Seconda lettera a Timoteo (מכתב שני לטימותי) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 אֲהָהּ גָּלָטִים חַסְרֵי דָעַת מִי הִתְעָה אֶתְכֶם בִּכְשָׁפָיו מִשְּׁמֹעַ אֶל־הָאֱמֶת אַחֲרֵי אֲשֶׁר צֻיַּר בְּתוֹכְכֶם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַצָּלוּב לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם	1 Ô Galates sans cervelle! Comment ont-ils pu vous fasciner alors qu’on vous avait mis sous les yeux Jésus Christ crucifié?
2 זֹאת לְבַד חָפַצְתִּי לִלְמֹד מִכֶּם הַאִם מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה קִבַּלְתֶּם אֶת־הָרוּחַ אוֹ מִשְּׁמוּעַת הָאֱמוּנָה	2 Je voudrais que vous me disiez: avez-vous reçu l’Esprit en pratiquant la Loi ou en accueillant la foi?
3 הַאַתֶּם סְכָלִים כָּל־כָּךְ אֲשֶׁר הַחִלּוֹתֶם בָּרוּחַ וְעַתָּה תְכַלּוּ בַבָּשָׂר	3 Vraiment vous êtes intelligents: vous avez commencé par l’Esprit et vous terminez par la chair!
4 הֲכָזֹאת סְבַלְתֶּם לָרִיק אִם־אָמְנָם אַךְ־לָרִיק	4 Une telle expérience ne vous a donc servi à rien? Servi à rien - est-ce possible?
5 הִנֵּה הַמֵּפִיק לָכֶם אֶת־הָרוּחַ וּפֹעֵל בָּכֶם גְּבוּרוֹת הֲכִי מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה הוּא עֹשֶׂה אֵלֶּה אוֹ מִשְּׁמוּעַת הָאֱמוּנָה	5 Si Dieu vous distribue les dons de l’Esprit, s’il fait pour vous des miracles, qu’est-ce que cela a à voir avec la Loi? N’est-ce pas plutôt parce que vous avez accueilli la foi?
6 כַּאֲשֶׁר הֶאֱמִין אַבְרָהָם בֵּאלֹהִים וַתֵּחָשֵׁב לוֹ לִצְדָקָה	6 C’est comme pour Abraham: Il crut à Dieu, et c’est pourquoi il fut regardé comme juste.
7 דְּעוּ אֵפוֹא כִּי־בְנֵי הָאֱמוּנָה בְּנֵי אַבְרָהָם הֵמָּה	7 Donc, vous le voyez, les fils d’Abraham sont ceux qui s’appuient sur la foi.
8 וְהַמִּקְרָא בִּרְאֹתוֹ מֵרֹאשׁ כִּי הָאֱלֹהִים יַצְדִּיק אֶת־הַגּוֹיִם מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה קִדֵּם לְבַשֵּׂר אֶת־אַבְרָהָם לֵאמֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל־הַגּוֹיִם	8 L’Écriture savait déjà que Dieu ferait des païens des justes par le chemin de la foi. Aussi Abraham reçut-il cette promesse: La bénédiction passera de toi à toutes les nations.
9 עַל־כֵּן בְּנֵי הָאֱמוּנָה יִתְבָּרְכוּ עִם־אַבְרָהָם הַמַּאֲמִין	9 Ce sont donc bien ceux qui comptent sur la foi qui sont bénis avec le croyant Abraham.
10 כִּי בְנֵי מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה תַּחַת הַקְּלָלָה הֵמָּה שֶׁנֶּאֱמַר אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת אוֹתָם	10 Au contraire, c’est une malédiction qui attend ceux qui comptent sur la pratique de la Loi: Maudit soit celui qui ne met pas en pratique à tout moment tout ce qui est écrit dans ce livre de la Loi.
11 וְגָלוּי הוּא כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק הָאָדָם לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי־צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה	11 Avec la Loi, personne ne devient juste devant Dieu. C’est évident, puisque le juste vivra par la foi,
12 וְהַתּוֹרָה אֵינֶנָּה מִן־הָאֱמוּנָה כִּי אִם־אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם	12 et la Loi ignore la foi quand elle dit: Celui qui met en pratique ces choses, vivra grâce à elles.
13 הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ שֶׁנֶּאֱמַר קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי	13 Le Christ nous a rachetés de cette malédiction de la Loi quand pour nous il est devenu malédiction, selon ce qui est écrit: Celui que l’on pend à un poteau est une malédiction.
14 לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא בִּרְכַּת אַבְרָהָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־הַגּוֹיִם לְמַעַן אֲשֶׁר נִשָּׂא אֶת־הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה	14 C’est alors que, dans le Christ Jésus, la bénédiction d’Abraham a atteint les nations païennes, et par la foi nous avons reçu la promesse, c’est-à-dire l’Esprit.
15 אַחַי לְפִי דֶרֶךְ־אָדָם אֲדַבֵּר אֲפִלּוּ בְּרִית שֶׁל־בֶּן־אָדָם אִם־מְקֻיֶּמֶת הִיא לֹא יְפֵרֶנָּה אִישׁ גַּם לֹא־יוֹסִיף עָלֶיהָ דָּבָר	15 Frères, je prends un exemple. Si quelqu’un fait un testament selon les règles, personne ne peut l’annuler ou le modifier.
16 וְהִנֵּה לְאַבְרָהָם נֶאֶמְרוּ הַהַבְטָחוֹת וּלְזַרְעוֹ וְלֹא־אָמַר וְלִזְרָעֶיךָ כְּאִלּוּ לָרַבִּים אֶלָּא כְּאִלּוּ לְיָחִיד וּלְזַרְעֲךָ וְהוּא הַמָּשִׁיחַ	16 Dans le cas d’Abraham, les promesses étaient pour lui et pour son descendant. Il n’est pas dit: “pour tes descendants”; on ne fait pas allusion à plusieurs, mais à un seul: ton descendant, et c’est le Christ.
17 וְזֹאת אֲנִי אֹמֵר כִּי בְּרִית אֲשֶׁר קִיְּמָהּ הָאֱלֹהִים מֵאָז לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ לֹא תוּכַל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר בָּאָה אַחֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שָׁנָה לְהָפֵר אוֹתָהּ וּלְבַטֵּל אֶת־הַהַבְטָחָה	17 Alors je dis: si Dieu a fait un testament selon les règles, la Loi qui est venue 430 ans plus tard ne l’a pas annulé, elle n’a pas pu revenir sur la promesse.
18 כִּי אִם־תָּבוֹא הַנַּחֲלָה מִתּוֹךְ הַתּוֹרָה לֹא־תָבוֹא עוֹד מִתּוֹךְ הַהַבְטָחָה אֲבָל אֶת־אַבְרָהָם חָנַן הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי הַבְטָחָה	18 Or si on hérite en vertu de la Loi, ce n’est plus en vertu de la promesse. Et précisément cet héritage était pour Abraham une promesse et un don de Dieu.
19 אִם־כֵּן־הַתּוֹרָה מַה־הִיא מִפְּנֵי הַפְּשָׁעִים נוֹסָפָה עַד כִּי־יָבוֹא הַזֶּרַע אֲשֶׁר־לוֹ הַהַבְטָחָה וַתּוּשַׂם הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַמַּלְאָכִים וּבְיַד מֵלִיץ	19 Alors, pourquoi la Loi? Elle a été ajoutée en vue des manquements, elle valait jusqu’à la venue de ce descendant d’Abraham pour qui était la promesse, et ce sont des anges qui l’ont mise en place. D’où l’intervention d’un médiateur,
20 וְהַמֵּלִיץ לֹא שֶׁל־אֶחָד הוּא אַךְ הָאֱלֹהִים הוּא אֶחָד	20 entre eux; si c’était Dieu, lui est un seul.
21 וְעַתָּה הֲכִי הַתּוֹרָה סֹתֶרֶת אֶת־הַבְטָחוֹת הָאֱלֹהִים חָלִילָה כִּי אִלּוּ נִתְּנָה תוֹרָה אֲשֶׁר בְּכֹחָהּ לְהַחֲיוֹת אָז בֶּאֱמֶת הָיְתָה הַצְּדָקָה עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה	21 Alors, est-ce que la Loi va contre les promesses? Pas du tout. Si on avait donné une loi capable de nous rendre la vie, cette loi nous donnerait la droiture du cœur.
22 אֲבָל הַכָּתוּב סָגַר אֶת־הַכֹּל בְּיַד הַחֵטְא לְמַעַן תִּנָּתֵן הַהַבְטָחָה אֶל־הַמַּאֲמִינִים בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	22 Mais non, l’Écriture a tout fait rentrer dans la logique du péché, et c’est par la foi selon Jésus Christ, que les croyants reçoivent la promesse.
23 לִפְנֵי בוֹא הָאֱמוּנָה הָיִינוּ סְגוּרִים וְנִשְׁמָרִים תַּחַת הַתּוֹרָה אֱלֵי הָאֱמוּנָה הָעֲתִידָה לְהִגָּלוֹת	23 Jusqu’à la venue de la foi, la Loi nous tenait sous clé, attendant le moment où la foi ferait son apparition.
24 וּבְכֵן הַתּוֹרָה הָיְתָה אֹמֶנֶת אוֹתָנוּ אֶל־הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן נִצְדַּק עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה	24 La Loi nous conduisait à l’école, celle du Christ, pour que, par la foi, nous devenions droits au regard de Dieu.
25 אֲבָל עַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּאָה הָאֱמוּנָה אֵין אֲנַחְנוּ עוֹד תַּחַת יַד הָאֹמֵן	25 Mais quand la foi est là, nous n’avons plus à suivre celle qui nous mène à l’école.
26 כִּי־כֻלְּכֶם בְּנֵי אֱלֹהִים אַתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	26 Vous êtes fils de Dieu par la foi en Jésus Christ,
27 כִּי כֻלְּכֶם אֲשֶׁר נִטְבַּלְתֶּם לַמָּשִׁיחַ לְבַשְׁתֶּם אֶת־הַמָּשִׁיחַ	27 et vous avez revêtu le Christ, vous tous qui avez été donnés au Christ par le baptême.
28 וְאֵין עוֹד לֹא יְהוּדִי וְלֹא יְוָנִי לֹא עֶבֶד וְלֹא בֶן־חוֹרִין לֹא זָכָר וְלֹא נְקֵבָה כִּי אַתֶּם כֻּלְּכֶם אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	28 Là, il n’y a plus de distinctions: Juif et Grec, esclave et homme libre, homme et femme; tous vous êtes devenus un dans le Christ Jésus.
29 וְאִם־אַתֶּם לַמָּשִׁיחַ הִנְּכֶם זֶרַע אַבְרָהָם וְנֹחֲלִים כְּפִי הַהַבְטָחָה	29 Et si vous êtes au Christ, vous êtes la descendance d’Abraham, les héritiers de la promesse.