Tsefanjà (צפניה) - Sofonia 2

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב	1 Suonate la tromba in Sion, date l'allarme sul mio santo monte! Tremino tutti gli abitanti della terra: E' venuto il giorno del Signore! E' vicino!
2 יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור	2 Giorno di tenebre e di oscurità, giorno di nube e di caligine! Come l'aurora che si stende sui monti, un popolo numeroso e forte; come lui non ve ne fu mai fin dai tempi remoti e dopo lui non ve ne sarà per gli anni di tutte le generazioni!
3 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו	3 Davanti a lui il fuoco divora e dietro a lui la fiamma consuma; come il giardino dell'Eden davanti a lui è la terra ma, dopo che è passato, è un deserto desolato: da lui non c'è scampo.
4 כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון	4 Il suo aspetto è l'aspetto di cavalli, come cavalieri così corrono essi;
5 כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה	5 come un fragore di carri che balzano sulle cime dei monti; come il crepitìo d'una fiamma di fuoco che divora la stoppia; come un popolo forte disposto per la battaglia!
6 מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור	6 Davanti a lui si contorcono i popoli, tutte le facce si scolorano.
7 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם	7 Come prodi si slanciano, come guerrieri assaltano il muro; ognuno va per la sua strada senza sviarsi dal loro cammino;
8 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו	8 nessuno incalza il suo vicino, ciascuno avanza per la sua via. Si gettano in mezzo alle armi; non lasciano spazi.
9 בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב	9 Penetrano nella città, corrono sopra gli spalti, entrano nelle case; entrano dalle finestre come ladri.
10 לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם	10 Davanti a lui geme la terra e tremano i cieli; il sole e la luna si oscurano, le stelle celano il loro splendore!
11 ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו	11 Il Signore fa sentire la sua voce alla testa del suo esercito! Sì, sterminato è il suo accampamento, sì, forte è l'esecutore della sua parola; sì, grande è il giorno del Signore e pieno di spavento: chi può sostenerlo?
12 וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד	12 Anche ora, ecco l'oracolo del Signore: Tornate a me con tutto il cuore, con digiuno, con pianto e lamento!
13 וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה	13 Spezzate il vostro cuore, non le vostre vesti e tornate al Signore, vostro Dio! Egli è benigno e misericordioso, lento alla collera e ricco in bontà, e si ricrede del male!
14 מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם	14 Chissà! Potrebbe ricredersi e lasciarsi dietro la benedizione: offerta e libagione per il Signore vostro Dio!
15 תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה	15 Suonate le trombe in Sion! Prescrivete un digiuno rituale! Convocate un'adunanza!
16 אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה	16 Radunate il popolo! Celebrate una riunione sacra! Radunate gli anziani, radunate i fanciulli e quelli che succhiano il seno! Esca lo sposo dalla sua camera e la sposa dal suo talamo!
17 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם	17 Tra il vestibolo e l'altare piangano i sacerdoti, ministri del Signore. Essi dicano: "Pietà, Signore, del tuo popolo! Non esporre la tua eredità al vituperio, allo scherno delle nazioni! Perché si dovrà dire tra le nazioni: Dov'è il loro Dio?".
18 ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו	18 Il Signore è geloso della sua terra e perdona al suo popolo!
19 ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים	19 Il Signore parla e dice al suo popolo: Ecco, io vi mando frumento, mosto e olio fresco: ne avrete a sazietà; non vi lascerò più oltre oggetto di scherno tra i popoli!
20 ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות	20 Colui che dimora nel nord lo allontano da voi; lo ricaccio in un territorio arido e desolato: la sua avanguardia verso oriente, la sua retroguardia verso occidente. Il suo fetore si alzerà, il suo lezzo si leverà! Egli fa cose grandi!
21 אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות	21 Non temere più, terra, rallegrati e gioisci! Il Signore opera grandi cose!
22 אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם	22 Non temete più, bestie campestri: i pascoli del deserto sono rinverditi! Le piante producono i loro frutti, il fico e la vite dànno il loro prodotto!
23 ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון	23 Figli di Sion, rallegratevi, gioite nel Signore, vostro Dio! Egli vi dà la pioggia secondo il bisogno; fa scendere su voi la pioggia in autunno e in primavera, come prima!
24 ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר	24 Le aie si riempiono di frumento, i tini rigurgitano di mosto e di olio!
25 ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם	25 Io vi risarcirò degli anni che hanno divorato la locusta e il bruco, la cavalletta e il verme, mio esercito sterminato, che ho inviato contro di voi!
26 ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם	26 Voi mangerete molto, a sazietà e loderete il nome del Signore, vostro Dio, che ha fatto per voi meraviglie: il mio popolo non sarà più schernito!
27 וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם	27 E voi saprete che io sono in mezzo a Israele, che io, il Signore, sono il vostro Dio e non ce ne sono altri: il mio popolo non sarà più schernito!
28 והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו
29 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי
30 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן
31 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא
32 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא