Livre de Josué 10

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Adoni-Sédec, roi de Jérusalem, apprit que Josué s’était emparé d’Aï et lui avait jeté l’anathème: il avait traité Aï et son roi comme il avait traité Jéricho et son roi. Il sut aussi que les habitants de Gabaon, qui vivaient au milieu des Israélites, avaient fait la paix avec eux,	1 ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם
2 et il eut très peur. Car Gabaon était une grande ville, comme une capitale royale; elle était plus grande qu’Aï et ses hommes étaient tous entraînés.	2 וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גברים
3 Aussi Adoni-Sédec, roi de Jérusalem, envoya-t-il dire à Hoham roi d’Hébron, à Piréam, roi de Yarmout, à Yafia, roi de Lakish, et à Débir, roi d’Églon:	3 וישלח אדני צדק מלך ירושלם אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון לאמר
4 “Montez chez moi et aidez-moi à frapper Gabaon, car elle a fait la paix avec Josué et les Israélites.”	4 עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל
5 Les cinq rois des Amorites se réunirent donc et se mirent en campagne avec toute leur armée: le roi de Jérusalem, le roi d’Hébron, le roi de Yarmout, le roi de Lakish, le roi d’Églon. Ils campèrent face à Gabaon pour attaquer la ville.	5 ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך חברון מלך ירמות מלך לכיש מלך עגלון הם וכל מחניהם ויחנו על גבעון וילחמו עליה
6 Les gens de Gabaon envoyèrent prévenir Josué au camp de Guilgal: “Ne refuse pas ton secours à tes serviteurs, dépêche-toi de monter vers nous, car tous les rois des Amorites habitant la montagne se sont ligués contre nous. Viens nous délivrer et sauve-nous.”	6 וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר
7 Josué monta donc de Guilgal, et avec lui tous les hommes de guerre, tous les courageux guerriers.	7 ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל
8 Yahvé dit à Josué: “Ne crains pas: je les ai livrés entre tes mains, et pas un ne te résistera.”	8 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מהם כי בידך נתתים לא יעמד איש מהם בפניך
9 Josué les attaqua par surprise, car il était monté de Guilgal durant la nuit.	9 ויבא אליהם יהושע פתאם כל הלילה עלה מן הגלגל
10 Yahvé les mit en déroute devant Israël et leur infligea une grande défaite à Gabaon. Josué les poursuivit sur la route qui monte à Beth-Horon et les frappa jusqu’à Azéka et Makkéda.	10 ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה
11 Tandis qu’ils fuyaient devant Israël, Yahvé lança du haut du ciel comme de grosses pierres alors qu’ils atteignaient la descente de Beth-Horon, jusqu’à Azéka. Ils furent frappés à mort. Ceux qui moururent par les pierres de grêle furent plus nombreux que ceux qui tombèrent sous l’épée des Israélites.	11 ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב
12 En ce jour où Yahvé livra l’Amorite entre les mains des Israélites, Josué se tourna vers Yahvé et s’écria devant tout Israël: “Arrête-toi, soleil, sur Gabaon! Et toi, lune, sur la vallée d’Ayyalon!”	12 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון
13 Et le soleil s’arrêta et la lune devint immobile, jusqu’à ce que le peuple se fut vengé de ses ennemis. Cela n’est-il pas écrit dans le Livre du Juste? Le soleil s’arrêta au milieu des cieux et retarda son coucher durant presque un jour entier.	13 וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים
14 Il n’y a pas eu d’autre jour comme celui-là, ni avant, ni après, où Yahvé ait écouté la voix d’un homme. Yahvé, ce jour-là, combattait pour Israël.	14 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל
15 Josué et tout Israël retournèrent à leur camp, à Guilgal.	15 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה
16 Or les cinq rois qui étaient en fuite, s’étaient cachés dans la grotte de Makkéda.	16 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה
17 On avertit Josué: “On a retrouvé les cinq rois! Ils sont cachés dans la grotte de Makkéda.”	17 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה
18 Josué dit: “Roulez de grandes pierres à l’entrée de la grotte et postez à côté d’elle des hommes pour la garder.	18 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם
19 Mais vous tous, ne vous arrêtez pas, poursuivez vos ennemis, coupez-leur la retraite; empêchez-les de regagner leur ville, car Yahvé votre Dieu les a livrés entre vos mains.”	19 ואתם אל תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל תתנום לבוא אל עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם
20 Josué et les Israélites achevèrent de les écraser et de les exterminer; seuls quelques fuyards réussirent à rejoindre les villes fortifiées.	20 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאד עד תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר
21 Alors tout le peuple s’en retourna sans risque près de Josué, à Makkéda; plus personne désormais n’osa lever le petit doigt contre les Israélites.	21 וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשנו
