Épître aux Romains 4

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Parlons donc d’Abraham, le premier père de notre race. Qu’est-ce qu’il y a eu de neuf avec lui?	1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר
2 Abraham est devenu un juste, et s’il l’était devenu par l’obéissance à une loi, il en aurait du mérite; mais il n’en a pas devant Dieu.	2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים
3 En effet, que dit l’Écriture: Abraham crut à Dieu qui lui en tint compte, et fit de lui un juste.	3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה
4 Celui qui fait un travail, on ne dit pas qu’on lui “en tient compte” pour lui faire une faveur: on lui doit son salaire.	4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב
5 Mais si quelqu’un n’a aucun travail à montrer, mais seulement a eu foi en Celui qui fait les pécheurs “justes”, on lui tient compte de cette foi pour faire de lui un juste.	5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה
6 C’est ainsi que David proclame heureux ceux que Dieu compte parmi les justes, sans regarder à ce qu’ils ont fait:	6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו
7 Heureux ceux dont les fautes sont remises et dont les péchés sont enterrés;	7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה
8 heureux est l’homme à qui Dieu ne tient pas compte de son péché.	8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון
9 Mais pour atteindre ce bonheur, la circoncision est-elle nécessaire, ou non? Nous lisons: Il a tenu compte de la foi d’Abraham pour en faire un juste.	9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה
10 Il lui en a tenu compte, mais quand? Quand il était circoncis, ou avant de l’être? Bien sûr, quand il n’était pas encore circoncis.	10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו
11 Il a reçu la circoncision comme la marque extérieure, le signe de cette “justice”, fruit de sa foi d’avant la circoncision. Ainsi il est le père de tous ceux qui croient sans être circoncis, et Dieu leur en tient compte pour les faire “justes”.	11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה
12 Il est aussi le père du peuple juif, à condition qu’il n’ait pas seulement la circoncision mais qu’il marche sur les traces d’Abraham, notre père, quand il croyait sans être encore circoncis.	12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו
13 La Loi n’intervient pas non plus dans la promesse faite à Abraham, ou plutôt à sa race, laquelle doit hériter du monde entier; là encore il s’agit de devenir “justes” par la foi.	13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה
14 Si maintenant c’est la Loi qui donne accès à l’héritage, la foi n’a plus aucun sens, et de la promesse il ne reste rien.	14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה
15 Mais de fait, la Loi n’amène que des condamnations; sans loi, pas de violation de la loi.	15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה
16 C’est pourquoi la foi est le chemin, et tout est don; c’est ainsi que la promesse se réalise pour toute la race d’Abraham, non seulement pour ses enfants par la race, mais aussi pour ses enfants par la foi. Abraham est notre père à tous,	16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו
17 comme dit l’Écriture: Je fais de toi le père de nombreuses nations. Et il l’est devenu quand il a eu foi en ce Dieu qui fait revivre les morts et qui appelle ceux qui n’existent pas comme s’ils existaient.	17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה
18 Il a espéré contre toute attente, et il a si bien cru qu’il est devenu le père de nombreuses nations, comme on le lui avait dit: Voilà comment sera ta descendance.	18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך
19 Sa foi n’a pas faibli; il a oublié que son corps était comme mort (il devait avoir cent ans) et que Sara ne pouvait plus avoir d’enfants.	19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה
20 Il n’a pas douté de la promesse de Dieu, ni cessé de croire; au contraire sa foi lui a donné des forces et il a rendu gloire à Dieu,	20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים
21 ayant la certitude que si Dieu promet, il est capable de réaliser.	21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו
22 Et on lui en a tenu compte pour faire de lui un juste.	22 על כן גם נחשבה לו לצדקה
23 Ce n’est pas seulement pour lui que l’Écriture parle de tenir compte,	23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו
24 mais pour nous aussi, car il nous sera tenu compte de notre foi en celui qui a ressuscité Jésus, notre Seigneur, d’entre les morts.	24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים
25 S’il a été livré pour nos péchés, il a été ressuscité pour que nous soyons faits “justes”.	25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו