Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר עִמָּכֶם אַחַי כְּעִם־רוּחָנִיִּים כִּי עוֹדְכֶם שֶׁל־הַבָּשָׂר וּכְמוֹ עוֹלָלִים בַּמָּשִׁיחַ	1 Κἀγώ, ἀδελφοί, οὐκ ἠδυνήθην λαλῆσαι ὑμῖν ὡς πνευματικοῖς ἀλλ’ ὡς σαρκίνοις, ὡς νηπίοις ἐν Χριστῷ.
2 חָלָב הִשְׁקֵיתִי אֶתְכֶם וְלֹא־מַאֲכָל כִּי אָז לֹא־יְכָלְתֶּם וְגַם־עַתָּה לֹא תוּכְלוּ יַעַן הֱיֹתְכֶם עוֹד שֶׁל־הַבָּשָׂר	2 γάλα ὑμᾶς ἐπότισα, οὐ βρῶμα· οὔπω γὰρ ἐδύνασθε. ἀλλ’ οὐδὲ ἔτι νῦν δύνασθε,
3 כִּי בַּאֲשֶׁר קִנְאָה וּמְרִיבָה וּמַחֲלֹקוֹת בֵּינֵיכֶם הֲלֹא שֶׁל־הַבָּשָׂר אַתֶּם וּמִתְהַלְּכִים לְפִי דֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם	3 ἔτι γὰρ σαρκικοί ἐστε. ὅπου γὰρ ἐν ὑμῖν ζῆλος καὶ ἔρις, οὐχὶ σαρκικοί ἐστε καὶ κατὰ ἄνθρωπον περιπατεῖτε;
4 הֵן בֶּאֱמֹר הָאֶחָד אֲנִי לְפוֹלוֹס וְהַשֵּׁנִי אֲנִי לְאַפּוֹלוֹס הֲלֹא שֶׁל־הַבָּשָׂר אַתֶּם	4 ὅταν γὰρ λέγῃ τις· ἐγὼ μέν εἰμι Παύλου, ἕτερος δέ· ἐγὼ Ἀπολλῶ, οὐκ ἄνθρωποί ἐστε;
5 מִי אֵפוֹא פוֹלוֹס וּמִי־הוּא אַפּוֹלוֹס אַךְ־מְשָׁרְתִים הֵם אֲשֶׁר עַל־יָדָם בָּאתֶם לְהַאֲמִין אִישׁ אִישׁ כְּמַתְּנַת הָאָדוֹן אֲשֶׁר נָתַן לוֹ	5 Τί οὖν ἐστιν Ἀπολλῶς; τί δέ ἐστιν Παῦλος; διάκονοι δι’ ὧν ἐπιστεύσατε, καὶ ἑκάστῳ ὡς ὁ κύριος ἔδωκεν.
6 אֲנִי נָטַעְתִּי וְאַפּוֹלוֹס הִשְׁקָה אֲבָל הָאֱלֹהִים הוּא הִצְמִיחַ	6 ἐγὼ ἐφύτευσα, Ἀπολλῶς ἐπότισεν, ἀλλ’ ὁ θεὸς ηὔξανεν·
7 עַל־כֵּן הַנֹּטֵעַ אֵינֶנּוּ מְאוּמָה וְהַמַּשְׁקֶה אֵינֶנּוּ מְאוּמָה כִּי אִם־הָאֱלֹהִים הַמַּצְמִיחַ	7 ὥστε οὔτε ὁ φυτεύων ἐστίν τι οὔτε ὁ ποτίζων ἀλλ’ ὁ αὐξάνων θεός.
8 וְהַנֹּטֵעַ וְהַמַּשְׁקֶה כְּאֶחָד הֵמָּה וְאִישׁ אִישׁ יְקַבֵּל אֶת־שְׂכָרוֹ כְּפִי עֲמָלוֹ	8 ὁ φυτεύων δὲ καὶ ὁ ποτίζων ἕν εἰσιν, ἕκαστος δὲ τὸν ἴδιον μισθὸν λήμψεται κατὰ τὸν ἴδιον κόπον·
9 כִּי עֹזְרֵי אֵל אֲנָחְנוּ וְאַתֶּם שְׂדֵה אֱלֹהִים וּבִנְיַן אֱלֹהִים אַתֶּם	9 θεοῦ γάρ ἐσμεν συνεργοί, θεοῦ γεώργιον, θεοῦ οἰκοδομή ἐστε.
10 וַאֲנִי כְּפִי חֶסֶד אֱלֹהִים הַנִּתָּן לִי כְּבַנַּאי חָכָם שַׁתִּי יְסוֹד וְאַחֵר בּוֹנֶה עָלָיו אַךְ־יֵרֶא כָל־אִישׁ אֵיךְ הוּא־בֹנֶה עָלָיו	10 Κατὰ τὴν χάριν τοῦ θεοῦ τὴν δοθεῖσάν μοι ὡς σοφὸς ἀρχιτέκτων θεμέλιον ἔθηκα, ἄλλος δὲ ἐποικοδομεῖ. ἕκαστος δὲ βλεπέτω πῶς ἐποικοδομεῖ.
11 כִּי לֹא־יוּכַל אִישׁ לָשִׁית יְסוֹד אַחֵר חוּץ מִן־הַמּוּסָּד שֶׁהוּא יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	11 θεμέλιον γὰρ ἄλλον οὐδεὶς δύναται θεῖναι παρὰ τὸν κείμενον, ὅς ἐστιν Ἰησοῦς Χριστός.
12 וְאִם־יִבְנֶה הַבּוֹנֶה עַל־הַיְסוֹד הַזֶּה זָהָב אוֹ כֶסֶף אוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת אוֹ־עֵץ אוֹ חָצִיר אוֹ קַשׁ	12 εἰ δέ τις ἐποικοδομεῖ ἐπὶ τὸν θεμέλιον χρυσόν, ἄργυρον, λίθους τιμίους, ξύλα, χόρτον, καλάμην,
13 מַעֲשֵׂה כָל־אִישׁ יִגָּלֶה כִּי הַיּוֹם הוּא יְבָרְרֵהוּ כִּי־בָאֵשׁ יֵרָאֶה וְאֶת־מַה־מַּעֲשֵׂה כָל־אִישׁ וָאִישׁ הָאֵשׁ תִּבְחָנֶנּוּ	13 ἑκάστου τὸ ἔργον φανερὸν γενήσεται, ἡ γὰρ ἡμέρα δηλώσει, ὅτι ἐν πυρὶ ἀποκαλύπτεται· καὶ ἑκάστου τὸ ἔργον ὁποῖόν ἐστιν τὸ πῦρ [αὐτὸ] δοκιμάσει.
14 אִם־יַעֲמֹד מַעֲשֵׂה אִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה עָלָיו יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ	14 εἴ τινος τὸ ἔργον μενεῖ ὃ ἐποικοδόμησεν, μισθὸν λήμψεται·
15 וְאִם־יִשָּׂרֵף מַעֲשֵׂהוּ יַפְסִידֶנּוּ וְהוּא יִוָּשֵׁעַ אַךְ כְּמוֹ־מֻצָּל מֵאֵשׁ	15 εἴ τινος τὸ ἔργον κατακαήσεται, ζημιωθήσεται, αὐτὸς δὲ σωθήσεται, οὕτως δὲ ὡς διὰ πυρός.
16 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים אַתֶּם וְרוּחַ אֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם	16 Οὐκ οἴδατε ὅτι ναὸς θεοῦ ἐστε καὶ τὸ πνεῦμα τοῦ θεοῦ οἰκεῖ ἐν ὑμῖν;
17 וְאִישׁ אֲשֶׁר יַשְׁחִית אֶת־הֵיכַל אֱלֹהִים הָאֱלֹהִים יַשְׁחִית אֹתוֹ כִּי הֵיכַל אֱלֹהִים קָדוֹשׁ וְאַתֶּם הִנְּכֶם קְדשִׁים	17 εἴ τις τὸν ναὸν τοῦ θεοῦ φθείρει, φθερεῖ τοῦτον ὁ θεός· ὁ γὰρ ναὸς τοῦ θεοῦ ἅγιός ἐστιν, οἵτινές ἐστε ὑμεῖς.
18 אַל־יְרַמֶּה אִישׁ אֶת־עַצְמוֹ וְהַחשֵׁב אֶת־עַצְמוֹ חָכָם בָּעוֹלָם הַזֶּה יְהִי לְסָכָל לְמַעַן יֶחְכָּם	18 Μηδεὶς ἑαυτὸν ἐξαπατάτω· εἴ τις δοκεῖ σοφὸς εἶναι ἐν ὑμῖν ἐν τῷ αἰῶνι τούτῳ, μωρὸς γενέσθω, ἵνα γένηται σοφός.
19 כִּי־חָכְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה סִכְלוּת הִיא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כַּכָּתוּב לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם	19 ἡ γὰρ σοφία τοῦ κόσμου τούτου μωρία παρὰ τῷ θεῷ ἐστιν. γέγραπται γάρ· ὁ δρασσόμενος τοὺς σοφοὺς ἐν τῇ πανουργίᾳ αὐτῶν·
20 וְעוֹד כָּתוּב יְהוָֹה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת חֲכָמִים כִּי הֵמָּה הָבֶל	20 καὶ πάλιν· κύριος γινώσκει τοὺς διαλογισμοὺς τῶν σοφῶν ὅτι εἰσὶν μάταιοι.
21 עַל־כֵּן אַל־יִתְהַלֵּל אִישׁ בָּאָדָם כִּי הַכֹּל הוּא שֶׁלָּכֶם	21 ὥστε μηδεὶς καυχάσθω ἐν ἀνθρώποις· πάντα γὰρ ὑμῶν ἐστιν,
22 אִם־פּוֹלוֹס אִם־אַפּוֹלוֹס וְאִם־כֵּיפָא אִם־הָעוֹלָם אִם־הַחַיִּים וְאִם־הַמָּוֶת אִם־הַהֹוֶה וְאִם־הֶעָתִיד הַכֹּל הוּא שֶׁלָּכֶם	22 εἴτε Παῦλος εἴτε Ἀπολλῶς εἴτε Κηφᾶς, εἴτε κόσμος εἴτε ζωὴ εἴτε θάνατος, εἴτε ἐνεστῶτα εἴτε μέλλοντα· πάντα ὑμῶν,
23 וְאַתֶּם הִנְּכֶם שֶׁל־הַמָּשִׁיחַ וְהַמָּשִׁיחַ הוּא שֶׁל־אֱלֹהִים	23 ὑμεῖς δὲ Χριστοῦ, Χριστὸς δὲ θεοῦ.