22 Josué avait dit: “Ouvrez l’entrée de la grotte et amenez-moi ces cinq rois; faites-les sortir de la grotte.”	22 ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מן המערה
23 On fit donc sortir de la grotte les cinq rois: le roi de Jérusalem, le roi d’Hébron, le roi de Yarmout, le roi de Lakish et le roi d’Églon.	23 ויעשו כן ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון
24 Quand on les eut fait sortir, Josué dit aux chefs de guerre qui avaient combattu avec lui: “Approchez et posez vos pieds sur la nuque de ces rois.” Ils s’approchèrent donc et posèrent leurs pieds sur leur nuque.	24 ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם
25 Josué leur dit alors: “Ne craignez pas et n’ayez pas peur, soyez forts et courageux, car c’est ainsi que Yahvé traitera tous les ennemis contre lesquels vous devrez combattre.”	25 ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם
26 Après cela, Josué les frappa et les fit mourir. On les pendit à cinq arbres et ils y restèrent pendus jusqu’au soir.	26 ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על העצים עד הערב
27 Au coucher du soleil, Josué donna l’ordre de les descendre des arbres. On les jeta dans la grotte où ils s’étaient cachés et l’on ferma l’entrée de la grotte avec les grandes pierres qui s’y trouvent encore aujourd’hui.	27 ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה
28 Ce même jour, Josué s’empara de Makkéda et passa la ville au fil de l’épée. Il jeta l’anathème sur la ville et tous ses habitants et ne laissa pas un rescapé. Il traita le roi de Makkéda comme il avait traité le roi de Jéricho.	28 ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו
29 Ensuite Josué et tout Israël avec lui, passa de Makkéda à Libna qu’il attaqua.	29 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם לבנה
30 Yahvé livra la ville et son roi entre les mains d’Israël. Il la frappa de l’épée ainsi que tous ses habitants, sans laisser échapper personne, et il traita son roi comme il avait traité le roi de Jéricho.	30 ויתן יהוה גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו
31 Josué et tout Israël avec lui, passa de Libna à Lakish. Il établit son camp devant la ville et l’attaqua.	31 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה
32 Yahvé livra Lakish entre les mains d’Israël. Il s’en empara le second jour et la frappa de l’épée ainsi que tous ses habitants, comme il l’avait fait pour Libna.	32 ויתן יהוה את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ככל אשר עשה ללבנה
33 Alors Horam, roi de Guézer, partit au secours de Lakish mais Josué battit le roi et son peuple et ne laissa pas un seul survivant.	33 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד
34 Josué, à la tête de tout Israël, passa de Lakish à Églon. Ils établirent leur camp devant la ville et l’attaquèrent.	34 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה
35 Ils s’en emparèrent le jour-même et la passèrent au fil de l’épée. Ce jour-là Josué jeta l’anathème sur tous les habitants comme il l’avait fait pour Lakish.	35 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים ככל אשר עשה ללכיש
36 Josué, à la tête de tout Israël, monta d’Églon vers Hébron et l’attaqua.	36 ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה
37 Ils s’en emparèrent; ils frappèrent de l’épée la ville, son roi, toutes les villes qui dépendaient de lui et tous leurs habitants, comme on l’avait fait pour Églon, sans laisser un seul survivant. Josué voua la ville et tous ses habitants à l’anathème.	37 וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה
38 Josué, à la tête de tout Israël, se tourna vers Débir pour l’attaquer.	38 וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה
39 Il s’empara de la ville, de son roi et de toutes les villes qui dépendaient de lui. Il les frappa de l’épée et jeta l’anathème sur tous les habitants sans laisser un seul survivant. Il traita Débir et son roi comme il avait traité Hébron et comme il avait traité Libna et son roi.	39 וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה
40 Ainsi donc, Josué frappa tout le pays et ses rois: la montagne, le Négueb, les plaines et les coteaux. Il ne laissa pas un seul survivant, car il jetait l’anathème sur tout être vivant comme Yahvé, le Dieu d’Israël, l’avait ordonné.	40 ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל
41 Josué les frappa depuis Qadesh-Barné jusqu’à Gaza, et depuis le pays de Gossen jusqu’à Gabaon.	41 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון
42 Josué se rendit maître d’un seul coup de tous ces rois et de leurs territoires, car Yahvé, le Dieu d’Israël, combattait pour Israël.	42 ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל
43 Alors Josué et tout Israël avec lui, regagna le camp de Guilgal.	43 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה