prophets.
32 אף אתם מלאו סאת אבותיכם	32 Complete, then, the measure of your fathers.
33 נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם	33 You serpents, you brood of vipers! How will you escape from the judgment of Hell?
34 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר	34 For this reason, behold, I send to you prophets and wisemen, and scribes. And some of these you will put to death and crucify; and some you will scourge in your synagogues and persecute from city to city,
35 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח	35 so that upon you may fall all the blood of the just, which has been shed upon the earth, from the blood of Abel the just, even to the blood of Zechariah the son of Barachiah, whom you killed between the temple and the altar.
36 אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה	36 Amen I say to you, all these things shall fall upon this generation.
37 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם	37 Jerusalem, Jerusalem! You kill the prophets and stone those who have been sent to you. How often I have wanted to gather your children together, in the way that a hen gathers her young under her wings. But you were not willing!
38 הנה ביתכם יעזב לכם שמם	38 Behold, your house shall be abandoned to you, having been deserted.
39 כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה	39 For I say to you, you shall not see me again, until you say: ‘Blessed is he who comes in the name of the Lord.’ ”