Seconda lettera di Giovanni - (מכתב שני של יוחנן) 1

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 פּוֹלוֹס עֶבֶד אֱלֹהִים וּשְׁלִיחַ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לְפִי אֱמוּנַת בְּחִירֵי אֱלֹהִים וְדַעַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר לַחֲסִידוּת	1 Paulus servus Dei, Apostolus autem Jesu Christi secundum fidem electorum Dei, et agnitionem veritatis, quæ secundum pietatem est
2 עֲלֵי־תִקְוַת חַיֵּי הָעוֹלָם אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם הָאֵל אֲשֶׁר לֹא יְשַׁקֵּר	2 in spem vitæ æternæ, quam promisit qui non mentitur, Deus, ante tempora sæcularia :
3 וְגִלָּה בְּמוֹעֲדוֹ אֶת־דְּבָרוֹ עַל־יְדֵי הַקְּרִיאָה הַמֻּפְקָדָה בְיָדִי עַל־פִּי מִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ	3 manifestavit autem temporibus suis verbum suum in prædicatione, quæ credita est mihi secundum præceptum Salvatoris nostri Dei :
4 אֶל־טִיטוֹס בְּנוֹ הָאֲמִתִּי לְפִי אֱמוּנָה אֶחָת חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מוֹשִׁיעֵנוּ	4 Tito dilecto filio secundum communem fidem, gratia, et pax a Deo Patre, et Christo Jesu Salvatore nostro.
5 לָזֹאת עֲזַבְתִּיךָ בִקְרֵיטִי לְמַעַן תַּשְׁלִים אֶת־הֶחָסֵר וְתָשִׂים זְקֵנִים בְּכָל־עִיר וָעִיר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ	5 Hujus rei gratia reliqui te Cretæ, ut ea quæ desunt, corrigas, et constituas per civitates presbyteros, sicut et ego disposui tibi,
6 אִם־יִמָּצֵא אִישׁ תָּם וּבַעַל־אִשָּׁה אֶחָת וְיֶשׁ־לוֹ בָּנִים מַאֲמִינִים וְאֵין עֲלֵיהֶם טַעֲנַת פְּרִיצוּת וְאֵינָם סוֹרְרִים	6 si quis sine crimine est, unius uxoris vir, filios habens fideles, non in accusatione luxuriæ, aut non subditos.
7 כִּי פְקִיד־הָעֵדָה צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ תָּם כְּסֹכֵן לֵאלֹהִים לֹא עֹמֵד עַל־דַּעְתּוֹ וְלֹא רַגְזָן וְלֹא אֹהֵב יַיִן וְלֹא־בַעַל אֶגְרֹף וְלֹא נֹטֶה אַחֲרֵי הַבָּצַע	7 Oportet enim episcopum sine crimine esse, sicut Dei dispensatorem : non superbum, non iracundum, non vinolentum, non percussorem, non turpis lucri cupidum :
8 כִּי אִם־יְהִי מַכְנִיס אֹרְחִים וְאֹהֵב טוֹב וְצָנוּעַ וְצַדִּיק וְקָדוֹשׁ וְכֹבֵשׁ אֶת־יִצְרוֹ	8 sed hospitalem, benignum, sobrium, justum, sanctum, continentem,
9 וּמַחֲזִיק בַּדָּבָר הַנֶּאֱמָן כְּפִי הַהוֹרָאָה לְמַעַן יִהְיֶה בְכֹחוֹ לְהַזְהִיר בַּלֶּקַח הַבָּרִיא וּלְהוֹכִיחַ אֶת־הַמְּרִיבִים	9 amplectentem eum, qui secundum doctrinam est, fidelem sermonem : ut potens sit exhortari in doctrina sana, et eos qui contradicunt, arguere.
10 כִּי־יֵשׁ הַרְבֵּה מֹרְדִים מְדַבְּרֵי הֶבֶל וּמַתְעֵי נָפֶשׁ וּבִפְרָט מִן־הַמּוּלִים	10 Sunt enim multi etiam inobedientes, vaniloqui, et seductores : maxime qui de circumcisione sunt :
11 אֲשֶׁר סָכוֹר יִסָּכֵר פִּיהֶם הַהֹפְכִים בָּתִּים כֻּלָּם בְּהוֹרוֹתָם דְּבָרִים לֹא־כֵנִים עֵקֶב בָּצַע	11 quos oportet redargui : qui universas domos subvertunt, docentes quæ non oportet, turpis lucri gratia.
12 וּכְבָר אָמַר אֶחָד מֵהֶם נְבִיאָם אֲשֶׁר בְּתוֹכָם בְּנֵי קְרֵיטִי כֹּזְבִים הֵם מֵעוֹלָם וְחַיּוֹת רָעוֹת וּכְרֵשִׂים עֲצֵלִים	12 Dixit quidam ex illis, proprius ipsorum propheta : Cretenses semper mendaces, malæ bestiæ, ventres pigri.
13 וְהָעֵדוּת הַזֹּאת אֱמֶת הִיא וּבַעֲבוּר־כֵּן תּוֹכִיחֵם תּוֹכֵחָה קָשָׁה לְמַעַן יִהְיוּ בְרִיאִים בָּאֱמוּנָה	13 Testimonium hoc verum est. Quam ob causam increpa illos dure, ut sani sint in fide,
14 וְלֹא יָשִׂימוּ לֵב אֶל־הַגָּדוֹת הַיְּהוּדִים וְאֶל־מִצְוֺת הָאֲנָשִׁים הַסָּרִים מִן־הָאֱמֶת	14 non intendentes judaicis fabulis, et mandatis hominum, aversantium se a veritate.
15 הֵן הַכֹּל טָהוֹר לַטְּהוֹרִים אֲבָל לַנִּטְמָאִים וּלְאֵינָם מַאֲמִינִים אֵין־דָּבָר טָהוֹר כִּי נִטְמְאָה גַּם־דַּעְתָּם גַּם־רוּחָם	15 Omnia munda mundis : coinquinatis autem et infidelibus, nihil est mundum, sed inquinatæ sunt eorum et mens et conscientia.
16 אֹמְרִים הֵמָּה כִּי־יָדְעוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וּבְמַעֲשֵׂיהֶם כּוֹפְרִים בּוֹ כִּי מְתֹעָבִים וּמַמְרִים הֵם וְלֹא־יִצְלְחוּ לְכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב	16 Confitentur se nosse Deum, factis autem negant : cum sint abominati, et incredibiles, et ad omne opus bonum reprobi.