Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 8

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 עַל־כֵּן אֵין־אַשְׁמָה בָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ הַמִּתְהַלְּכִים בְּלֹא כַבָּשָׂר כִּי אִם־לְפִי הָרוּחַ	1 Mais pour ceux qui sont dans le Christ Jésus, cette condamnation n’existe plus.
2 כִּי תוֹרַת רוּחַ הַחַיִּים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ שִׁחְרְרָה אֹתִי מִתּוֹרַת הַחֵטְא וְהַמָּוֶת	2 Dans le Christ Jésus, la loi de l’Esprit qui est vie t’a délivré de la loi du péché et de la mort.
3 כִּי מַה־שֶּׁלֹּא יָכְלָה הַתּוֹרָה לַעֲשֹוֹת הַנֶּחֱלָשָׁה עַל־יְדֵי הַבָּשָׂר עָשָׂה הָאֱלֹהִים בְּשָׁלְחוֹ אֶת־בְּנוֹ בְּתֹאַר בְּשַׂר הַחֵטְא וּבְעַד הַחֵטְא וַיַּרְשִׁיעַ אֶת־הַחֵטְא בַּבָּשָׂר	3 La Loi n’y pouvait rien car la chair ne suivait pas; alors Dieu a envoyé son propre Fils pour faire face au péché; il l’a rendu semblable à cette chair liée au péché et il a condamné le péché dans la chair.
4 לְמַעַן תִּמָּלֵא חֻקַּת הַתּוֹרָה בָּנוּ הַמִּתְהַלְּכִים בְּלֹא כַבָּשָׂר כִּי אִם־לְפִי הָרוּחַ	4 Grâce à cela les exigences de la Loi sont maintenant réalisées en nous qui vivons selon l’Esprit et non plus selon la chair.
5 כִּי אֲשֶׁר הֵמָּה לַבָּשָׂר בְּעִנְיְנֵי הַבָּשָׂר יַחְשֹׁבוּ וַאֲשֶׁר לָרוּחַ בְּעִנְיְנֵי הָרוּחַ יַחְשֹׁבוּ	5 Ceux qui vivent selon la chair vont aux choses de la chair, et ceux qui vivent selon l’Esprit vont aux choses de l’Esprit.
6 כִּי־מַחֲשֶׁבֶת הַבָּשָׂר הִיא הַמָּוֶת וּמַחֲשֶׁבֶת הָרוּחַ הִיא הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם	6 Mais il n’y a que mort dans les désirs de la chair; par contre, ce que l’esprit désire est vie et paix.
7 יַעַן מַחֲשֶׁבֶת הַבָּשָׂר רַק שִׂנְאַת אֱלֹהִים הִיא בַּאֲשֶׁר לֹא תִשְׁתַּעְבֵּד לְתוֹרַת הָאֱלֹהִים וְאַף אֵינֶנָּה יְכוֹלָה	7 Les projets de la chair sont contraires à Dieu, car la chair ne se soumet pas à la loi de Dieu, et elle ne peut pas se soumettre.
8 וַאֲשֶׁר הֵמָּה בַבָּשָׂר לֹא יוּכְלוּ לִהְיוֹת רְצוּיִם לֵאלֹהִים	8 C’est pourquoi ceux qui en restent à la chair ne peuvent pas plaire à Dieu.
9 וְאַתֶּם אֵינְכֶם בַּבָּשָׂר כִּי אִם־בָּרוּחַ אִם־אָמְנָם רוּחַ הָאֱלֹהִים שֹׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם כִּי מִי שֶׁאֵין־בּוֹ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ אֵינֶנּוּ שֶׁלּוֹ	9 Pour vous, vous n’êtes plus dans la chair, mais dans l’Esprit puisque l’Esprit de Dieu habite en vous. Si quelqu’un n’avait pas l’Esprit du Christ, il ne lui appartiendrait pas.
