Sh'muel (שמואל) - 1 Samuele 10

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת־פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל־רֹאשֹׁו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלֹוא כִּי־מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל־נַחֲלָתֹו לְנָגִיד	1 Tulit autem Samuel lenticulam olei et effudit super caput eius et deosculatus eum ait: “ Ecce unxit te Dominus in principem super populum suum, super Israel. Et tu dominaberis populo Domini et tu liberabis eum de manu inimicorum eius, qui in circuitu eius sunt. Et hoc tibi signum quia unxit te Deus in principem super hereditatem suam:
2 בְּלֶכְתְּךָ הַיֹּום מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם־קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנֹות אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת־דִּבְרֵי הָאֲתֹנֹות וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי	2 cum abieris hodie a me, invenies duos viros iuxta sepulcrum Rachel in finibus Beniamin, dicentque tibi: “Inventae sunt asinae, ad quas ieras perquirendas; et intermissis pater tuus asinis sollicitus est pro vobis et dicit: Quid faciam de filio meo?”.
3 וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה וּבָאתָ עַד־אֵלֹון תָּבֹור וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עֹלִים אֶל־הָאֱלֹהִים בֵּית־אֵל אֶחָד נֹשֵׂא ׀ שְׁלֹשָׁה גְדָיִים וְאֶחָד נֹשֵׂא שְׁלֹשֶׁת כִּכְּרֹות לֶחֶם וְאֶחָד נֹשֵׂא נֵבֶל־יָיִן	3 Cumque abieris inde et ultra transieris et veneris ad quercum Thabor, invenient te ibi tres viri ascendentes ad Deum in Bethel: unus portans tres haedos et alius tres tortas panis et alius portans utrem vini.
4 וְשָׁאֲלוּ לְךָ לְשָׁלֹום וְנָתְנוּ לְךָ שְׁתֵּי־לֶחֶם וְלָקַחְתָּ מִיָּדָם	4 Cumque te salutaverint, dabunt tibi duos panes, et accipies de manu eorum.
5 אַחַר כֵּן תָּבֹוא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנֹּור וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים	5 Post haec venies in Gabaa Dei, ubi est statio Philisthinorum; et, cum ingressus fueris ibi urbem, obviam habebis gregem prophetarum descendentium de excelso et ante eos psalterium et tympanum et tibiam et citharam ipsosque prophetantes.
6 וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר	6 Et insiliet in te spiritus Domini, et prophetabis cum eis et mutaberis in virum alium.
7 וְהָיָה כִּי [תְבֹאֶינָה כ] (תָבֹאנָה ק) הָאֹתֹות הָאֵלֶּה לָךְ עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ	7 Quando ergo evenerint signa haec omnia tibi, fac, quaecumque invenerit manus tua, quia Dominus tecum est.
8 וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלֹות עֹלֹות לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים שִׁבְעַת יָמִים תֹּוחֵל עַד־בֹּואִי אֵלֶיךָ וְהֹודַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה	8 Et descendes ante me in Galgala. Ego quippe descendam ad te, ut offeram oblationem et immolem victimas pacificas. Septem diebus exspectabis, donec veniam ad te et ostendam tibi, quae facias ”.
9 וְהָיָה כְּהַפְנֹתֹו שִׁכְמֹו לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל וַיַּהֲפָךְ־לֹו אֱלֹהִים לֵב אַחֵר וַיָּבֹאוּ כָּל־הָאֹתֹות הָאֵלֶּה בַּיֹּום הַהוּא׃ ס	9 Itaque, cum avertisset umerum suum, ut abiret a Samuele, immutavit ei Deus cor aliud, et venerunt omnia signa haec in die illa.
10 וַיָּבֹאוּ שָׁם הַגִּבְעָתָה וְהִנֵּה חֶבֶל־נְבִאִים לִקְרָאתֹו וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבֵּא בְּתֹוכָם	10 Veneruntque inde in Gabaa, et ecce grex prophetarum obvius ei; et insiluit super eum spiritus Dei, et prophetavit in medio eorum.
11 וַיְהִי כָּל־יֹודְעֹו מֵאִתְּמֹול שִׁלְשֹׁום וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם־נְבִאִים נִבָּא וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מַה־זֶּה הָיָה לְבֶן־קִישׁ הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים	11 Videntes autem omnes, qui noverant eum heri et nudiustertius, quod esset cum prophetis et prophetaret, dixerunt ad invicem: “ Quaenam res accidit filio Cis? Num et Saul inter prophetas? ”.
12 וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר וּמִי אֲבִיהֶם עַל־כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים	12 Responditque vir loci illius dicens: “ Et quis pater eorum? ”. Propterea versum est in proverbium: “ Num et Saul inter prophetas? ”.
13 וַיְכַל מֵהִתְנַבֹּות וַיָּבֹא הַבָּמָה	13 Cessavit autem prophetare et venit in Gabaa;
14 וַיֹּאמֶר דֹּוד שָׁאוּל אֵלָיו וְאֶל־נַעֲרֹו אָן הֲלַכְתֶּם וַיֹּאמֶר לְבַקֵּשׁ אֶת־הָאֲתֹנֹות וַנִּרְאֶה כִי־אַיִן וַנָּבֹוא אֶל־שְׁמוּאֵל	14 dixitque patruus Saul ad eum et ad puerum eius: “ Quo abistis? ”. Qui respondit: “ Quaerere asinas; quas cum non repperissemus, venimus ad Samuelem”.
15 וַיֹּאמֶר דֹּוד שָׁאוּל הַגִּידָה־נָּא לִי מָה־אָמַר לָכֶם שְׁמוּאֵל	15 Et dixit ei patruus suus: “Indica mihi quid dixerit tibi Samuel”.
16 וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דֹּודֹו הַגֵּד הִגִּיד לָנוּ כִּי נִמְצְאוּ הָאֲתֹנֹות וְאֶת־דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא־הִגִּיד לֹו אֲשֶׁר אָמַר שְׁמוּאֵל׃ פ	16 Et ait Saul ad patruum suum: “ Indicavit nobis quia inventae essent asinae ”. De sermone autem regni non indicavit ei, quem locutus illi fuerat Samuel.
17 וַיַּצְעֵק שְׁמוּאֵל אֶת־הָעָם אֶל־יְהוָה הַמִּצְפָּה	17 Et convocavit Samuel populum ad Dominum in Maspha
18 וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל פ כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וָאַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל־הַמַּמְלָכֹות הַלֹּחֲצִים אֶתְכֶם	18 et ait ad filios Israel: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Ego eduxi Israel de Aegypto et erui vos de manu Aegyptiorum et de manu omnium regnorum, quae affligebant vos.
19 וְאַתֶּם הַיֹּום מְאַסְתֶּם אֶת־אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הוּא מֹושִׁיעַ לָכֶם מִכָּל־רָעֹותֵיכֶם וְצָרֹתֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לֹו כִּי־מֶלֶךְ תָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי יְהוָה לְשִׁבְטֵיכֶם וּלְאַלְפֵיכֶם	19 Vos autem hodie proiecistis Deum vestrum, qui solus salvavit vos de universis malis et tribulationibus vestris, et dixistis: “Nequaquam, sed regem constitue super nos!”. Nunc ergo state coram Domino per tribus vestras et per familias ”.
20 וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֵת כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן	20 Et applicuit Samuel omnes tribus Israel; et cecidit sors in tribum Beniamin.
21 וַיַּקְרֵב אֶת־שֵׁבֶט בִּנְיָמִן [לְמִשְׁפְּחֹתֹו כ] (לְמִשְׁפְּחֹתָיו ק) וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן־קִישׁ וַיְבַקְשֻׁהוּ וְלֹא נִמְצָא	21 Et applicuit tribum Beniamin et cognationes eius; et cecidit in cognationem Metri et pervenit usque ad Saul filium Cis. Quaesierunt ergo eum, et non est inventus.
22 וַיִּשְׁאֲלוּ־עֹוד בַּיהוָה הֲבָא עֹוד הֲלֹם אִישׁ ס וַיֹּאמֶר יְהוָה הִנֵּה־הוּא נֶחְבָּא אֶל־הַכֵּלִים	22 Et consuluerunt post haec Dominum, utrumnam venisset illuc vir. Responditque Dominus: “ Ecce absconditus est inter sarcinas ”.
23 וַיָּרֻצוּ וַיִּקָּחֻהוּ מִשָּׁם וַיִּתְיַצֵּב בְּתֹוךְ הָעָם וַיִּגְבַּהּ מִכָּל־הָעָם מִשִּׁכְמֹו וָמָעְלָה	23 Cucurrerunt itaque et tulerunt eum inde; stetitque in medio populi et altior fuit universo populo ab umero et sursum.
24 וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־כָּל־הָעָם הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר־בֹּו יְהוָה כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל־הָעָם וַיָּרִעוּ כָל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ׃ פ	24 Et ait Samuel ad omnem populum: “ Certe videtis, quem elegit Dominus, quoniam non sit similis ei in omni populo ”. Et clamavit cunctus populus et ait: “ Vivat rex! ”.
25 וַיְדַבֵּר שְׁמוּאֵל אֶל־הָעָם אֵת מִשְׁפַּט הַמְּלֻכָה וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר וַיַּנַּח לִפְנֵי יְהוָה וַיְשַׁלַּח שְׁמוּאֵל אֶת־כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתֹו	25 Locutus est autem Samuel ad populum legem regni et scripsit in libro et reposuit coram Domino; et dimisit Samuel omnem populum, singulos in domum suam.
26 וְגַם־שָׁאוּל הָלַךְ לְבֵיתֹו גִּבְעָתָה וַיֵּלְכוּ עִמֹּו הַחַיִל אֲשֶׁר־נָגַע אֱלֹהִים בְּלִבָּם	26 Sed et Saul abiit in domum suam in Gabaa; et abierunt cum eo viri fortes, quorum tetigerat Deus corda.
27 וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה־יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא־הֵבִיאוּ לֹו מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ׃ פ	27 Filii vero Belial dixerunt: “ Num salvare nos poterit iste? ”. Et despexerunt eum et non attulerunt ei munera; ille vero dissimulabat se audire.