Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 16

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA VOLGARE
1 ויען איוב ויאמר	1 Rispose Iob, e disse:
2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם	2 Io hoe udito frequentemente cotali cose; consolatori pieni d' incarchi voi siete.
3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה	3 Or non avranno fine le parole ventose? ovvero è alcuna cosa molesta a te, che così favelli?
4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי	4 E io potea similmente parlare le vostre parole; e ancora Iddio il volesse che l'anima vostra fosse per la mia!
5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך	5 Ch'io consolerei voi con parole, e moveria lo capo mio sopra voi.
6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך	6 Fortificherei voi colla mia bocca, e moverei le labbra mie, quasi come perdonante a voi.
7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי	7 Ma che farò? Se io favelleroe, non si riposerae lo mio dolore; e se io tacerò, non si partirà da me.
8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה	8 A ora mi ha oppresso il mio dolore, e in niente sono tornati li miei sensi.
9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי	9 La mia pelle crispata induce la testimonianza incontro a me, e si suscita lo parlante falso contro alla mia faccia, contradicente a me.
10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון	10 Ragunoe lo suo furore in me, e minacciandomi stridava contro a me colli suoi denti; lo mio nemico colli terribili occhii ragguardò me.
11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני	11 E le sue bocche s' apersono sopra me, e vituperandomi percosse la mia mascella; e saziati sono [del] le mie pene.
12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה	12 E rinchiuse Iddio me appresso lo malvagio, e nelle mani de' rei diede me.
13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי	13 Io, ch' era quelli che fue ricchissimo, repentemente sono contrito; tenne lo mio capo, spezzò me e puosemi a lui quasi come uno segno.
14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור	14 E intorniò me colle sue lancie, e ferie li miei lombi; e non perdonò, e isparse nella terra le mie budella.
15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני	15 E tagliò me colla ferita sopra la ferita, e venne sopra me come gigante.
16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות	16 Lo sacco cucii sopra la mia cotica; e coperta è colla cenere la mia carne.
17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה	17 La mia faccia enfiò il pianto, e le mie palpebre scurarono.
18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי	18 Queste cose sostengo senza iniquità delle mie mani, quando io avea le monde preghiere a Dio.
19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים	19 O terra, non coprire lo mio sangue, nè non trovi luogo in te di nascondersi lo mio chiamare.
20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני	20 Ecco in verità nel cielo è lo mio testimonio, e colui che sa le mie cose secrete è nelli luoghi eccelsi.
21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו	21 O amici miei, pieni di parole; a Dio stilla l'occhio mio.
22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך	22 E Iddio il volesse, che così fosse giudicato l'uomo con Dio, come è giudicato lo figliuolo dell' uomo con lo suo collega.
	23 Ecco certo li brevi anni trapassano; e ando per la via, per la quale io non torneroe.