10 וְאִם־הַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבְּכֶם אָז הַגּוּף מֵת הוּא בִּדְבַר הַחֵטְא וְהָרוּחַ חַיִּים הוּא בִּדְבַר הַצְּדָקָה	10 Mais le Christ est en vous, et si le corps est mort à cause du péché, l’esprit, est vie, ayant été redressé.
11 וְאִם־יִשְׁכֹּן בְּקִרְבְּכֶם רוּחַ הַמֵּעִיר אֶת־יֵשׁוּעַ מִן־הַמֵּתִים הוּא אֲשֶׁר הֵעִיר אֶת־הַמָּשִׁיחַ מִן־הַמֵּתִים גַּם אֶת־גְּוִיּוֹתֵיכֶם הַמֵּתוֹת יְחַיֶּה עַל־יְדֵי רוּחוֹ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם	11 Et si l’Esprit de Celui qui a ressuscité Jésus d’entre les morts habite en vous, Celui qui a ressuscité Jésus Christ d’entre les morts, rendra aussi la vie à vos corps mortels, grâce à son Esprit qui habite en vous.
12 לָכֵן אַחַי בִּהְיוֹתֵנוּ בַּבָּשָׂר חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לֹא לִחְיוֹת לְפִי הַבָּשָׂר	12 Donc frères, rompez avec la chair, vous ne devez plus vivre selon la chair.
13 כִּי אִם־תִּחְיוּ לְפִי הַבָּשָׂר מוֹת תְּמֻתוּן וְאִם־עַל־יְדֵי הָרוּחַ תְּמוֹתְתוּ אֶת־מַעַלְלֵי הַבָּשָׂר חָיֹה תִחְיוּ	13 Car si vous vivez selon la chair, il vous faudra mourir, mais si avec l’Esprit vous faites mourir les œuvres du corps, vous vivrez.
14 כִּי־כֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים יְנַהֲגֵם בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה	14 Vous le savez, tous ceux qui sont conduits par l’Esprit de Dieu sont fils et filles de Dieu.
15 כִּי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב לִירֹא כִּי אִם־קִבַּלְתֶּם רוּחַ מִשְׁפַּט בָּנִים אֲשֶׁר בּוֹ קֹרְאִים אֲנַחְנוּ אַבָּא אָבִינוּ	15 Alors, finie la crainte: vous n’avez pas reçu un esprit d’esclaves mais un esprit de fils; c’est lui qui nous pousse à appeler: “Papa! Père!”
16 וְהָרוּחַ הַהוּא מֵעִיד בְּרוּחֵנוּ כִּי־בְנֵי אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ	16 L’Esprit assiste notre esprit et lui redit que nous sommes enfants de Dieu.
17 וְאִם־בָּנִים אֲנַחְנוּ גַּם־יֹרְשִׁים נִהְיֶה יֹרְשֵׁי אֱלֹהִים וְחַבְרֵי הַמָּשִׁיחַ בִּירֻשָּׁה אִם־אָמְנָם נִתְעַנֶּה אִתּוֹ לְמַעַן גַּם־אִתּוֹ נְכֻבָּד	17 Étant fils, vous êtes héritiers, héritiers de Dieu, ses héritiers avec le Christ. Et quand nous aurons souffert avec lui, nous serons avec lui dans la Gloire.
18 כִּי אֶחֱשֹׁב אֲשֶׁר עִנּוּיֵי הַזְּמָן הַזֶּה אֵינָם שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד הַכָּבוֹד הֶעָתִיד לְהִגָּלוֹת עָלֵינוּ	18 Je pense que ce que nous souffrons pour un temps limité n’a pas de comparaison avec la Gloire qui nous attend et qui doit se manifester.
19 כִּי הַבְּרִיאָה תַעֲרֹג וְעֵינֶיהָ תְלוּיוֹת לְהִתְגַּלּוּת בְּנֵי הָאֱלֹהִים	19 Le monde créé attend que les fils et filles de Dieu viennent au grand jour: c’est cela qui ne le laisse pas en repos.
20 כִּי־נִכְבְּשָׁה הַבְּרִיאָה לַהֶבֶל לֹא מֵרְצוֹנָהּ כִּי אִם־לְמַעַן הַכֹּבֵשׁ אֹתָהּ אֱלֵי־תִקְוָה	20 Car si la création actuellement n’a pas d’avenir, cela ne vient pas d’elle mais de celui qui lui a imposé ce destin. Il lui reste cependant une espérance:
21 אֲשֶׁר הַבְּרִיאָה גַּם־הִיא תְשֻׁחְרַר מֵעַבְדוּת הַכִּלָּיוֹן אֶל־חֵרוּת כְּבוֹד בְּנֵי הָאֱלֹהִים	21 la création aussi cessera de travailler pour ce qui se défait, et recevra sa part de la liberté et de la gloire des enfants de Dieu.
22 כִּי יָדַעְנוּ אֲשֶׁר הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ יַחַד תֵּאָנַח וְתָחִיל עַד־הֵנָּה	22 Nous voyons bien que toute la création gémit et souffre comme pour un enfantement.
23 וְלֹא־זֹאת בִּלְבָד כִּי גַם־אֲנַחְנוּ אַף־אִם יֶשׁ־לָנוּ בִּכּוּרֵי הָרוּחַ נֵאָנַח בְּנַפְשֵׁנוּ וּנְחַכֶּה לְמִשְׁפַּט הַבָּנִים פְּדוּת גְּוִיָּתֵנוּ	23 Nous-mêmes, qui avons reçu l’Esprit comme une première avance, nous gémissons en nous-mêmes, dans l’attente de nos droits de fils et de la rédemption de notre corps.
24 כִּי נוֹשַׁעְנוּ בַתִּקְוָה אַךְ הַתִּקְוָה הַנִּרְאָה לָעֵינַיִם אֵינֶנָּה תִקְוָה כִּי אֵיךְ יְיַחֵל אִישׁ לַדָּבָר אֲשֶׁר־הוּא רֹאֶה	24 Déjà nous sommes sauvés, mais tout reste une espérance, et dès qu’on voit ce qu’on espère, ce n’est plus l’espérance. Comment espérer ce que déjà on voit?
25 אֲבָל אִם־נְקַוֶּה לַאֲשֶׁר לֹא רְאִינֻהוּ נְחַכֶּה לוֹ בְּסַבְלָנוּת	25 Espérons donc sans voir, et nous l’aurons si nous persévérons.
26 וְכֵן גַּם־הָרוּחַ תֹּמֵךְ אֹתָנוּ בְּחֻלְשׁוֹתֵינוּ כִּי לֹא יָדַעְנוּ מַה־לְּהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי אָכֵן הָרוּחַ הוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת מִדַּבֵּר	26 Nous sommes faibles, mais l’Esprit vient à notre secours. Comment et pour quoi devons-nous prier? Nous ne le savons pas, mais l’Esprit le demande pour nous sans paroles, comme dans un gémissement.
27 וְהַחֹקֵר לְבָבוֹת יוֹדֵעַ אֶת־אֲשֶׁר יַחֲשֹׁב הָרוּחַ כִּי כִּרְצוֹן הָאֱלֹהִים יַפְגִּיעַ בְּעַד הַקְּדוֹשִׁים	27 Et Celui qui scrute les cœurs comprend les ambitions de l’Esprit, car ce à quoi aspire l’Esprit pour les saints est à la mesure de Dieu.
28 וְהִנֵּה יָדַעְנוּ כִּי לְאֹהֲבֵי אֱלֹהִים הַקְּרוּאִים בַּעֲצָתוֹ הַכֹּל יַעֲזֹר לְטוֹב לָהֶם	28 Nous savons que pour ceux qui aiment Dieu, ceux qu’il a choisis et appelés, Dieu se sert de tout pour leur bien.
29 כִּי אֵת אֲשֶׁר יְדָעָם מִקֶּדֶם אֹתָם גַּם־יָעַד מִקֶּדֶם לִהְיוֹת דּוֹמִים לִדְמוּת בְּנוֹ לְמַעַן יִהְיֶה הַבְּכוֹר בְּתוֹךְ אַחִים רַבִּים	29 Ceux qu’il a connus d’avance, il les a destinés à être comme son Fils, comme à son image, pour qu’il soit le premier-né au milieu de nombreux frères.
30 וְאֵת אֲשֶׁר־יְעָדָם מִקֶּדֶם אֹתָם גַּם־קָרָא וְאֶת־אֲשֶׁר קְרָאָם אֹתָם גַּם־הִצְדִּיק וְאֵת אֲשֶׁר הִצְדִּיקָם אֹתָם גַּם פֵּאֵר	30 Ceux qu’il a ainsi destinés, il les a appelés; ceux qu’il a appelés, il les a faits justes et droits; ceux qu’il a faits justes et droits, il leur a donné la Gloire.
31 וְעַתָּה מַה־נֹּאמַר עַל־זֹאת אִם־הָאֱלֹהִים לָנוּ מִי יָרִיב אִתָּנוּ	31 Que dire de plus? Si Dieu est pour nous, qui sera contre nous?
32 אֲשֶׁר־עַל־בְּנוֹ יְחִידוֹ לֹא חָס כִּי אִם־נְתָנוֹ בְּעַד כֻּלָּנוּ הֲלֹא גַם־יִתֵּן לָנוּ עִמּוֹ אֶת־הַכֹּל	32 Il n’a même pas épargné son propre Fils, mais il l’a livré pour nous tous. Comment donc ne nous donnera-t-il pas tout le reste avec lui?
33 מִי יָבִיא שִׂטְנָה עַל בְּחִירֵי אֱלֹהִים הֵן אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק	33 Qui accusera ceux que Dieu appelle? C’est Dieu leur juge.
34 וּמִי־הוּא יַאֲשִׁימֵם הֵן הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר מֵת וּבְיוֹתֵר אֲשֶׁר נֵעוֹר מֵעִם הַמֵּתִים הוּא לִימִין הָאֱלֹהִים וְהוּא יַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ	34 Qui les condamnera? Le Christ qui est mort et, plus encore, ressuscité, qui est à la droite de Dieu et qui intercède en notre faveur?
35 מִי יַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ הֲצָרָה אוֹ מְצוּקָה אוֹ מַשְׂטֵמָה אוֹ רָעָב אִם־עֶרְיָה אוֹ סַכָּנָה אוֹ־חָרֶב	35 Qui nous enlèvera cet amour du Christ: une catastrophe, une épreuve, une persécution, la faim, le manque de tout, le danger, le glaive?
36 כַּכָּתוּב כִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל־הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה	36 Il est bien écrit: À cause de toi nous sommes massacrés tout au long du jour, nous sommes traités comme des brebis à l’abattoir.
37 אֲבָל בְּכָל־אֵלֶּה גָּבַרְנוּ מְאֹד עַל־יְדֵי הָאֹהֵב אֹתָנוּ	37 Mais au milieu de tout, nous restons les vainqueurs grâce à celui qui nous aime.
38 וּבָטוּחַ אָנֹכִי כִּי לֹא הַמָּוֶת וְלֹא הַחַיִּים לֹא מַלְאָכִים וְלֹא שְׂרָרוֹת וְלֹא גְבוּרוֹת לֹא הַהֹוֶה וְלֹא הֶעָתִיד	38 Je sais que ni la mort, ni la vie, ni les anges, ni les forces du monde, ni le présent, ni le futur,
39 לֹא הָרוֹם וְלֹא הָעֹמֶק וְלֹא כָל־בְּרִיָּה אַחֶרֶת יוּכְלוּ לְהַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִיא בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ	39 ni les puissances du ciel ou de l’enfer ou quelque autre créature ne peut nous priver de cet amour de Dieu dans le Christ Jésus notre Seigneur.