Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 5

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	VULGATA
1 שְׁמוּעָה נִשְׁמַעַת בָּאָרֶץ כִּי־נִמְצְאָה זְנוּת בֵּינֵיכֶם וְאַף־זְנוּת אֲשֶׁר בַּגּוֹיִם לֹא־סֻפַּר כָּמוֹהָ כִּי־יִקַּח אִישׁ אֶת־אֵשֶׁת אָבִיו	1 Omnino auditur inter vos fornicatio, et talis fornicatio, qualis nec inter gentes, ita ut uxorem patris sui aliquis habeat.
2 וְאַתֶּם עוֹד גְּבֹהֵי רוּחַ תַּחַת אֲשֶׁר הָיָה לָכֶם לְהִתְאַבֵּל לְמַעַן יוּסַר מִקִּרְבְּכֶם עֹשֵׂה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה	2 Et vos inflati estis : et non magis luctum habuistis ut tollatur de medio vestrum qui hoc opus fecit.
3 הֵן אָנֹכִי הָרָחוֹק מִכֶּם בְּגוּפִי וְקָרוֹב בְּרוּחִי כְּבָר דַּנְתִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי אֶצְלְכֶם עַל־הָאִישׁ אֲשֶׁר־עָשָׂה כַּדָּבָר הַזֶּה	3 Ego quidem absens corpore, præsens autem spiritu, jam judicavi ut præsens eum, qui sic operatus est,
4 בְּשֵׁם אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּהִקָּהֶלְכֶם יַחַד וְרוּחִי אִתְּכֶם עִם־גְּבוּרַת אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	4 in nomine Domini nostri Jesu Christi, congregatis vobis et meo spiritu, cum virtute Domini nostri Jesu,
5 לִמְסֹר אֶת־הָאִישׁ הַהוּא לְשָׂטָן לְאָבְדַן הַבָּשָׂר לְמַעַן יִוָּשַׁע הָרוּחַ בְּיוֹם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	5 tradere hujusmodi Satanæ in interitum carnis, ut spiritus salvus sit in die Domini nostri Jesu Christi.
6 לֹא־טוֹב הִתְהַלֶּלְכֶם הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי מְעַט שְׂאֹר מְחַמֵּץ אֶת־כָּל־הָעִסָּה	6 Non est bona gloriatio vestra. Nescitis quia modicum fermentum totam massam corrumpit ?
7 בַּעֲרוּ אֶת־הַשְּׂאוֹר הַיָּשָׁן לְמַעַן תִּהְיוּ עִסָּה חֲדָשָׁה הֲלֹא לֶחֶם מַצּוֹת אַתֶּם כִּי גַם־לָנוּ פִסְחֵנוּ הַנִּזְבָּח בַּעֲדֵנוּ הוּא הַמָּשִׁיחַ	7 Expurgate vetus fermentum, ut sitis nova conspersio, sicut estis azymi. Etenim Pascha nostrum immolatus est Christus.
8 עַל־כֵּן נָחֹגָּה־נָּא הֶחָג לֹא־בִשְׂאֹר יָשָׁן וְלֹא־בִשְׂאֹר הָרֹעַ וְהָרֶשַׁע כִּי אִם־בְּמַצּוֹת הַיּשֶׁר וְהָאֱמֶת	8 Itaque epulemur : non in fermento veteri, neque in fermento malitiæ et nequitiæ : sed in azymis sinceritatis et veritatis.
9 כָּתַבְתִּי לָכֶם בָּאִגֶּרֶת שֶׁלֹּא תִתְעָרְבוּ עִם־הַזֹּנִים	9 Scripsi vobis in epistola : Ne commisceamini fornicariis :
10 וְאֵין־דַּעְתִּי בָזֹאת עַל־הַזֹּנִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ עַל־בֹּצְעֵי בֶצַע וְגַזְלָנִים וְעֹבְדֵי אֱלִילִים כִּי אָז יִהְיֶה לָכֶם לָצֵאת מִן־הָעוֹלָם	10 non utique fornicariis hujus mundi, aut avaris, aut rapacibus, aut idolis servientibus : alioquin debueratis de hoc mundo exiisse.
11 אַךְ־זֹאת כָּתַבְתִּי לָכֶם לְבִלְתִּי הִתְעָרֵב עִם־אִישׁ אֲשֶׁר־אָח יִקָּרֵא וְהוּא זֹנֶה אוֹ־בֹצֵעַ בֶּצַע אוֹ־עֹבֵד אֱלִילִים אוֹ מְגַדֵּף אוֹ סֹבֵא אוֹ גַזְלָן עִם־הָאִישׁ אֲשֶׁר כָּזֶה גַּם לֹא תֹאכֵלוּ	11 Nunc autem scripsi vobis non commisceri : si is qui frater nominatur, est fornicator, aut avarus, aut idolis serviens, aut maledicus, aut ebriosus, aut rapax, cum ejusmodi nec cibum sumere.
12 כִּי מַה־לִּי לִשְׁפֹּט אֶת־אֲשֶׁר בַּחוּץ הֲלֹא תִשְׁפְּטוּ אֵת אֲשֶׁר בַּבָּיִת	12 Quid enim mihi de iis qui foris sunt, judicare ? nonne de iis qui intus sunt, vos judicatis ?
13 וַאֲשֶׁר בַּחוּץ הָאֱלֹהִים יִשְׁפְּטֵם וְאַתֶּם תְּבַעֲרוּ אֶת־הָרָע מִקִּרְבְּכֶם	13 nam eos qui foris sunt, Deus judicabit. Auferte malum ex vobis ipsis.