Évangile selon Marc 2

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Après quelque temps il revint à Capharnaüm. Quand on apprit qu’il était à la maison,	1 ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית
2 beaucoup de gens s’y retrouvèrent, au point qu’il n’y avait plus de place devant la porte. Et lui, il leur annonçait la Parole.	2 ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר
3 Voici des gens qui arrivent et lui amènent un paralysé: ils sont quatre à le porter.	3 ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה
4 Comme ils ne peuvent le lui présenter à cause de la foule, ils défont le toit là où il se trouve et, après avoir fait un trou, ils font descendre le brancard sur lequel le paralysé est étendu.	4 ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים
5 Voyant leur foi, Jésus dit au paralysé: "Mon fils, tes péchés te sont pardonnés.”	5 ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך
6 Quelques maîtres de la Loi sont là assis, et ils font intérieurement cette remarque:	6 ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר
7 "Comment peut-il parler ainsi? C’est un blasphème! Qui peut pardonner les péchés sinon Dieu?”	7 מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו
8 Mais Jésus sait déjà dans son esprit qu’ils se font en eux-mêmes ces réflexions. Aussi leur dit-il: "Pourquoi ruminez-vous cela dans vos cœurs?	8 וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם
9 Quel est le plus facile: de dire au paralysé: ‘Tes péchés te sont pardonnés’, ou de dire: ‘Lève-toi, prends ton brancard et marche’?	9 מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך
10 “Eh bien, vous saurez que sur la terre le Fils de l’Homme a autorité pour remettre les péchés.”	10 אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים
11 Jésus dit alors au paralysé: "Lève-toi, tu m’entends! prends ton brancard et va-t’en chez toi.”	11 לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך
12 L’homme se leva aussitôt, prit son brancard et sortit devant tout le monde; tous en étaient stupéfaits et glorifiaient Dieu en disant: "Jamais nous n’avons vu chose pareille!”	12 ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת
13 De nouveau Jésus sortit sur le bord de mer; toute la foule venait à lui et il les enseignait.	13 וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם
14 En passant il vit Lévi, fils d’Alphée, installé au poste de douane. Il lui dit: "Suis-moi!” L’autre se leva et commença à le suivre.	14 ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו
15 Comme il était à table dans la maison de Lévi, quelques collecteurs de l’impôt et autres pécheurs prirent place avec Jésus et ses disciples: il y en avait un certain nombre. Mais parmi ceux qui suivaient Jésus	15 ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו
16 il y avait aussi des maîtres de la Loi du groupe des Pharisiens. En le voyant manger avec des pécheurs et des collecteurs de l’impôt, ils dirent à ses disciples: "Comment! Il mange avec les collecteurs de l’impôt et les pécheurs?”	16 והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם
17 Mais Jésus avait entendu; il leur dit: "Ce ne sont pas les bien portants qui ont besoin d’un médecin, mais les malades. Je ne suis pas venu, moi, pour appeler des justes mais des pécheurs.”	17 וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה
18 Les disciples de Jean et les Pharisiens étaient en train de jeûner, et voici qu’on vient demander à Jésus: "Les disciples de Jean et ceux des Pharisiens jeûnent: pourquoi tes disciples ne jeûnent-ils pas?”	18 ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים
19 Jésus leur répond: "Les compagnons du nouvel époux peuvent-ils jeûner pendant que l’époux est avec eux? Aussi longtemps qu’ils ont l’époux avec eux, ils ne peuvent pas jeûner.	19 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום
20 Le jour viendra où l’époux leur sera enlevé, alors ils jeûneront.	20 הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם
21 “On ne rapièce pas un vieux vêtement avec une pièce de tissu qui n’a jamais été lavé; autrement la pièce tire sur lui, le neuf emporte le vieux et la déchirure devient pire.	21 אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה
22 Personne ne met du vin nouveau dans de vieilles outres; autrement le vin fait craquer les outres, et le vin comme les outres sont perdus. On met le vin nouveau dans des outres neuves!”	22 ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש
23 Or, un jour de sabbat, Jésus traversait des blés mûrs; chemin faisant ses disciples commencèrent à cueillir des épis.	23 ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם
24 Les Pharisiens lui dirent: "Regarde, pourquoi font-ils le jour du sabbat ce qui n’est pas permis?”	24 ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה
25 Jésus répondit: "Vous n’avez donc jamais lu ce qu’a fait David un jour où c’était urgent, car il avait faim, lui et ses hommes.	25 ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו
26 Il est entré dans la Maison de Dieu, au temps du prêtre Abiathar, et il a mangé les pains de la présence que nul n’a le droit de manger, sauf les prêtres; il en a donné de même à ses compagnons.”	26 כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו
27 Jésus leur disait: "Le sabbat a été fait pour l’homme, et non l’homme pour le sabbat.	27 ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת
28 Sachez que le Fils de l’Homme est Seigneur, même du sabbat.”	28 לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת