Hechos de los Apóstoles 2

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Al llegar el día de Pentecostés, estaban todos reunidos en el mismo lugar.	1 וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד
2 De pronto, vino del cielo un ruido, semejante a una fuerte ráfaga de viento, que resonó en toda la casa donde se encontraban.	2 ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו
3 Entonces vieron aparecer unas lenguas como de fuego, que descendieron por separado sobre cada uno de ellos.	3 ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם
4 Todos quedaron llenos del Espíritu Santo, y comenzaron a hablar en distintas lenguas, según el Espíritu les permitía expresarse.	4 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף
5 Había en Jerusalén judíos piadosos, venidos de todas las naciones del mundo.	5 ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים
6 Al oírse este ruido, se congregó la multitud y se llenó de asombro, porque cada uno los oía hablar en su propia lengua.	6 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו
7 Con gran admiración y estupor decían: «¿Acaso estos hombres que hablan no son todos galileos?	7 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה
8 ¿Cómo es que cada uno de nosotros los oye en su propia lengua?	8 ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו
9 Partos, medos y elamitas, los que habitamos en la Mesopotamia o en la misma Judea, en Capadocia, en el Ponto y en Asia Menor,	9 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא
10 en Frigia y Panfilia, en Egipto, en la Libia Cirenaica, los peregrinos de Roma,	10 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים
11 judíos y prosélitos, cretenses y árabes, todos los oímos proclamar en nuestras lenguas las maravillas de Dios».	11 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים
12 Unos a otros se decían con asombro: «¿Qué significa esto?».	12 וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת
13 Algunos, burlándose, comentaban: «Han tomado demasiado vino».	13 ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה
14 Entonces, Pedro poniéndose de pie con los Once, levantó la voz y dijo: «Hombres de Judea y todos los que habitan en Jerusalén, presten atención, porque voy a explicarles lo que ha sucedido.	14 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי
15 Estos hombres no están ebrios, como ustedes suponen, ya que no son más que las nueve de la mañana,	15 כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה
16 sino que se está cumpliendo lo que dijo el profeta Joel:	16 אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא
17 "En los últimos días, dice el Señor, derramaré mi Espíritu sobre todos los hombres y profetizarán sus hijos y sus hijas; los jóvenes verán visiones y los ancianos tendrán sueños proféticos.	17 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון
18 Más aún, derramaré mi Espíritu sobre mis servidores y servidoras, y ellos profetizarán.	18 וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו
19 Haré prodigios arriba, en el cielo, y signos abajo, en la tierra: verán sangre, fuego y columnas de humo.	19 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן
20 El sol se convertirá en tinieblas y la luna en sangre, antes que llegue el Día del Señor, día grande y glorioso.	20 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא
21 Y todo el que invoque el nombre del Señor se salvará".	21 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט
22 Israelitas, escuchen: A Jesús de Nazaret, el hombre que Dios acreditó ante ustedes realizando por su intermedio los milagros, prodigios y signos que todos conocen,	22 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם
23 a ese hombre que había sido entregado conforme al plan y a la previsión de Dios, ustedes lo hicieron morir, clavándolo en la cruz por medio de los infieles.	23 אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו
24 Pero Dios lo resucitó, librándolo de las angustias de la muerte, porque no era posible que ella tuviera dominio sobre él.	24 והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו
25 En efecto, refiriéndose a él, dijo David: "Veía sin cesar al Señor delante de mí, porque él está a mi derecha para que yo no vacile.	25 כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט
26 Por eso se alegra mi corazón y mi lengua canta llena de gozo. También mi cuerpo descansará en la esperanza,	26 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח
27 porque tú no entregarás mi alma al Abismo, ni dejarás que tu servidor sufra la corrupción.	27 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת
28 Tú me has hecho conocer los caminos de la vida y me llenarás de gozo en tu presencia".	28 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך
29 Hermanos, permítanme decirles con toda franqueza que el patriarca David murió y fue sepultado, y su tumba se conserva entre nosotros hasta el día de hoy.	29 אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה
30 Pero como él era profeta, sabía que Dios le había jurado que un descendiente suyo se sentaría en su trono.	30 והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו
31 Por eso previó y anunció la resurrección del Mesías, cuando dijo que no fue entregado al Abismo ni su cuerpo sufrió la corrupción.	31 לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת
32 A este Jesús, Dios lo resucitó, y todos nosotros somos testigos.	32 את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו
33 Exaltado por el poder de Dios, él recibió del Padre el Espíritu Santo prometido, y lo ha comunicado como ustedes ven y oyen.	33 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים
34 Porque no es David el que subió a los cielos; al contrario, él mismo afirma: "Dijo el Señor a mi Señor: Siéntate a mi derecha,	34 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני
35 hasta que ponga a todos tus enemigos debajo de tus pies".	35 עד אשית איביך הדם לרגליך
36 Por eso, todo el pueblo de Israel debe reconocer que a ese Jesús que ustedes crucificaron, Dios lo ha hecho Señor y Mesías».	36 לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם
37 Al oír estas cosas, todos se conmovieron profundamente, y dijeron a Pedro y a los otros Apóstoles: «Hermanos, ¿qué debemos hacer?».	37 ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות
38 Pedro les respondió: «Conviértanse y háganse bautizar en el nombre de Jesucristo para que les sean perdonados los pecados, y así recibirán el don del Espíritu Santo.	38 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש
39 Porque la promesa ha sido hecha a ustedes y a sus hijos, y a todos aquellos que están lejos: a cuantos el Señor, nuestro Dios, quiera llamar».	39 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו
40 Y con muchos otros argumentos les daba testimonio y los exhortaba a que se pusieran a salvo de esta generación perversa.	40 ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה
41 Los que recibieron su palabra se hicieron bautizar; y ese día se unieron a ellos alrededor de tres mil.	41 ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש
42 Todos se reunían asiduamente para escuchar la enseñanza de los Apóstoles y participar en la vida común, en la fracción del pan y en las oraciones.	42 ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה
43 Un santo temor se apoderó de todos ellos, porque los Apóstoles realizaban muchos prodigios y signos.	43 ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים
44 Todos los creyentes se mantenían unidos y ponían lo suyo en común:	44 וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות
45 vendían sus propiedades y sus bienes, y distribuían el dinero entre ellos, según las necesidades de cada uno.	45 ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו
46 Intimamente unidos, frecuentaban a diario el Templo, partían el pan en sus casas, y comían juntos con alegría y sencillez de corazón;	46 ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית
47 ellos alababan a Dios y eran queridos por todo el pueblo. Y cada día, el Señor acrecentaba la comunidad con aquellos que debían salvarse.	47 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים