Acts of the Apostles 28

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And when we had escaped, then we knew that the island was called Melita. But the barbarians shewed us no small courtesy.	1 וכאשר נמלטנו נודע לנו כי שם האי מליטי
2 For kindling a fire, they refreshed us all, because of the present rain, and of the cold.	2 והנכרים לא המעיטו חסדם עמנו כי בערו אש ויאספו את כלנו אליהם מפני הגשם היורד ומפני הקר
3 And when Paul had gathered together a bundle of sticks, and had laid them on the fire, a viper coming out of the heat, fastened on his hand.	3 ופולוס אסף לו ערמת קצים וישם על המוקד ומן החם יצא אפעה ויאחז בידו
4 And when the barbarians saw the beast hanging on his hand, they said one to another: Undoubtedly this man is a murderer, who though he hath escaped the sea, yet vengeance doth not suffer him to live.	4 ויראו הנכרים את החיה תלויה על ידו ויאמרו איש אל רעהו אכן רצח האיש הזה אשר הנקמה לא הניחה לו לחיות אף כי נמלט מן הים
5 And he indeed shaking off the beast into the fire, suffered no harm.	5 והוא נער את החיה מעל ידו אל תוך האש ולא הרעה לו מאומה
6 But they supposed that he would begin to swell up, and that he would suddenly fall down and die. But expecting long, and seeing that there came no harm to him, changing their minds, they said, that he was a god.	6 והם הוחילו אשר יצבה גופו או אשר יפל מת פתאם ויחילו עד בוש והנה לא קרהו כל אסון ויהפך לבם ויאמרו כי אלהים הוא
7 Now in these places were possessions of the chief man of the island, named Publius, who receiving us, for three days entertained us courteously.	7 ובסביבו המקום ההוא היו שדות אשר לראש אנשי האי ושמו פובליוס הוא הביא אתנו לביתו ויכלכל אתנו בטובו שלשת ימים
8 And it happened that the father of Publius lay sick of a fever, and of a bloody flux. To whom Paul entered in; and when he had prayed, and laid his hands on him, he healed him.	8 ואבי פובליוס מוטל למשכב בקדחת ובמחלה המעים ויבא אליו פולוס ויתפלל וישם עליו את ידיו וירפאהו
9 Which being done, all that had diseases in the island, came and were healed:	9 ואחרי המעשה הזה באו גם החלים האחרים אשר באי וירפאו
10 Who also honoured us with many honours, and when we were to set sail, they laded us with such things as were necessary.	10 ויכבדנו כבוד גדול ובלכתנו משם ספקו לנו די צרכנו
11 And after three months, we sailed in a ship of Alexandria, that had wintered in the island, whose sign was the Castors.	11 ואחרי שלשת חדשים עברנו משם באניה אלכסנדרית אשר ישבה באי בימי הסתו ואות דגלה התאומים
12 And when we were come to Syracusa, we tarried there three days.	12 ונבא אל סרקוסא ונשב שם שלשת ימים
13 From thence, compassing by the shore, we came to Rhegium: and after one day, the south wind blowing, we came the second day to Puteoli;	13 משם סבנו ונבא אל רגיון ובנשב רוח דרומית ביום המחרת באנו ביום השני אל פוטיולי
14 Where, finding brethren, we were desired to tarry with them seven days: and so we went to Rome.	14 ושם מצאנו אחים ויבקשו ממנו לשבת אתם שבעת ימים ובכן הלכנו אל רומי
15 And from thence, when the brethren had heard of us, they came to meet us as far as Appii Forum, and the Three Taverns: whom when Paul saw, he gave thanks to God, and took courage.	15 וישמעו האחים את בואנו ויצאו משם לקראתנו עד לשוק אפיוס ועד לשלשת החניות וירא אתם פולוס ויודה לאלהים ויתחזק
16 And when we were come to Rome, Paul was suffered to dwell by himself, with a soldier that kept him.	16 ואחר באנו אל רומי העביר שר המאה את האסירים אל שר הצבא ולפולוס הניחו לשבת לבדו עם איש הצבא השמר אותו
17 And after the third day, he called together the chief of the Jews. And when they were assembled, he said to them: Men, brethren, I, having done nothing against the people, or the custom of our fathers, was delivered prisoner from Jerusalem into the hands of the Romans;	17 ויהי אחרי שלשת ימים ויקרא פולוס אליו את ראשי היהודים ויקהלו אליו ויאמר אליהם אנשים אחים אף כי לא מעלתי מעל בעמנו ובחקות אבותינו אסרוני בירושלים וימסרוני לידי הרומיים
18 Who, when they had examined me, would have released me, for that there was no cause of death in me;	18 והם אחרי חקרם אתי אמרו לפטרני כי לא נמצא בי משפט מות
19 But the Jews contradicting it, I was constrained to appeal unto Caesar; not that I had any thing to accuse my nation of.	19 והיהודים קמו בי ואאנס לקרא את הקיסר לדיני אך אין נפשי לשטון את עמי בדבר
20 For this cause therefore I desired to see you, and to speak to you. Because that for the hope of Israel, I am bound with this chain.	20 ובעבור זאת קראתי לכם לראותכם ולדבר עמכם כי בגלל תקות ישראל אסור אני בכבל הזה
21 But they said to him: We neither received letters concerning thee from Judea, neither did any of the brethren that came hither, relate or speak any evil of thee.	21 ויאמרו אליו לא קבלנו על אדותיך אגרות מארץ יהודה ולא בא הנה אחד מן האחים אשר הגיד או דבר עליך דבר רע
22 But we desire to hear of thee what thou thinkest; for as concerning this sect, we know that it is every where contradicted.	22 אמנם חפצים אנחנו לשמע את אשר בלבבך כי נודע לנו אשר בכל מקום יריבו אל הכת הזאת
23 And when they had appointed him a day, there came very many to him unto his lodgings; to whom he expounded, testifying the kingdom of God, and persuading them concerning Jesus, out of the law of Moses and the prophets, from morning until evening.	23 וישימו לו יום מועד ויבאו אליו רבים אל מלונו ויעד בהם ויבאר את מלכות אלהים ויוכח להם עניני ישוע מתורת משה ומן הנביאים מבקר עד ערב
24 And some believed the things that were said; but some believed not.	24 ויש אשר שמעו אל דבריו ויש אשר לא האמינו
25 And when they agreed not among themselves, they departed, Paul speaking this one word: Well did the Holy Ghost speak to our fathers by Isaias the prophet,	25 ויחלקו בדעתם ויסורו ללכת לדרכם בדבר פולוס הדבר האחד הזה היטב דבר רוח הקדש לאבותינו בפי ישעיהו הנביא לאמר
26 Saying: Go to this people, and say to them: With the ear you shall hear, and shall not understand; and seeing you shall see, and shall not perceive.	26 לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו
27 For the heart of this people is grown gross, and with their ears have they heard heavily, and their eyes they have shut; lest perhaps they should see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their heart, and should be converted, and I should heal them.	27 כי שמן לב העם הזה ואזניו כבדו ואת עיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפאתיו
28 Be it known therefore to you, that this salvation of God is sent to the Gentiles, and they will hear it.	28 לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו
29 And when he had said these things, the Jews went out from him, having much reasoning among themselves.	29 ויהי בדברו זאת הלכו מאתו היהודים ויתוכחו הרבה איש עם רעהו
30 And he remained two whole years in his own hired lodging; and he received all that came in to him,	30 ופולוס ישב שנתים ימים בביתו אשר שכר לו ויקבל את כל הבאים אליו
31 Preaching the kingdom of God, and teaching the things which concern the Lord Jesus Christ, with all confidence, without prohibition.	31 ויקרא את מלכות האלהים וילמד את דרכי ישוע המשיח אדנינו בכל בטחון לבו ואין מנע