1 וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח | 1 וַיְשִׁבֵנִי אֶל־פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה־מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי־פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ |
2 ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית | 2 וַיֹּוצִאֵנִי דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפֹונָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל־שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפֹּונֶה קָדִים וְהִנֵּה־מַיִם מְפַכִּים מִן־הַכָּתֵף הַיְמָנִית |
3 בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים | 3 בְּצֵאת־הָאִישׁ קָדִים וְקָו בְּיָדֹו וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם |
4 וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים | 4 וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם |
5 וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבר כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר | 5 וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא־אוּכַל לַעֲבֹר כִּי־גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵר |
6 ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל | 6 וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם וַיֹּולִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל |
7 בשובני והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה | 7 בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל־שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד מִזֶּה וּמִזֶּה |
8 ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים | 8 וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יֹוצְאִים אֶל־הַגְּלִילָה הַקַּדְמֹונָה וְיָרְדוּ עַל־הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל־הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים [וְנִרְפְּאוּ כ] (וְנִרְפּוּ ק) הַמָּיִם |
9 והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר יבוא שמה הנחל | 9 וְהָיָה כָל־נֶפֶשׁ חַיָּה ׀ אֲשֶׁר־יִשְׁרֹץ אֶל כָּל־אֲשֶׁר יָבֹוא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר־יָבֹוא שָׁמָּה הַנָּחַל |
10 והיה יעמדו עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד | 10 וְהָיָה [יַעַמְדוּ כ] (עָמְדוּ ק) עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד־עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטֹוחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדֹול רַבָּה מְאֹד |
11 בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו | 11 [בִּצֹּאתֹו כ] (בִּצֹּאתָיו ק) וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ |
12 ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה | 12 וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתֹו מִזֶּה ׀ וּמִזֶּה ׀ כָּל־עֵץ־מַאֲכָל לֹא־יִבֹּול עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם פִּרְיֹו לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יֹוצְאִים [וְהָיוּ כ] (וְהָיָה ק) פִרְיֹו לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה׃ ס |
13 כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים | 13 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת־הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יֹוסֵף חֲבָלִים |
14 ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם בנחלה | 14 וּנְחַלְתֶּם אֹותָהּ אִישׁ כְּאָחִיו אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם בְּנַחֲלָה |
15 וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן לבוא צדדה | 15 וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ לִפְאַת צָפֹונָה מִן־הַיָּם הַגָּדֹול הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבֹוא צְדָדָה |
16 חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן | 16 חֲמָת ׀ בֵּרֹותָה סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין־גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת חָצֵר הַתִּיכֹון אֲשֶׁר אֶל־גְּבוּל חַוְרָן |
17 והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון | 17 וְהָיָה גְבוּל מִן־הַיָּם חֲצַר עֵינֹון גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפֹון ׀ צָפֹונָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפֹון |
18 ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה | 18 וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין־דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל־הַיָּם הַקַּדְמֹונִי תָּמֹדּוּ וְאֵת פְּאַת קָדִימָה |
19 ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה | 19 וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד־מֵי מְרִיבֹות קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל־הַיָּם הַגָּדֹול וְאֵת פְּאַת־תֵּימָנָה נֶגְבָּה |
20 ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים | 20 וּפְאַת־יָם הַיָּם הַגָּדֹול מִגְּבוּל עַד־נֹכַח לְבֹוא חֲמָת זֹאת פְּאַת־יָם |
21 וחלקתם את הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל | 21 וְחִלַּקְתֶּם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל |
22 והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל | 22 וְהָיָה תַּפִּלוּ אֹותָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתֹוכְכֶם אֲשֶׁר־הֹולִדוּ בָנִים בְּתֹוכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתֹוךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל |
23 והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה | 23 וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר־גָּר הַגֵּר אִתֹּו ם תִּתְּנוּ נַחֲלָתֹו נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ ס |