Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 3

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	JERUSALEM
1 וְעַתָּה מַה־הוּא יִתְרוֹן הַיְּהוּדִי וּמַה־הִיא תּוֹעֶלֶת הַמִּילָה	1 Quelle est donc la supériorité du Juif? Quelle est l'utilité de la circoncision?
2 הַרְבֵּה מִכָּל־פָּנִים בָּרִאשׁוֹן כִּי־הָפְקְדוּ בְיָדָם דִּבְרֵי אֱלֹהִים	2 Grande à tous égards. D'abord c'est à eux que furent confiés les oracles de Dieu.
3 כִּי מַה־הוּא אִם־מִקְצָתָם לֹא הֶאֱמִינוּ הַיְבַטֵּל חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם אֶת־אֱמוּנַת אֱלֹהִים	3 Quoi donc si d'aucuns furent infidèles? Leur infidélité va-t-elle annuler la fidélité de Dieu?
4 חָלִילָה אֲבָל יְהִי הָאֵל הוּא הַנֶּאֱמָן וְכָל־הָאָדָם כֹּזֵב כַּכָּתוּב לְמַעַן־תִּצְדַּק בִּדְבָרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ	4 Certes non! Il faut que Dieu soit véridique et tout homme menteur, comme dit l'Ecriture: Afin quetu sois justifié dans tes paroles, et triomphes si l'on te met en jugement.
5 וְאִם־עַוְלָתֵנוּ תְּרוֹמֵם אֶת־צִדְקַת הָאֱלֹהִים מַה־נֹּאמַר הֲכִי יֶשׁ־עָוֶל בֵּאלֹהִים הַמְשַׁלֵּחַ חֲרוֹן אַפּוֹ לְפִי דֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אָנֹכִי מְדַבֵּר	5 Mais si notre injustice met en relief la justice de Dieu, que dire? Dieu serait-il injuste en nousfrappant de sa colère? Je parle en homme.
6 חָלִילָה שֶׁאִם־כֵּן אֵיךְ־יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אֶת־הָעוֹלָם	6 Certes non! Sinon, comment Dieu jugera-t-il le monde?
7 כִּי אִם־עַל־יְדֵי כְזָבִי תִּרְבֶּה וְתִפְרֹץ אֱמֶת אֱלֹהִים לִתְהִלָּתוֹ לָמָּה זֶּה אֲנִי אֶשָּׁפֵט עוֹד כְּחוֹטֵא	7 Mais si mon mensonge a rehaussé la vérité de Dieu pour sa gloire, de quel droit suis-je jugé moiaussi comme un pécheur?
8 וְלֹא נַעֲשֶׂה כִּדְבַר מְחָרֲפֵינוּ וּמִקְצָת מוֹצִיאֵי דִבָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר הִנֵּה אֹמְרִים נַעֲשֶׂה הָרַע לְמַעַן יֵצֵא הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּינָם יָבֹא עֲלֵיהֶם בְּצֶדֶק	8 Ou bien, comme certains nous accusent outrageusement de le dire, devrions-nous faire le mal pourqu'en sorte le bien? Ceux-là méritent leur condamnation.
9 וְעַתָּה מַה־הוּא הֲיֶשׁ־לָנוּ מַעֲלָה יְתֵרָה לֹא בִמְאוּמָה כְּבָר הוֹכַחְנוּ כִּי גַם־הַיְּהוּדִים גַּם־הַיְּוָנִים כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחֵטְא	9 Quoi donc? L'emportons-nous? Pas du tout. Car nous avons établi que Juifs et Grecs, tous sontsoumis au péché,
10 כַּכָּתוּב אֵין צַדִּיק אֵין גַּם־אֶחָד	10 comme il est écrit: Il n'est pas de juste, pas un seul,
11 אֵין מַשְׂכִּיל אֵין־דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים	11 il n'en est pas de sensé, pas un qui recherche Dieu.
12 הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָד	12 Tous ils sont dévoyés, ensemble pervertis; il n'en est pas qui fasse le bien, non, pas un seul.
13 קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ	13 Leur gosier est un sépulcre béant, leur langue trame la ruse. Un venin d'aspic est sous leurs lèvres,
14 אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת	14 la malédiction et l'aigreur emplissent leur bouche.
15 רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם	15 Agiles sont leurs pieds à verser le sang;
16 שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלֹּתָם	16 ruine et misère sont sur leurs chemins.
17 וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ	17 Le chemin de la paix, ils ne l'ont pas connu,
18 אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם	18 nulle crainte de Dieu devant leurs yeux.
19 וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי כָל־מַה־שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת אֶל־אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה לְמַעַן יִסָּכֵר כָּל־פֶּה וְהָיָה כָל־הָעוֹלָם מְחֻיָּב לִפְנֵי אֱלֹהִים	19 Or, nous le savons, tout ce que dit la Loi, elle le dit pour ceux qui sont sous la Loi, afin que toutebouche soit fermée, et le monde entier reconnu coupable devant Dieu,
20 יַעַן אֲשֶׁר מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה דַּעַת הַחֵטְא	20 puisque personne ne sera justifié devant lui par la pratique de la Loi: la Loi ne fait que donner laconnaissance du péché.
21 וְעַתָּה בִּבְלִי תוֹרָה צִדְקַת אֱלֹהִים לָאוֹר יָצָאָה אֲשֶׁר הֵעִידוּ עָלֶיהָ הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים	21 Mais maintenant, sans la Loi, la justice de Dieu s'est manifestée, attestée par la Loi et lesProphètes,
22 וְהִיא צִדְקַת אֱלֹהִים בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל־כֹּל וְעַל־כֹּל אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי אֵין הַבְדֵּל	22 justice de Dieu par la foi en Jésus Christ, à l'adresse de tous ceux qui croient -- car il n'y a pas dedifférence:
23 כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה	23 tous ont péché et sont privés de la gloire de Dieu --
24 וְנִצְדְּקוּ חִנָּם בְּחַסְדּוֹ עַל־יְדֵי הַפְּדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	24 et ils sont justifiés par la faveur de sa grâce en vertu de la rédemption accomplie dans le ChristJésus:
25 אֲשֶׁר שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים לְפָנֵינוּ לְכַפֹּרֶת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּדָמוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֶעֱבִיר אֶת־הַחֲטָאִים שֶׁנַּעֲשֹוּ לְפָנִים בְּעֵת חֶמְלַת אֱלֹהִים	25 Dieu l'a exposé, instrument de propitiation par son propre sang moyennant la foi; il voulaitmontrer sa justice, du fait qu'il avait passé condamnation sur les péchés commis jadis
26 לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ בָּעֵת הַזֹּאת לִהְיוֹתוֹ צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת־בֶּן־אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ	26 au temps de la patience de Dieu; il voulait montrer sa justice au temps présent, afin d'être juste etde justifier celui qui se réclame de la foi en Jésus.
27 וְעַתָּה אַיֵּה הַהִתְהַלְלוּת הֲלֹא נִשְׁבָּתָה וְעַל־יְדֵי תוֹרַת־מָה הַעַל־יְדֵי־תוֹרַת הַמַּעֲשִׂים לֹא כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרַת הָאֱמוּנָה	27 Où donc est le droit de se glorifier? Il est exclu. Par quel genre de loi? Celle des oeuvres? Non,par une loi de foi.
28 לָכֵן נַחֲשֹׁב כִּי בֶאֱמוּנָה יִצְדַּק הָאָדָם בִּבְלִי מַעֲשֵׂי תוֹרָה	28 Car nous estimons que l'homme est justifié par la foi sans la pratique de la Loi.
29 אוֹ הַאֱלֹהִים רַק אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים הֲלֹא גַם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אָכֵן גַּם־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא	29 Ou alors Dieu est-il le Dieu des Juifs seulement, et non point des païens? Certes, également despaïens;
30 כִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים הַמַּצְדִּיק אֶת־הַמּוּלִים מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה וְאֶת־הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה	30 puisqu'il n'y a qu'un seul Dieu, qui justifiera les circoncis en vertu de la foi comme les incirconcispar le moyen de cette foi.
31 וְעַתָּה הַמְבַטְּלִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה חָלִילָה אַךְ מְקַיְּמִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה	31 Alors, par la foi nous privons la Loi de sa valeur? Certes non! Nous la lui conférons.