1 וְעוֹד נְבַקְשָׁה מִכֶּם אַחַי וְנַזְהִיר אֶתְכֶם בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ כִּי כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֵיךְ לָכֶם לְהִתְהַלֵּךְ וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְכַאֲשֶׁר גַּם־הִתְהַלַּכְתֶּם כֵּן תּוֹסִיפוּ וְכֵן תַּרְבּוּ עוֹד | 1 ועוד נבקשה מכם אחי ונזהיר אתכם באדנינו ישוע כי כאשר קבלתם מאתנו איך לכם להתהלך ולמצא חן בעיני האלהים כן תוסיפו וכן תרבו עוד |
2 כִּי יְדַעְתֶּם אֶת־הַמִּצְוֺת אֲשֶׁר נָתַנּוּ לָכֶם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ | 2 כי ידעתם את המצות אשר נתנו לכם בשם האדון ישוע |
3 כִּי רְצוֹן הָאֱלֹהִים הִיא קְדֻשַּׁתְכֶם אֲשֶׁר תִּתְרַחֲקוּ מִן־הַזְּנוּת | 3 כי רצון האלהים היא קדשתכם אשר תתרחקו מן הזנות |
4 וְיֵדַע כָּל־אִישׁ מִכֶּם לִשְׁמֹר אֶת־גּוּפוֹ בִּקְדֻשָּׁה וִיקָר | 4 וידע כל איש מכם לשמר את כליו בקדשה ויקר |
5 וְלֹא־בְתַאֲוַת זִמָּה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר־אֵינָם יֹדְעִים הָאֱלֹהִים | 5 ולא בתאות זמה כדרך הגוים אשר אינם ידעים האלהים |
6 וְלֹא־יַעֲשֹׁק אִישׁ וְיוֹנֶה אֶת־אָחִיו בְּמַשָּׂא וּמַתָּן כִּי־נוֹקֵם יְהוָֹה עַל־כָּל־זֹאת כַּאֲשֶׁר כְּבָר אָמַרְנוּ וְהַעִידֹנוּ לָכֶם | 6 ולא יפרץ איש ויונה את אחיו בעשק כי נוקם יהוה על כל זאת כאשר כבר אמרנו והעידנו לכם |
7 כִּי לֹא־קָרָא אוֹתָנוּ הָאֱלֹהִים לַטֻּמְאָה כִּי אִם־לַקְּדֻשָּׁה | 7 כי לא קרא אותנו האלהים לטמאה כי אם לקדשה |
8 עַל־כֵּן הַבּוֹזֶה לֹא אֲנָשִׁים הוּא בוֹזֶה כִּי אִם־אֶת־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר גַּם־שָׂם בְּקִרְבֵּנוּ אֶת־רוּחַ קָדְשׁוֹ | 8 על כן הבוזה זאת לא אנשים הוא בוזה כי אם את האלהים אשר גם שם בקרבנו את רוח קדשו |
9 וְעַל־אַהֲבַת הָאַחִים אֵין־צֹרֶךְ לִכְתֹּב אֲלֵיכֶם הֲלֹא אַף־אַתֶּם לִמּוּדֵי יְהוָֹה לְאַהֲבָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ | 9 ועל אהבת האחים אין צרך לכתב אליכם הלא אף אתם למודי יהוה לאהבה איש את רעהו |
10 וְגַם עֹשִׂים אַתֶּם כֵּן לְכָל־אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר בְּכָל־מַקְדּוֹנְיָא אַךְ־נְבַקְשָׁה מִכֶּם אַחַי אֲשֶׁר תּוֹסִיפוּ וְתַרְבּוּ עוֹד | 10 וגם עשים אתם כן לכל אחיכם אשר בכל מקדוניא אך נבקשה מכם אחי אשר תוסיפו ותרבו עוד |
11 וְתִשְׁתַּדְּלוּ לָשֶׁבֶת בְּנַחַת וְתַעֲשֹוּ אִישׁ מְלַאכְתּוֹ בַּעֲמַל יְדֵיכֶם כַּאֲשֶׁר צִוִּינוּ אֶתְכֶם | 11 ותשתדלו לשבת בנחת ותעשו איש מלאכתו בעמל ידיכם כאשר צוינו אתכם |
12 לְמַעַן תִּתְנַהֲגוּ כְהֹגֶן עִם־אֲשֶׁר בַּחוּץ וְלֹא תִצְטָרְכוּ לְאָדָם | 12 למען תתנהגו כהגן עם אשר בחוץ ולא תצטרכו לאדם |
13 וְעַל־דְּבַר הַיְשֵׁנִים אֶחָי לֹא־נְכַחֵד מִכֶּם דָּבָר לְמַעַן לֹא תֵעָצְבוּ כַּאֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם תִּקְוָה | 13 ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה |
14 כִּי אִם־נַאֲמִין אֲשֶׁר־מֵת יֵשׁוּעַ וַיֶּחִי כֵּן יָבִיא הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ גַּם אֶת־הַיְשֵׁנִים אִתּוֹ | 14 כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו |
15 כִּי אֶת־זֹאת נֹאמַר לָכֶם בִּדְבַר יְהוָֹה כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנּוֹתָרִים עַד־בֹּא הָאָדוֹן לֹא נְקַדֵּם אֶת־הַיְשֵׁנִים | 15 כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים |
16 כִּי הוּא הָאָדוֹן יֵרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם בִּתְרוּעָה בְּקוֹל שַׂר הַמַּלְאָכִים וּבְשׁוֹפַר אֱלֹהִים וְאָז יָקוּמוּ רִאשׁוֹנָה הַמֵּתִים בַּמָּשִׁיחַ | 16 כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח |
17 אַחֲרֵי־כֵן אֲנַחְנוּ הַחַיִּים הַנִּשְׁאָרִים נִלָּקַח אִתָּם יַחְדָּו בַּעֲנָנִים לִקְרַאת הָאָדוֹן לָרָקִיעַ וּבְכֵן נִהְיֶה תָמִיד עִם־הָאָדוֹן | 17 אחרי כן אנחנו החיים הנשארים נלקח אתם יחדו בעננים לקראת האדון לרקיע ובכן נהיה תמיד עם האדון |
18 לָכֵן נַחֲמוּ זֶה אֶת־זֶה בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה | 18 לכן נחמו זה את זה בדברים האלה |