Livre de Job 10

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Oui, je suis dégoûté de la vie, je veux donner libre cours à mes plaintes et laisser parler mon amertume.	1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי
2 Je dirai à Dieu: “Ne me condamne pas ainsi, mais dis-moi de quoi tu m’accuses.	2 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני
3 Est-ce bon pour toi d’agir en tyran, de piétiner l’œuvre de tes mains, de justifier les théories des méchants?	3 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת
4 Tes yeux sont-ils ceux du corps, vois-tu donc à la façon des hommes?	4 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה
5 Ton temps est-il le même que celui des humains, tes années passent-elles comme celles d’un homme?	5 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר
6 Pourquoi alors rechercher ma faute, et faire enquête sur mes dettes?	6 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש
7 Tu sais bien que je ne suis pas coupable, et que personne ne m’arrachera de tes mains.	7 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל
8 Tes mains m’ont façonné, tu m’as fait, et maintenant, tu me détruirais?	8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני
9 Souviens-toi que tu m’as pétri comme l’argile: veux-tu me renvoyer à la terre?	9 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני
10 Ne m’as-tu pas versé comme le lait, et laissé cailler comme le fromage?	10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני
11 Tu m’as revêtu de peau et de chair, prenant dans le tissu mes os et mes nerfs.	11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני
12 Tu as fait en moi œuvre de vie et de grâce, tes attentions ont maintenu mon souffle,	12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי
13 mais quelle était ton intention secrète? Je sais ce qu’il y avait chez toi!	13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך
14 Tu voulais voir si j’allais pécher, et si je fautais, ne rien me passer.	14 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני
15 Si j’ai eu tort, malheur à moi! même innocent, je n’ose pas lever la tête. Rassasié d’humiliations, saturé de peines,	15 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי
16 épuisé, tu me poursuis comme un lion; toujours tu veux montrer ta supériorité.	16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי
17 Tu reprends tes assauts, ta fureur se ranime, et de nouveau tu lances tes attaques contre moi.	17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי
18 Mais pourquoi m’as-tu fait sortir du sein? J’y serais mort, aucun œil ne m’aurait vu:	18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני
19 porté du ventre à la tombe, je serais comme si je n’avais pas été.	19 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל
20 Puisqu’il me reste si peu à vivre, éloigne-toi, que j’aie un peu de joie	20 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט
21 avant que je m’en aille, pour ne pas revenir, au pays des ténèbres et de l’ombre mortelle,	21 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות
22 au pays où dans la nuit tout se confond, où même la clarté est faite de ténèbres.	22 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל