Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 12

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וּבְעִנְיַן מַתְּנוֹת הָרוּחַ אֶחָי לֹא־אֲכַחֵד מִכֶּם דָּבָר	1 Περὶ δὲ τῶν πνευματικῶν, ἀδελφοί, οὐ θέλω ὑμᾶς ἀγνοεῖν.
2 הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי בִּהְיֹתְכֶם גּוֹיִם אַחֲרֵי אֱלִילִים אִלְּמִים הוּבַלְתֶּם כַּאֲשֶׁר נִמְשַׁכְתֶּם	2 Οἴδατε ὅτι ὅτε ἔθνη ἦτε πρὸς τὰ εἴδωλα τὰ ἄφωνα ὡς ἂν ἤγεσθε ἀπαγόμενοι.
3 לָכֵן אוֹדִיעַ אֶתְכֶם כִּי אֵין אִישׁ דֹּבֵר בְּרוּחַ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֹאמַר יֵשׁוּעַ חֵרֶם הוּא וְלֹא יוּכַל אִישׁ לִקְרֹא לְיֵשׁוּעַ אָדוֹן בִּלְתִּי אִם־בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ	3 διὸ γνωρίζω ὑμῖν ὅτι οὐδεὶς ἐν πνεύματι θεοῦ λαλῶν λέγει· Ἀνάθεμα Ἰησοῦς, καὶ οὐδεὶς δύναται εἰπεῖν· Κύριος Ἰησοῦς, εἰ μὴ ἐν πνεύματι ἁγίῳ.
4 וְשֹׁנוֹת הֵנָּה הַמַּתָּנוֹת אֲבָל הָרוּחַ אֶחָד הוּא	4 Διαιρέσεις δὲ χαρισμάτων εἰσίν, τὸ δὲ αὐτὸ πνεῦμα·
5 וְשֹׁנִים הֵמָּה הַשִּׁמּוּשִׁים וְהָאָדוֹן אֶחָד הוּא	5 καὶ διαιρέσεις διακονιῶν εἰσιν, καὶ ὁ αὐτὸς κύριος·
6 וְשֹׁנוֹת הֵנָּה הַפְּעֻלּוֹת וְהָאֱלֹהִים הוּא אֶחָד הַפֹּעֵל אֶת־הַכֹּל בַּכֹּל	6 καὶ διαιρέσεις ἐνεργημάτων εἰσίν, ὁ δὲ αὐτὸς θεὸς ὁ ἐνεργῶν τὰ πάντα ἐν πᾶσιν.
7 וּלְכָל־אִישׁ וָאִישׁ נִתְּנָה־לּוֹ הִתְגַּלּוּת הָרוּחַ לְהוֹעִיל	7 ἑκάστῳ δὲ δίδοται ἡ φανέρωσις τοῦ πνεύματος πρὸς τὸ συμφέρον.
8 כִּי הָאֶחָד נִתַּן־לוֹ עַל־יְדֵי הָרוּחַ דִּבּוּר הַחָכְמָה וּלְאַחֵר דִּבּוּר הַדַּעַת כְּפִי הָרוּחַ הַהוּא	8 ᾧ μὲν γὰρ διὰ τοῦ πνεύματος δίδοται λόγος σοφίας, ἄλλῳ δὲ λόγος γνώσεως κατὰ τὸ αὐτὸ πνεῦμα,
9 לְאַחֵר הָאֱמוּנָה בָּרוּחַ הַהוּא וּלְאַחֵר מַתְּנוֹת הָרְפֻאוֹת בָּרוּחַ הַהוּא	9 ἑτέρῳ πίστις ἐν τῷ αὐτῷ πνεύματι, ἄλλῳ δὲ χαρίσματα ἰαμάτων ἐν τῷ ἑνὶ πνεύματι,
10 וּלְאַחֵר לִפְעֹל גְּבוּרוֹת וּלְאַחֵר נְבוּאָה וּלְאַחֵר לְהַבְחִין בֵּין הָרוּחוֹת וּלְאַחֵר מִינֵי לְשֹׁנוֹת וּלְאַחֵר בִּאוּר לְשֹׁנוֹת	10 ἄλλῳ δὲ ἐνεργήματα δυνάμεων, ἄλλῳ [δὲ] προφητεία, ἄλλῳ [δὲ] διακρίσεις πνευμάτων, ἑτέρῳ γένη γλωσσῶν, ἄλλῳ δὲ ἑρμηνεία γλωσσῶν·
11 וְכָל־אֵלֶּה פֹּעֵל הָרוּחַ הָאֶחָד הַהוּא הַמְחַלֵּק לְאִישׁ אִישׁ כִּרְצוֹנוֹ	11 πάντα δὲ ταῦτα ἐνεργεῖ τὸ ἓν καὶ τὸ αὐτὸ πνεῦμα διαιροῦν ἰδίᾳ ἑκάστῳ καθὼς βούλεται.
12 כִּי כַּאֲשֶׁר הַגּוּף הוּא אֶחָד וְיֶשׁ־בּוֹ אֵבָרִים הַרְבֵּה וְכָל־אֵבָרֵי הַגּוּף הַהוּא אַף כִּי־רַבִּים הֵם כֻּלָּם גּוּף אֶחָד כֵּן גַּם הַמָּשִׁיחַ	12 Καθάπερ γὰρ τὸ σῶμα ἕν ἐστιν καὶ μέλη πολλὰ ἔχει, πάντα δὲ τὰ μέλη τοῦ σώματος πολλὰ ὄντα ἕν ἐστιν σῶμα, οὕτως καὶ ὁ Χριστός·
13 כִּי בְּרוּחַ אֶחָד נִטְבַּלְנוּ כֻלָּנוּ לְגוּף אֶחָד אִם־יְהוּדִים אִם־יְוָנִים אִם־עֲבָדִים אִם־בְּנֵי חוֹרִין וְכֻלָּנוּ לְרוּחַ אֶחָד הָשְׁקִינוּ	13 καὶ γὰρ ἐν ἑνὶ πνεύματι ἡμεῖς πάντες εἰς ἓν σῶμα ἐβαπτίσθημεν, εἴτε Ἰουδαῖοι εἴτε Ἕλληνες εἴτε δοῦλοι εἴτε ἐλεύθεροι, καὶ πάντες ἓν πνεῦμα ἐποτίσθημεν.
14 כִּי גַם־הַגּוּף לֹא אֵבָר אֶחָד הוּא כִּי אִם־רַבִּים	14 Καὶ γὰρ τὸ σῶμα οὐκ ἔστιν ἓν μέλος ἀλλὰ πολλά.
15 אִם־תֹּאמַר הָרֶגֶל אֵינֶנִּי יָד עַל־כֵּן אֵינֶנִּי מִן־הַגּוּף הֲבַעֲבוּר זֹאת אֵינֶנָּה מִן־הַגּוּף	15 ἐὰν εἴπῃ ὁ πούς· ὅτι οὐκ εἰμὶ χείρ, οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ σώματος, οὐ παρὰ τοῦτο οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ σώματος;
16 וְאִם־תֹּאמַר הָאֹזֶן אֵינֶנִּי עַיִן עַל־כֵּן אֵינֶנִּי מִן־הַגּוּף הֲבַעֲבוּר זֹאת אֵינֶנָּה מִן־הַגּוּף	16 καὶ ἐὰν εἴπῃ τὸ οὖς· ὅτι οὐκ εἰμὶ ὀφθαλμός, οὐκ εἰμὶ ἐκ τοῦ σώματος, οὐ παρὰ τοῦτο οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ σώματος;
17 אִם־הַגּוּף כֻּלּוֹ יִהְיֶה עַיִן אַיֵּה הַשֶּׁמַע וְאִם־כֻּלּוֹ יִהְיֶה שֶׁמַע אַיֵּה הָרֵיחַ	17 εἰ ὅλον τὸ σῶμα ὀφθαλμός, ποῦ ἡ ἀκοή; εἰ ὅλον ἀκοή, ποῦ ἡ ὄσφρησις;
18 וְעַתָּה הָאֱלֹהִים שָׁת אֶת־הָאֵבָרִים כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם בַּגּוּף כְּפִי רְצוֹנוֹ	18 νυνὶ δὲ ὁ θεὸς ἔθετο τὰ μέλη, ἓν ἕκαστον αὐτῶν ἐν τῷ σώματι καθὼς ἠθέλησεν.
19 וְאִלּוּ־הָיוּ כֻלָּם אֵבָר אֶחָד אַיֵּה הַגּוּף	19 εἰ δὲ ἦν τὰ πάντα ἓν μέλος, ποῦ τὸ σῶμα;
20 הִנֵּה רַבִּים הֵם הָאֵבָרִים וְהַגּוּף אֶחָד	20 νῦν δὲ πολλὰ μὲν μέλη, ἓν δὲ σῶμα.
21 הָעַיִן לֹא־תוּכַל דַּבֵּר אֶל־הַיָּד לֵאמֹר לֹא אֶצְטָרֵךְ לָךְ וְגַם־הָרֹאשׁ לֹא־יוּכַל דַּבֵּר אֶל־הָרַגְלַיִם לֵאמֹר לֹא אֶצְטָרֵךְ לָכֶן	21 οὐ δύναται δὲ ὁ ὀφθαλμὸς εἰπεῖν τῇ χειρί· χρείαν σου οὐκ ἔχω, ἢ πάλιν ἡ κεφαλὴ τοῖς ποσίν· χρείαν ὑμῶν οὐκ ἔχω·
22 כִּי לְהֶפֶךְ אֵבָרֵי הַגּוּף הַנִּרְאִים רָפִים הֵם־לָנוּ לְצֹרֶךְ בְּיוֹתֵר	22 ἀλλὰ πολλῷ μᾶλλον τὰ δοκοῦντα μέλη τοῦ σώματος ἀσθενέστερα ὑπάρχειν ἀναγκαῖά ἐστιν,
23 וְהַנִּרְאִים לָנוּ נִקְלִים בַּגּוּף אֹתָם נַלְבִּישׁ בְּיֶתֶר כָּבוֹד וַאֲשֶׁר לְבשֶׁת לָנוּ הֵמָּה כְּאִלּוּ הַהֲגוּנִים מִכֻּלָּם	23 καὶ ἃ δοκοῦμεν ἀτιμότερα εἶναι τοῦ σώματος τούτοις τιμὴν περισσοτέραν περιτίθεμεν, καὶ τὰ ἀσχήμονα ἡμῶν εὐσχημοσύνην περισσοτέραν ἔχει,
24 כִּי הַהֲגוּנִים לָנוּ אֵינָם צְרִיכִים לָזֹאת אֲבָל הָאֱלֹהִים מָזַג כָּכָה אֶת־הַגּוּף שֶׁנָּתַן כָּבוֹד יוֹתֵר לַגָּרוּעַ	24 τὰ δὲ εὐσχήμονα ἡμῶν οὐ χρείαν ἔχει. Ἀλλ’ ὁ θεὸς συνεκέρασεν τὸ σῶμα τῷ ὑστερουμένῳ περισσοτέραν δοὺς τιμήν,
25 לְמַעַן לֹא־תִהְיֶה מַחֲלֹקֶת בַּגּוּף כִּי אִם־יִדְאֲגוּ כָל־הָאֵבָרִים יַחַד זֶה לָזֶה	25 ἵνα μὴ ᾖ σχίσμα ἐν τῷ σώματι ἀλλὰ τὸ αὐτὸ ὑπὲρ ἀλλήλων μεριμνῶσιν τὰ μέλη.
26 וְאִם־יִכְאַב אֵבָר אֶחָד יִכְאֲבוּ אִתּוֹ כָּל־הָאֵבָרִים וְאִם־יְכֻבָּד אֵבָר אֶחָד יִשְׂמְחוּ אִתּוֹ כָּל־הָאֵבָרִים	26 καὶ εἴτε πάσχει ἓν μέλος, συμπάσχει πάντα τὰ μέλη· εἴτε δοξάζεται [ἓν] μέλος, συγχαίρει πάντα τὰ μέλη.
27 אָכֵן גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל־אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ	27 Ὑμεῖς δέ ἐστε σῶμα Χριστοῦ καὶ μέλη ἐκ μέρους.
28 וּמֵהֶם שָׂם הָאֱלֹהִים בַּקָּהָל רִאשׁוֹנָה לִשְׁלִיחִים שֵׁנִית לִנְבִיאִים וּשְׁלִישִׁית לִמְלַמְּדִים וַיִּתֵּן גְּבוּרוֹת אַף־מַתְּנוֹת הָרְפֻאוֹת וְעֹזְרִים וּמַנְהִיגִים וּמִינֵי לְשֹׁנוֹת	28 Καὶ οὓς μὲν ἔθετο ὁ θεὸς ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ πρῶτον ἀποστόλους, δεύτερον προφήτας, τρίτον διδασκάλους, ἔπειτα δυνάμεις, ἔπειτα χαρίσματα ἰαμάτων, ἀντιλήμψεις, κυβερνήσεις, γένη γλωσσῶν.
29 הֲכֻלָּם שְׁלִיחִים אִם־כֻּלָּם נְבִיאִים אוֹ כֻלָּם מְלַמְּדִים הֲכֻלָּם עֹשֵׂי גְבוּרוֹת	29 μὴ πάντες ἀπόστολοι; μὴ πάντες προφῆται; μὴ πάντες διδάσκαλοι; μὴ πάντες δυνάμεις;
30 הַלְכֻלָּם מַתְּנוֹת רְפֻאוֹת הֲכֻלָּם מְדַבְּרִים בִּלְשֹׁנוֹת הֲכֻלָּם מְפָרְשֵׁי לְשֹׁנוֹת	30 μὴ πάντες χαρίσματα ἔχουσιν ἰαμάτων; μὴ πάντες γλώσσαις λαλοῦσιν; μὴ πάντες διερμηνεύουσιν;
31 וְאַתֶּם הִתְאַוּוּ הַמַּתָּנוֹת הַמּוֹעִילוֹת בְּיוֹתֵר וּבְכָל־זֹאת אַרְאֶה אֶתְכֶם דֶּרֶךְ נַעֲלָה עַל־כֻּלָּנָה	31 ζηλοῦτε δὲ τὰ χαρίσματα τὰ μείζονα.