Divrei Hayamim (דברי הימים) - 2 Cronache 33

MODERN HEBREW BIBLE	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם	1 בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכֹו וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם
2 ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל	2 וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּתֹועֲבֹות הַגֹּויִם אֲשֶׁר הֹורִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
3 וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם	3 וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת־הַבָּמֹות אֲשֶׁר נִתַּץ יְחִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחֹות לַבְּעָלִים וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרֹות וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם
4 ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם	4 וּבָנָה מִזְבְּחֹות בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם יִהְיֶה־שְּׁמִי לְעֹולָם
5 ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה	5 וַיִּבֶן מִזְבְּחֹות לְכָל־צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרֹות בֵּית־יְהוָה
6 והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו	6 וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת־בָּנָיו בָּאֵשׁ בְּגֵי בֶן־הִנֹּם וְעֹונֵן וְנִחֵשׁ וְכִשֵּׁף וְעָשָׂה אֹוב וְיִדְּעֹונִי הִרְבָּה לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסֹו
7 וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום	7 וַיָּשֶׂם אֶת־פֶּסֶל הַסֶּמֶל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֶל־דָּוִיד וְאֶל־שְׁלֹמֹה בְנֹו בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת־שְׁמִי לְעֵילֹום
8 ולא אוסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה	8 וְלֹא אֹוסִיף לְהָסִיר אֶת־רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֶעֱמַדְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם רַק ׀ אִם־יִשְׁמְרוּ לַעֲשֹׂות אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוִּיתִים לְכָל־הַתֹּורָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים בְּיַד־מֹשֶׁה
9 ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל	9 וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה אֶת־יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂות רָע מִן־הַגֹּויִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ
10 וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו	10 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מְנַשֶּׁה וְאֶל־עַמֹּו וְלֹא הִקְשִׁיבוּ
11 ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה	11 וַיָּבֵא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֶת־שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת־מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיֹּולִיכֻהוּ בָּבֶלָה
12 וכהצר לו חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו	12 וּכְהָצֵר לֹו חִלָּה אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו
13 ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים	13 וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לֹו וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתֹו וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתֹו וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים
14 ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה	14 וְאַחֲרֵי־כֵן בָּנָה חֹומָה חִיצֹונָה ׀ לְעִיר־דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחֹון בַּנַּחַל וְלָבֹוא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד וַיָּשֶׂם שָׂרֵי־חַיִל בְּכָל־הֶעָרִים הַבְּצֻרֹות בִּיהוּדָה
15 ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר	15 וַיָּסַר אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת־הַסֶּמֶל מִבֵּית יְהוָה וְכָל־הַמִּזְבְּחֹות אֲשֶׁר בָּנָה בְּהַר בֵּית־יְהוָה וּבִירוּשָׁלִָם וַיַּשְׁלֵךְ חוּצָה לָעִיר
16 ויכן את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל	16 [וַיָּכֶן כ] (וַיִּבֶן ק) אֶת־מִזְבַּח יְהוָה וַיִּזְבַּח עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתֹודָה וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לַעֲבֹוד אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
17 אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם	17 אֲבָל עֹוד הָעָם זֹבְחִים בַּבָּמֹות רַק לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם
18 ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל הנם על דברי מלכי ישראל	18 וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וּתְפִלָּתֹו אֶל־אֱלֹהָיו וְדִבְרֵי הַחֹזִים הַמְדַבְּרִים אֵלָיו בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנָּם עַל־דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל
19 ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזי	19 וּתְפִלָּתֹו וְהֵעָתֶר־לֹו וְכָל־חַטָּאתֹו וּמַעְלֹו וְהַמְּקֹמֹות אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם בָּמֹות וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים לִפְנֵי הִכָּנְעֹו הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי חֹוזָי
20 וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו	20 וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בֵּיתֹו וַיִּמְלֹךְ אָמֹון בְּנֹו תַּחְתָּיו׃ פ
21 בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם	21 בֶּן־עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמֹון בְּמָלְכֹו וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם
22 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו זבח אמון ויעבדם	22 וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו וּלְכָל־הַפְּסִילִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו זִבַּח אָמֹון וַיַּעַבְדֵם
23 ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה	23 וְלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יְהוָה כְּהִכָּנַע מְנַשֶּׁה אָבִיו כִּי הוּא אָמֹון הִרְבָּה אַשְׁמָה
24 ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו	24 וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו וַיְמִיתֻהוּ בְּבֵיתֹו
25 ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו	25 וַיַּכּוּ עַם־הָאָרֶץ אֵת כָּל־הַקֹּשְׁרִים עַל־הַמֶּלֶךְ אָמֹון וַיַּמְלִיכוּ עַם־הָאָרֶץ אֶת־יֹאשִׁיָּהוּ בְנֹו תַּחְתָּיו׃ פ