Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 6

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וַאֲנַחְנוּ כְּעֹזְרִים נַזְהִירָה אֶתְכֶם שֶׁלֹּא תְקַבְּלוּ לָרִיק אֶת־חֶסֶד אֱלֹהִים	1 Συνεργοῦντες δὲ καὶ παρακαλοῦμεν μὴ εἰς κενὸν τὴν χάριν τοῦ θεοῦ δέξασθαι ὑμᾶς·
2 כִּי הוּא אוֹמֵר בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ הִנֵּה עַתָּה עֵת רָצוֹן הִנֵּה עַתָּה יוֹם יְשׁוּעָה	2 λέγει γάρ· καιρῷ δεκτῷ ἐπήκουσά σου καὶ ἐν ἡμέρᾳ σωτηρίας ἐβοήθησά σοι. ἰδοὺ νῦν καιρὸς εὐπρόσδεκτος, ἰδοὺ νῦν ἡμέρα σωτηρίας.
3 וְאֵין אֲנַחְנוּ נֹתְנִים מִכְשׁוֹל בִּמְאוּמָה פֶּן־יִהְיֶה שֵׁרוּתֵנוּ לִנְאָצָה	3 Μηδεμίαν ἐν μηδενὶ διδόντες προσκοπήν, ἵνα μὴ μωμηθῇ ἡ διακονία,
4 כִּי אִם־נֵרָאֶה בְכָל־דָּבָר כִּמְשָׁרְתֵי אֱלֹהִים בְּסַבְלָנוּת רַבָּה בְּלַחַץ וּבְצָרוֹת וּבִמְצוּקוֹת	4 ἀλλ’ ἐν παντὶ συνιστάντες ἑαυτοὺς ὡς θεοῦ διάκονοι, ἐν ὑπομονῇ πολλῇ, ἐν θλίψεσιν, ἐν ἀνάγκαις, ἐν στενοχωρίαις,
5 בְּמַכּוֹת וּבְמוֹסֵרוֹת וּבִמְהוּמוֹת בִּתְלָאוֹת בִּשְׁקִידוֹת וּבְצוֹמוֹת	5 ἐν πληγαῖς, ἐν φυλακαῖς, ἐν ἀκαταστασίαις, ἐν κόποις, ἐν ἀγρυπνίαις, ἐν νηστείαις,
6 בְּטָהֳרָה וּבְדַעַת וּבְאֹרֶךְ רוּחַ וּבְחֶסֶד וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְאַהֲבָה לֹא צְבוּעָה	6 ἐν ἁγνότητι, ἐν γνώσει, ἐν μακροθυμίᾳ, ἐν χρηστότητι, ἐν πνεύματι ἁγίῳ, ἐν ἀγάπῃ ἀνυποκρίτῳ,
7 בִּדְבַר הָאֱמֶת וּבִגְבוּרַת אֱלֹהִים בִּכְלִי נֶשֶׁק הַצְּדָקָה מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל	7 ἐν λόγῳ ἀληθείας, ἐν δυνάμει θεοῦ· διὰ τῶν ὅπλων τῆς δικαιοσύνης τῶν δεξιῶν καὶ ἀριστερῶν,
8 בְּכָבוֹד וּבְקָלוֹן בְּשֵׁם־רַע וּבְשֵׁם־טוֹב כְּמַתְעִים וּבְכָל־זֹאת נֶאֱמָנִים	8 διὰ δόξης καὶ ἀτιμίας, διὰ δυσφημίας καὶ εὐφημίας· ὡς πλάνοι καὶ ἀληθεῖς,
9 כְּאֵינָם יְדוּעִים וְגַם־יְדוּעִים כְּמֵתִים וְהִנְנוּ חַיִּים כִּמְיֻסָּרִים וְלֹא מוּמָתִים	9 ὡς ἀγνοούμενοι καὶ ἐπιγινωσκόμενοι, ὡς ἀποθνῄσκοντες καὶ ἰδοὺ ζῶμεν, ὡς παιδευόμενοι καὶ μὴ θανατούμενοι,
10 כְּנֶעֱצָבִים וּבְכָל־עֵת שְׂמֵחִים כְּרָשִׁים וּמַעֲשִׁירֵי רַבִּים כַּאֲשֶׁר אֵין־לָהֶם־מְאוּמָה וְיֵשׁ לָהֶם כֹּל	10 ὡς λυπούμενοι ἀεὶ δὲ χαίροντες, ὡς πτωχοὶ πολλοὺς δὲ πλουτίζοντες, ὡς μηδὲν ἔχοντες καὶ πάντα κατέχοντες.
11 פִּינוּ פָּתוּחַ לָכֶם אַנְשֵׁי קוֹרִנְתּוֹס וְרָחַב לִבֵּנוּ	11 Τὸ στόμα ἡμῶν ἀνέῳγεν πρὸς ὑμᾶς, Κορίνθιοι, ἡ καρδία ἡμῶν πεπλάτυνται·
12 לֹא־צַר מְקוֹמְכֶם בָּנוּ אַך־צַר הַמָּקוֹם בִּמְעֵיכֶם	12 οὐ στενοχωρεῖσθε ἐν ἡμῖν, στενοχωρεῖσθε δὲ ἐν τοῖς σπλάγχνοις ὑμῶν·
13 וְהָיָה זֶה גְּמוּלִי כְּמוֹ אֶל־בָּנִים אָנֹכִי מְדַבֵּר אִם־תַּרְחִיבוּ לְבַבְכֶם גַּם־אַתֶּם	13 τὴν δὲ αὐτὴν ἀντιμισθίαν, ὡς τέκνοις λέγω, πλατύνθητε καὶ ὑμεῖς.
14 אַל־תִּהְיוּ משְׁכֵי עֹל זָר עִם־חַסְרֵי אֱמוּנָה כִּי אֵיזוֹ שֻׁתָּפוּת יֵשׁ לַצְּדָקָה עִם־הָעָוֶל וְאֵיזוֹ הִתְחַבְּרוּת לָאוֹר עִם־הַחשֶׁךְ	14 Μὴ γίνεσθε ἑτεροζυγοῦντες ἀπίστοις· τίς γὰρ μετοχὴ δικαιοσύνῃ καὶ ἀνομίᾳ, ἢ τίς κοινωνία φωτὶ πρὸς σκότος;
15 וְאֵיזוֹ הַסְכָּמָה לַמָּשִׁיחַ עִם־בְּלִיַּעַל אוֹ מֶה חֵלֶק הַמַּאֲמִין עִם־שֶׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין	15 τίς δὲ συμφώνησις Χριστοῦ πρὸς Βελιάρ, ἢ τίς μερὶς πιστῷ μετὰ ἀπίστου;
16 וְאֵיזֶה דֶבֶק יֵשׁ לְהֵיכַל אֱלֹהִים עִם־הָאֱלִילִים כִּי־אַתֶּם הֵיכַל אֱלֹהִים חַיִּים כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָאֱלֹהִים וְשָׁכַנְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי בְתוֹכָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵם יִהְיוּ־לִי לְעָם	16 τίς δὲ συγκατάθεσις ναῷ θεοῦ μετὰ εἰδώλων; ἡμεῖς γὰρ ναὸς θεοῦ ἐσμεν ζῶντος, καθὼς εἶπεν ὁ θεὸς ὅτι ἐνοικήσω ἐν αὐτοῖς καὶ ἐμπεριπατήσω καὶ ἔσομαι αὐτῶν θεὸς καὶ αὐτοὶ ἔσονταί μου λαός.
17 עַל־כֵּן צְאוּ מִתּוֹכָם וְהִבָּרוּ נְאֻם־יְהוָֹה וְטָמֵא אַל־תִּגָּעוּ וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶתְכֶם	17 διὸ ἐξέλθατε ἐκ μέσου αὐτῶν καὶ ἀφορίσθητε, λέγει κύριος, καὶ ἀκαθάρτου μὴ ἅπτεσθε· κἀγὼ εἰσδέξομαι ὑμᾶς
18 וְהָיִיתִי לָכֶם לְאָב וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי לְבָנִים וּלְבָנוֹת נְאֻם־יְהוָֹה צְבָאוֹת	18 καὶ ἔσομαι ὑμῖν εἰς πατέρα καὶ ὑμεῖς ἔσεσθέ μοι εἰς υἱοὺς καὶ θυγατέρας, λέγει κύριος παντοκράτωρ.
19 וְיַאַצְרוּ לָהֶם אוֹצָר לִיסוֹד טוֹב לֶעָתִיד שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָמִים
20 אַתָּה טִימוֹתִיּוֹס שְׁמֹר אֶת־הַפִּקָּדוֹן וְהִתְרַחֵק מִדִּבְרֵי הֶבֶל הַפְּסוּלִים וּמִן־וִכּוּחֵי הַמַּדָּע הַנִּקְרָא כֵן בְּשָׁקֶר
21 אֲשֶׁר יֵשׁ מִתְפָּאֲרִים בּוֹ וַיִּתְעוּ מִן־הָאֱמוּנָה הַחֶסֶד עִמָּךְ אָמֵן