1 Διοτι, ιδου, ερχεται ημερα, ητις θελει καιει ως κλιβανος? και παντες οι υπερηφανοι και παντες οι πραττοντες ασεβειαν θελουσιν εισθαι αχυρον? και η ημερα η ερχομενη θελει κατακαυσει αυτους, λεγει ο Κυριος των δυναμεων, ωστε δεν θελει αφησει εις αυτους ριζαν και κλαδον. | 1 כֵּן יַחֲשָׁב־אִישׁ אֹתָנוּ כִּמְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ וְסֹכְנֵי רָזֵי אֵל |
2 Εις εσας ομως τους φοβουμενους το ονομα μου θελει ανατειλει ο ηλιος της δικαιοσυνης με ιασιν εν ταις πτερυξιν αυτου? και θελετε εξελθει, και σκιρτησει ως μοσχαρια της φατνης. | 2 הִנֵּה סוֹף דָּבָר שֶׁלֹּא יְבֻקַּשׁ מִן־הַסֹּכְנִים כִּי אִם־לְהִמָּצֵא נֶאֱמָנִים |
3 Και θελετε καταπατησει τους ασεβεις? διοτι αυτοι θελουσιν εισθαι σποδος υπο τα ιχνη των ποδων σας, καθ' ην ημεραν εγω καμω τουτο, λεγει ο Κυριος των δυναμεων. | 3 וַאֲנִי נְקַלָּה הִיא בְּעֵינַי אִם נָדוֹן אֲנִי עַל־יְדֵיכֶם אוֹ עַל־יְדֵי יוֹם־דִּין שֶׁל־בְּנֵי אָדָם גַּם־אֲנִי אֶת־נַפְשִׁי לֹא אָדִין |
4 Ενθυμεισθε τον νομον του Μωυσεως του δουλου μου, τον οποιον προσεταξα εις αυτον εν Χωρηβ δια παντα τον Ισραηλ, τα διαταγματα και τας κρισεις. | 4 כִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי רָע וּבְכָל־זֹאת לֹא אֶצְדָּק כִּי הַדָּן אֹתִי הוּא יְהוָֹה |
5 Ιδου, εγω θελω αποστειλει προς εσας Ηλιαν τον προφητην, πριν ελθη η ημερα του Κυριου η μεγαλη και επιφανης? | 5 עַל־כֵּן אַל־תִּשְׁפְּטוּ שָׁפוֹט לִפְנֵי הָעֵת עַד כִּי־יָבוֹא הָאָדוֹן אֲשֶׁר גַּם־יוֹצִיא לָאוֹר אֶת־תַּעֲלֻמוֹת הַחשֶׁךְ וִיגַלֶּה אֶת־עֲצַת הַלְּבָבוֹת וְאָז תִּהְיֶה תְהִלָּה לְכָל־אִישׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים |
6 και αυτος θελει επιστρεψει την καρδιαν των πατερων προς τα τεκνα και την καρδιαν των τεκνων προς τους πατερας αυτων, μηποτε ελθω και παταξω την γην με αναθεμα. | 6 וְאֶת־זֹאת אַחַי הֲסִבֹּתִי עַל־עַצְמִי וְעַל־אַפּוֹלוֹס בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תִּלְמְדוּ בָנוּ שֶׁלֹּא־יִתְחַכֵּם אִישׁ יוֹתֵר מִמַּה־שֶּׁכָּתוּב פֶּן־תִּתְגָּאוּ אִישׁ בְּשֵׁם אִישׁ לְנֶגֶד רֵעֵהוּ |
| 7 כִּי מִי הִבְדִּיל אוֹתְךָ וּמֶה בְיָדְךָ אֲשֶׁר לֹא קִבַּלְתּוֹ וְאִם־קִבַּלְתּוֹ לָמָּה תִתְהַלֵּל כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא קִבֵּל |
| 8 הֵן כְּבָר שְׂבַעְתֶּם כְּבָר עֲשַׁרְתֶּם וּבִלְעָדֵינוּ מְלַכְתֶּם וְלוּ מְלַכְתֶּם לְמַעַן נִמְלֹךְ אִתְּכֶם גַּם־אֲנָחְנוּ |
| 9 כִּי אֶחֱשֹׁב שֶׁהָאֱלֹהִים הִצִּיג אֹתָנוּ הַשְּׁלִיחִים שִׁפְלֵי הַשְּׁפָלִים כִּבְנֵי־תְמוּתָה כִּי הָיִינוּ לְרַאֲוָה לָעוֹלָם גַּם־לַמַּלְאָכִים גַּם־לִבְנֵי אָדָם |
| 10 אֲנַחְנוּ סְכָלִים לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ וְאַתֶּם חֲכָמִים בַּמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים וְאַתֶּם גִּבּוֹרִים אַתֶּם נִכְבָּדִים וַאֲנַחְנוּ נִקְלִים |
| 11 וְעַד־הַשָּׁעָה הַזֹּאת הִנְנוּ רְעֵבִים גַּם־צְמֵאִים וַעֲרֻמִּים וּמֻכִּים בְּאֶגְרֹף וְאֵין מָנוֹחַ לָנוּ |
| 12 וִיגֵעִים אֲנַחְנוּ בַּעֲמַל יָדֵינוּ קִלְלוּנוּ וּנְבָרֵךְ חֵרְפוּנוּ וְנִסְבֹּל |
| 13 גִּדְּפוּ אֹתָנוּ וְנִתְחַנָּן וַנְּהִי כְּגֶלְלֵי הָעוֹלָם וְלִסְחִי לְכֻלָּם עַד־עָתָּה |
| 14 וְלֹא לְבַיֵּשׁ אֶתְכֶם אֲנִי כֹתֵב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי אִם־מַזְהִיר אֶתְכֶם כְּבָנַי הָאֲהוּבִים |
| 15 כִּי גַּם־אִם־הָיוּ לָכֶם רִבְבוֹת אֹמְנִים בַּמָּשִׁיחַ אֵין לָכֶם אָבוֹת רַבִּים כִּי אָנֹכִי הוֹלַדְתִּי אֶתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה |
| 16 עַל־כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתָי |
| 17 וּבַעֲבוּר זֹאת שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת־טִימוֹתִיּוֹס בְּנִי הָאָהוּב וְהַנֶּאֱמָן בָּאָדוֹן וְהוּא יַזְכִּיר לָכֶם אֶת־דְּרָכַי בַּמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר מְלַמֵּד אָנֹכִי בְּכָל־מָקוֹם בְּכָל־קְהִלָּה וּקְהִלָּה |
| 18 הֶן־יֵשׁ מִתְנַשְׂאִים כְּאִלּוּ לֹא־אָבוֹא אֲלֵיכֶם |
| 19 אֲבָל בּוֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם בִּזְמַן קָרוֹב אִם־יִרְצֶה הָאָדוֹן וְאֵדְעָה לֹא אֶת־דִּבְרֵי הַמִּתְנַשְׂאִים כִּי אִם־אֶת־גְּבוּרָתָם |
| 20 כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה בִּדְבַר שְׂפָתָיִם כִּי אִם־בַּגְּבוּרָה |
| 21 וּמַה־תַּחְפֹּצוּ הֲבוֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם בַּשֵּׁבֶט אוֹ בְאַהֲבָה וּבְרוּחַ עֲנָוָה |