Prima lettera di Pietro - (מכתב ראשון של פיטר) 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וְהִנְנוּ מְבַקְשִׁים מִכֶּם אֶחָי עַל־אֹדוֹת בִּיאַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַאֲסִיפָתֵנוּ אֵלָיו	1 Rogamus autem vos, fratres, circa adventum Domini nostri Iesu Christi et nostram congregationem in ipsum,
2 אֲשֶׁר לֹא־תִטָּרֵף דַּעְתְּכֶם פִּתְאֹם וַאֲשֶׁר לֹא תִבָּהֵלוּ לֹא בְרוּחַ וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא בְאִגֶּרֶת כְּמוֹ־שְׁלוּחָה מֵאִתָּנוּ כְּאִלּוּ הִגִּיעַ יוֹם הַמָּשִׁיחַ	2 ut non cito moveamini a sensu neque terreamini, neque per spiritum neque per verbum neque per epistulam tamquam per nos, quasi instet dies Domini.
3 אַל־יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּשׁוּם אוֹפָן כִּי לֹא־יָבֹא בְּטֶרֶם יִהְיֶה בָרִאשׁוֹנָה הַמֶּרֶד וְנִגְלָה אִישׁ הַחַטָּאָה בֶּן־הָאֲבַדּוֹן	3 Ne quis vos seducat ullo modo; quoniam, nisi venerit discessio primum, et revelatus fuerit homo iniquitatis, filius perditionis,
4 הַמִּתְקוֹמֵם וְהַמִּתְרוֹמֵם עַל־כָּל־הַנִּקְרָא אֵל אוֹ עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ עַד־כִּי גַם־יֵשֵׁב בְּהֵיכַל הָאֱלֹהִים כֵּאלֹהִים וּמַרְאֶה אֶת־עַצְמוֹ כִּי אֱלֹהִים הוּא	4 qui adversatur et extollitur supra omne, quod dicitur Deus aut quod colitur, ita ut in templo Dei sedeat, ostendens se quia sit Deus.
5 הֲלֹא תִזְכְּרוּ כִּי־בְעוֹד הֱיוֹתִי אִתְּכֶם דִּבַּרְתִּי אֵלֶּה אֲלֵיכֶם	5 Non retinetis quod, cum adhuc essem apud vos, haec dicebam vobis?
6 וְעַתָּה יְדַעְתֶּם מַה־שֶּׁיִּמְנָעֵהוּ מִלְּהִגָּלוֹת בְּעִתּוֹ	6 Et nunc quid detineat scitis, ut ipse reveletur in suo tempore.
7 כִּי סוֹד הָרֶשַׁע כְּבָר הֵחֵל לִפְעֹל רַק שֶׁיּוּסַר מִתָּוֶךְ הַמֹּנֵעַ עַד־כֹּה	7 Nam mysterium iam operatur iniquitatis; tantum qui tenet nunc, donec de medio fiat.
8 וְאָז יִגָּלֶה הָרָשָׁע אֲשֶׁר יְמִיתֶנּוּ הָאָדוֹן בְּרוּחַ שְׂפָתָיו וְיַשְׁבִּיתֶנּוּ בְּהוֹפָעַת בִּיאָתוֹ	8 Et tunc revelabitur ille iniquus, quem Dominus Iesus interficiet spiritu oris sui et destruet illustratione adventus sui,
9 אֵת אֲשֶׁר יָבוֹא כְּחֶזְקַת הַשָּׂטָן בְּרָב־כֹּחַ וּבְאֹתוֹת וּבְמוֹפְתֵי שָׁקֶר	9 eum, cuius est adventus secundum operationem Satanae in omni virtute et signis et prodigiis mendacibus
10 וּבְכָל־מִרְמַת אָוֶן בָּאֹבְדִים תַּחַת אֲשֶׁר לֹא קִבְּלוּ אֶת־אַהֲבַת הָאֱמֶת לְהִוָּשֵׁעַ	10 et in omni seductione iniquitatis his, qui pereunt, eo quod caritatem veritatis non receperunt, ut salvi fierent.
11 וּבַעֲבוּר זֹאת יְשַׁלַּח לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדּוּחֵי שָׁוְא לְהַאֲמִין בַּשָּׁקֶר	11 Et ideo mittit illis Deus operationem erroris, ut credant mendacio,
12 לְמַעַן יִדּוֹנוּ כָּל־אֲשֶׁר לֹא־הֶאֱמִינוּ בָאֱמֶת כִּי אִם־רָצוּ בָּעַוְלָה	12 ut iudicentur omnes, qui non crediderunt veritati, sed consenserunt iniquitati.
13 אֲבָל אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים בְּכָל־עֵת בַּעֲבוּרְכֶם אַחַי חֲבִיבֵי הָאָדוֹן אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים בָּחַר בָּכֶם מֵרֵאשִׁית לִישׁוּעָה בְּקִדּוּשׁ הָרוּחַ וּבֶאֱמוּנַת הָאֱמֶת	13 Nos autem debemus gratias agere Deo semper pro vobis, fratres, dilecti a Domino, quod elegerit vos Deus primitias in salutem, in sanctificatione Spiritus et fide veritatis;
14 לָזֹאת קָרָא אֶתְכֶם בִּבְשׂוֹרָתֵנוּ לְנַחֲלַת כְּבוֹד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	14 ad quod et vocavit vos per evangelium nostrum in acquisitionem gloriae Domini nostri Iesu Christi.
15 לָכֵן אַחַי עִמְדוּ וְהַחֲזִיקוּ בַקַּבָּלוֹת אֲשֶׁר לֻמַּדְתֶּם אִם בִּדְבָרֵנוּ אִם בְּאִגַּרְתֵּנוּ	15 Itaque, fratres, state et tenete traditiones, quas didicistis sive per sermonem sive per epistulam nostram.
16 וְהוּא אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וֵאלֹהֵינוּ אָבִינוּ אֲשֶׁר אָהַב אֹתָנוּ וַיִּתֵּן־לָנוּ בְחַסְדּוֹ נֶחָמַת עוֹלָם וְתִקְוָה טוֹבָה	16 Ipse autem Dominus noster Iesus Christus et Deus Pater noster, qui dilexit nos et dedit consolationem aeternam et spem bonam in gratia,
17 הוּא יְנַחֵם אֶת־לְבַבְכֶם וִיכוֹנֵן אֶתְכֶם בְּכָל־דָּבָר וּמַעֲשֶׂה טוֹב	17 consoletur corda vestra et confirmet in omni opere et sermone bono.
18 הָעֲבָדִים הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֲדֹנֵיכֶם בְּכָל־יִרְאָה לֹא לִפְנֵי הַטּוֹבִים וְהָעֲנָוִים לְבַד כִּי אִם־גַּם־לִפְנֵי הָעִקְּשִׁים
19 כִּי חֶסֶד הוּא לָאִישׁ אִם־יִשְׂבַּע מַמְּרֹרִים וִיעֻנֶּה חִנָּם לְמַעַן דַּעַת הָאֱלֹהִים
20 כִּי אִם־חָטֹא תֶחֶטְאוּ וּסְבַלְתֶּם מַכּוֹת אֶגְרוֹף מַה־תִּתְהַלָּלוּ אַךְ אִם־תְּעֻנּוּ וּסְבַלְתֶּם בַּעֲשׂוֹתְכֶם הַטּוֹב חֶסֶד הוּא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים
21 כִּי לָזֹאת נִקְרֵאתֶם כִּי גַם־הַמָּשִׁיחַ עֻנָּה בַעֲבוּרְכֶם וְהִשְׁאִיר לָכֶם מוֹפֵת לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתָיו
22 אֲשֶׁר חֵטְא לֹא עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו
23 אֲשֶׁר שָׁמַע חֶרְפָּתוֹ וְלֹא הֵשִׁיב נַעֲנָה וְלֹא גָעַר כִּי אִם־מָסַר דִּינוֹ לַשֹּׁפֵט צֶדֶק וְאֶת־חַטֹּאתֵנוּ הוּא נָשָׂא בִּגְוִיָּתוֹ עַל־הָעֵץ
24 לְמַעַן נִחְיֶה לַצְּדָקָה מֵאַחַר שֶׁנִּפְטַרְנוּ מִן־הַחֲטָאִים
25 אֲשֶׁר בַּחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָכֶם כִּי הֱיִיתֶם כְּצֹאן אֹבְדוֹת וְעַתָּה שַׁבְתֶּם אֶל־הָרֹעֶה פְּקִיד נַפְשֹׁתֵיכֶם