Livre de Néhémie 4

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Samballat, Tobiyas, les Arabes, les Ammonites et les habitants d’Ashdod, apprirent que la réparation du rempart de Jérusalem avançait: les brèches étaient presque toutes bouchées. Ils en furent très en colère	1 ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים
2 et se rassemblèrent tous pour attaquer Jérusalem et y jeter la panique.	2 ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות
3 Nous avons donc prié notre Dieu et nous avons établi une garde de jour et de nuit pour nous protéger contre eux.	3 וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם
4 C’était le moment où les Judéens disaient: - “Il y a trop de décombres et les forces des porteurs sont à la limite, nous ne pourrons jamais reconstruire le rempart.”	4 שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה
5 Et nos adversaires disaient: - “Nous allons tomber sur eux sans qu’ils le sachent, avant qu’ils ne nous aient vus. Nous les tuerons et nous ferons cesser le travail.”	5 ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים
6 Des Juifs qui habitaient à côté d’eux vinrent nous dire au moins dix fois: - “Ils vont arriver de tous les côtés pour vous attaquer!”	6 ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות
7 J’ai donc posté dans les creux en contrebas du rempart le peuple tout entier par familles, avec ses épées, ses lances et ses arcs.	7 ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד
8 Je voyais leur peur, je suis donc allé dire aux chefs, aux fonctionnaires et à tout le peuple: - “N’ayez pas peur d’eux! Pensez au Seigneur qui est grand et terrible, combattez pour vos frères, vos fils, vos filles, vos femmes et vos maisons.”	8 ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה
9 Lorsque nos ennemis apprirent que nous étions renseignés et que Dieu avait fait échouer leur projet, nous sommes tous retournés au rempart, chacun à son travail.	9 ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם
10 Mais à partir de ce jour, la moitié de mes hommes travaillait et l’autre moitié avait en mains des lances, des boucliers, des arcs et des cuirasses, et ils se tenaient derrière les Judéens	10 ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה
11 qui travaillaient sur le rempart. Ceux qui portaient les charges étaient armés, d’une main ils travaillaient et de l’autre ils tenaient leur lance.	11 ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה
12 Ceux qui construisaient gardaient leur épée à la ceinture pendant leur travail. Un sonneur de trompe se tenait près de moi,	12 ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו
13 car j’avais dit aux chefs, aux fonctionnaires et à tout le peuple: - “Le chantier est important, il est étendu et nous sommes dispersés sur le rempart, éloignés les uns des autres.	13 ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה בצחחיים ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם
14 Aussi, dès que vous entendrez le son de la trompe, venez vous rassembler auprès de nous de l’endroit où vous êtes, et notre Dieu combattra pour nous.”	14 וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם
15 Nous étions ainsi au travail depuis le lever du jour jusqu’à l’apparition des premières étoiles, et la moitié tenaient des lances.	15 ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב כלנו אל החומה איש אל מלאכתו
16 En ce temps-là je dis encore au peuple: - “Que chacun avec son serviteur passe la nuit dans Jérusalem. La nuit ils monteront la garde et le jour ils seront sur le chantier.”	16 ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל בית יהודה
17 Ni moi, ni mes frères, ni mes hommes, ni ceux qui montaient la garde, ne quittions nos vêtements, et nous avions sans cesse notre arme dans la main droite.	17 הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח
	18 והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי
	19 ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו
	20 במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו
	21 ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים
	22 גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה
	23 ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים