Évangile selon Luc 2

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 En ces jours-là un édit de César Auguste ordonna de recenser toute la terre.	1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל
2 Ce fut le premier recensement lorsque Quirinius était gouverneur de Syrie.	2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא
3 Tous commencèrent à se déplacer, chacun vers sa propre ville, pour y être recensés.	3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו
4 Joseph aussi, qui habitait le village de Nazareth en Galilée, monta en Judée jusqu’à la ville de David dont le nom est Bethléem, car il était de la descendance de David.	4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו
5 Il alla se faire recenser avec Marie, son épouse, qui était enceinte.	5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה
6 Or, pendant qu’ils étaient là, le jour où elle devait accoucher arriva.	6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת
7 Elle enfanta son fils, le premier-né; elle l’emmaillota et l’installa dans une mangeoire, car il n’y avait pas de place pour eux dans la salle commune.	7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון
8 Il y avait dans la région des bergers qui restaient aux champs et se relayaient pour garder leurs troupeaux durant la nuit.	8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם
9 Un ange du Seigneur se trouva soudain devant eux, en même temps que la Gloire du Seigneur resplendissait tout autour. Ils furent saisis d’une grande crainte.	9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה
10 L’ange leur dit: "Ne craignez pas, c’est une bonne nouvelle que je vous apporte, et qui fera la joie de tout le peuple.	10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם
11 Aujourd’hui, dans la ville de David vous est né un Sauveur. C’est le Messie, le Seigneur.	11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון
12 Et voici son signalement: vous trouverez un nourrisson emmailloté et déposé dans une mangeoire.”	12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס
13 Tout à coup se joignit à l’ange une multitude d’esprits célestes qui louaient Dieu en disant:	13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים
14 "Gloire à Dieu dans les cieux, et sur la terre paix aux hommes, car il les prend en grâce.”	14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו
15 Lorsque les anges furent repartis vers le ciel, les bergers se dirent l’un à l’autre: "Allons donc jusqu’à Bethléem, voyons ce qui vient d’arriver et que le Seigneur nous a fait connaître.”	15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה
16 Ils y allèrent sans perdre un instant et trouvèrent Marie et Joseph ainsi que le petit enfant déposé dans la mangeoire.	16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס
17 Alors ils firent connaître ce qui leur avait été dit à propos de cet enfant.	17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה
18 Tous ceux qui en entendirent parler restèrent fort surpris de ce que racontaient les bergers.	18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים
19 Quant à Marie, elle gardait le souvenir de ces événements et les reprenait dans sa méditation.	19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה
20 Les bergers repartirent; ils ne faisaient que remercier et chanter les louanges de Dieu pour tout ce qu’ils avaient entendu et vu, tel qu’on le leur avait annoncé.	20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם
21 Quand arriva le huitième jour, ils circoncirent l’enfant selon la loi et lui donnèrent le nom de Jésus, ce nom que l’ange avait indiqué avant que sa mère ne soit enceinte.	21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן
22 Puis arriva le jour où, selon la loi de Moïse, ils devaient accomplir le rite de la purification. Ils portèrent alors l’enfant à Jérusalem pour le présenter au Seigneur,	22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה
23 comme il est écrit dans la Loi du Seigneur: Tout enfant mâle premier-né sera consacré au Seigneur.	23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה
24 Ils offrirent le sacrifice ordonné par la Loi: une paire de tourterelles ou deux petites colombes.	24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה
25 Il y avait à Jérusalem un homme fidèle et pieux appelé Siméon. Cet homme attendait le jour où Dieu aurait pitié d’Israël, et l’Esprit Saint était sur lui.	25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו
26 Il avait été averti par l’Esprit Saint qu’il ne mourrait pas avant d’avoir vu le Messie du Seigneur.	26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה
27 Ce fut l’Esprit encore qui le fit venir au Temple. Au moment où les parents amenaient l’enfant Jésus pour accomplir les rites de la Loi qui le concernaient,	27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה
28 Siméon le prit dans ses bras et bénit Dieu par ces paroles:	28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר
29 “Laisse maintenant ton serviteur mourir en paix, Seigneur, comme tu l’as dit,	29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום
30 parce que mes yeux ont vu ton Sauveur.	30 כי ראו עיני את ישועתך
31 Tu l’as préparé, tu l’offres à tous les peuples,	31 אשר הכינות לפני כל העמים
32 lumière qui sera révélée aux nations, et gloire de ton peuple Israël.”	32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך
33 Son père et sa mère étaient émerveillés de ce qui était dit de l’enfant.	33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו
34 Siméon les félicita; il dit ensuite à Marie sa mère: "Regarde, cet enfant apportera aux masses d’Israël, soit la chute, soit la résurrection: il sera un signe de division,	34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה
35 et toi-même, une épée te transpercera l’âme. C’est ainsi que sera mis à nu le secret de tous les cœurs.”	35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים
36 Il y avait là également une femme très âgée, une prophétesse nommée Anne, fille de Phanouël, de la tribu d’Aser. Elle n’avait pas connu d’autre homme que son premier mari, mort au bout de sept ans.	36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה
37 Cela faisait 84 ans qu’elle restait veuve. Elle ne s’éloignait pas du Temple et servait le Seigneur nuit et jour dans le jeûne et la prière.	37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום
38 Elle aussi se présenta à cette heure et à son tour elle se mit à chanter les louanges de Dieu, parlant de l’enfant à tous ceux qui attendaient la libération de Jérusalem.	38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים
39 Quand ils eurent accompli tout ce qu’ordonnait la Loi du Seigneur, ils retournèrent en Galilée au village de Nazareth.	39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם
40 L’enfant grandissait et prenait des forces; il était plein de sagesse et la grâce de Dieu était sur lui.	40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו
41 Tous les ans les parents de Jésus se rendaient à Jérusalem pour la fête de la Pâque,	41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח
42 et quand il eut douze ans, comme c’était de règle, il monta avec eux.	42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג
43 Lorsque les jours de fête furent achevés, ils s’en retournèrent, mais l’enfant Jésus resta à Jérusalem sans en avertir ses parents.	43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו
44 Eux pensaient qu’il était dans la caravane, et ils marchèrent ainsi tout le jour. Puis ils le cherchèrent parmi leurs amis et leurs connaissances.	44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים
45 Ne le trouvant pas, ils retournèrent à Jérusalem, toujours à sa recherche.	45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו
46 Le troisième jour ils le trouvèrent dans le Temple, assis au milieu des maîtres de la Loi: il les écoutait et les interrogeait.	46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם
47 Tous ceux qui l’entendaient étaient étonnés de son intelligence et de ses réponses.	47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו
48 En le voyant, ses parents furent très émus et sa mère lui dit: "Mon fils, pourquoi nous as-tu fait cela? Ton père et moi nous te cherchions, très inquiets.”	48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך
49 Alors il répondit: "Pourquoi me cherchiez-vous? Ne savez-vous pas que je dois être chez mon Père?”	49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי
50 Mais ils ne comprirent pas une telle réponse.	50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם
51 Il descendit alors avec eux et revint à Nazareth. Par la suite il continua à leur obéir; sa mère, pour sa part, gardait tout cela dans son cœur.	51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה
52 Quant à Jésus, il grandissait en sagesse, en âge et en grâce, aussi bien devant Dieu que devant les hommes.	52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים