Prima lettera a Timoteo (מכתב ראשון לטימותי) 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 הֵן יָדַעְנוּ כִּי בֵּהָרֵס בֵּית אָהֳלֵנוּ אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יֶשׁ־לָנוּ בִנְיָן מֵאֵת הָאֱלֹהִים בַּיִת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַעֲשֵׂה יָדַיִם וְהוּא לְעוֹלָם בַּשָּׁמָיִם	1 Scimus enim quoniam si terrestris domus nostra hujus habitationis dissolvatur, quod ædificationem ex Deo habemus, domum non manufactam, æternam in cælis.
2 כִּי גַם־עַתָּה נֶאֱנָחִים וְנִכְסָפִים אֲנַחְנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּבֵיתֵנוּ אֲשֶׁר מִן־הַשָּׁמָיִם	2 Nam et in hoc ingemiscimus, habitationem nostram, quæ de cælo est, superindui cupientes :
3 בַּאֲשֶׁר אַחֲרֵי לְבַשְׁנֻהוּ לֹא נִמָּצֵא עֲרֻמִּים	3 si tamen vestiti, non nudi inveniamur.
4 כִּי גַם־עַתָּה בְּאָהֳלֵנוּ זֶה נֵאָנַח מִפְּנֵי הַכֹּבֶד וְלֹא חָפַצְנוּ לְהִתְפַּשֵּׁט כִּי אִם־לְהִתְעַטֵּף לְמַעַן יְבֻלַּע הַמָּוֶת עַל־יְדֵי הַחַיִּים	4 Nam et qui sumus in hoc tabernaculo, ingemiscimus gravati : eo quod nolumus expoliari, sed supervestiri, ut absorbeatur quod mortale est, a vita.
5 וְהַמֵּכִין אֹתָנוּ לָזֹאת הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אַף־נָתַן לָנוּ אֶת־עֶרְבוֹן הָרוּחַ	5 Qui autem efficit nos in hoc ipsum, Deus, qui dedit nobis pignus Spiritus.
6 לָכֵן בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ בְּכָל־עֵת וְיֹדְעִים כִּי כָל־עוֹד שֶׁמּוֹשָׁבֵנוּ בַגּוּף רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִן־הָאָדוֹן	6 Audentes igitur semper, scientes quoniam dum sumus in corpore, peregrinamur a Domino
7 כִּי בֶאֱמוּנָה נִתְהַלֵּךְ וְלֹא בִּרְאוּת עֵינָיִם	7 (per fidem enim ambulamus, et non per speciem) :
8 אָמְנָם בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ וְנִבְחֲרָה־לָּנוּ לְהִתְרַחֵק מִן־הַגּוּף וְלִהְיוֹת קְרוֹבִים אֶל־הָאָדוֹן	8 audemus autem, et bonam voluntatem habemus magis peregrinari a corpore, et præsentes esse ad Dominum.
9 עַל־כֵּן גַּם־נִשְׁתַּדֵּל אִם־קְרוֹבִים אִם־רְחוֹקִים לִהְיוֹת לוֹ לְרָצוֹן	9 Et ideo contendimus, sive absentes, sive præsentes, placere illi.
10 כִּי כֻלָּנוּ עֲתִידִים לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי כִסֵּא־דִין הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן יְקַבֵּל אִישׁ אִישׁ כְּפִי פָעֳלוֹ בְּחַיֵּי גוּפוֹ אִם־טוֹב וְאִם־רָע	10 Omnes enim nos manifestari oportet ante tribunal Christi, ut referat unusquisque propria corporis, prout gessit, sive bonum, sive malum.
11 וְעַתָּה יַעַן אֲשֶׁר יָדַעְנוּ יִרְאַת הָאָדוֹן נְדַבֵּר עַל־לֵב בְּנֵי אָדָם וְלֵאלֹהִים אֲנַחְנוּ גְלוּיִם וַאֲקַוֶּה כִּי־גְלוּיִם אֲנַחְנוּ גַּם בְּמַדָּעֲכֶם	11 Scientes ergo timorem Domini, hominibus suademus, Deo autem manifesti sumus. Spero autem et in conscientiis vestris manifestos nos esse.
12 כִּי אֵין אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּבְּחִים שֵׁנִית אֲלֵיכֶם אַךְ נֹתְנִים לָכֶם סִבָּה לְהִתְפָּאֵר בָּנוּ לְנֶגֶד הַמִּתְפָּאֲרִים בְּפָנִים וְלֹא בְלֵב	12 Non iterum commendamus nos vobis, sed occasionem damus vobis gloriandi pro nobis : ut habeatis ad eos qui in facie gloriantur, et non in corde.
13 כִּי אִם־הִשְׁתַּגַּעְנוּ לֵאלֹהִים הָיְתָה־זֹּאת וְאִם־הִשְׂכַּלְנוּ לָכֶם הָיָתָה	13 Sive enim mente excedimus Deo : sive sobrii sumus, vobis.
14 כִּי־אַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ דֹּחֶקֶת אֹתָנוּ בִּהְיוֹתֵנוּ דָנִים אֲשֶׁר אִם־מֵת אֶחָד בְּעַד כֻּלָּם כֻּלָּם מֵתוּ	14 Caritas enim Christi urget nos : æstimantes hoc, quoniam si unus pro omnibus mortuus est, ergo omnes mortui sunt :
15 וּבְעַד כֻּלָּם מֵת לְמַעַן לֹא־יִחְיוּ הַחַיִּים עוֹד לְנַפְשָׁם כִּי אִם־לַאֲשֶׁר מֵת וַיָּקָם בַּעֲדָם	15 et pro omnibus mortuus est Christus : ut, et qui vivunt, jam non sibi vivant, sed ei qui pro ipsis mortuus est et resurrexit.
16 לָכֵן מֵעַתָּה אֲנַחְנוּ לֹא־נֵדַע אִישׁ לְפִי הַבָּשָׂר וְגַם אִם־יָדַעְנוּ אֶת־הַמָּשִׁיחַ לְפִי הַבָּשָׂר מֵעַתָּה לֹא־נֵדָעֵהוּ עוֹד	16 Itaque nos ex hoc neminem novimus secundum carnem. Et si cognovimus secundum carnem Christum, sed nunc jam non novimus.
17 וּבְכֵן מִי שֶׁהוּא בַמָּשִׁיחַ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה הוּא הַיְשָׁנוֹת עָבָרוּ וְהִנֵּה הַכֹּל נִהְיָה לְחָדָשׁ	17 Si qua ergo in Christo nova creatura, vetera transierunt : ecce facta sunt omnia nova.
18 וְהַכֹּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים הַמְרַצֶּה אֹתָנוּ לְעַצְמוֹ עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וַיִּתֶּן־לָנוּ שֵׁרוּת הָרִצּוּי	18 Omnia autem ex Deo, qui nos reconciliavit sibi per Christum : et dedit nobis ministerium reconciliationis,
19 יַעַן אֲשֶׁר אֱלֹהִים הָיָה בַמָּשִׁיחַ מְרַצֶּה אֶת־הָעוֹלָם לְעַצְמוֹ וְלֹא־חָשַׁב לָהֶם אֶת־פִּשְׁעֵיהֶם וַיָּשֶׂם בָּנוּ אֶת־דְּבַר הָרִצּוּי	19 quoniam quidem Deus erat in Christo mundum reconcilians sibi, non reputans illis delicta ipsorum, et posuit in nobis verbum reconciliationis.
20 לָכֵן מְלִיצֵי הַמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ וּכְאִלּוּ הָאֱלֹהִים מַזְהִיר אֶתְכֶם עַל־יָדֵנוּ נְבַקֵּשׁ מִכֶּם בְּעַד הַמָּשִׁיחַ הִתְרַצּוּ־נָא אֶל־הָאֱלֹהִים	20 Pro Christo ergo legatione fungimur, tamquam Deo exhortante per nos. Obsecramus pro Christo, reconciliamini Deo.
21 כִּי אֶת־אֲשֶׁר לֹא־יָדַע חַטָּאת אֹתוֹ עָשָׂה לְחַטָּאת בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה־בּוֹ אֲנַחְנוּ לְצִדְקַת אֱלֹהִים	21 Eum, qui non noverat peccatum, pro nobis peccatum fecit, ut nos efficeremur justitia Dei in ipso.
22 אַל־תְּהִי נִמְהָר בִּסְמִיכַת יָדֶיךָ עַל־אָדָם וְלֹא תִשְׁתַּתֵּף לְחַטֹּאת אֲחֵרִים שְׁמֹר אֶת־נַפְשְׁךָ בְּטָהֳרָה
23 אַל־תַּרְבֶּה לִשְׁתּוֹת עוֹד מַיִם כִּי אִם־קַח מְעַט־יָיִן בַּעֲבוּר בִּטְנְךָ וַאֲשֶׁר פְּעָמִים רַבּוֹת חֹלֶה אָתָּה
24 יֵשׁ בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר חַטֹּאתֵיהֶם גְּלוּיוֹת וּמַקְדִּימוֹת לַדִּין וְיֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר הֵנָּה הֹלְכוֹת אַחֲרֵיהֶם
25 וְכָכָה גַּם־הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים גְּלוּיִם הֵמָּה וַאֲשֶׁר אֵינָם כֵּן לֹא יוּכְלוּ לְהִסָּתֵר