Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 15

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וְעָלֵינוּ הַחֲזָקִים לָשֵׂאת חֻלְשׁוֹת הַכּשְׁלִים וְאַל־נְבַקֵּשׁ הֲנָאַת עַצְמֵנוּ	1 Debemus autem nos fir miores imbecillitates infir morum sustinere et nonnobis placere.
2 כִּי כָל־אֶחָד מִמֶּנּוּ יְבַקֵּשׁ הֲנָאַת חֲבֵרוֹ לְטוֹב לוֹ לְמַעַן יִבָּנֶה	2 Unusquisque nostrum proximo placeat in bonum ad aedificationem;
3 כִּי גַם־הַמָּשִׁיחַ לֹא בִקֵּשׁ הֲנָאַת עַצְמוֹ אֶלָּא כַכָּתוּב חֶרְפּוֹת חוֹרְפֶיךָ נָפְלוּ עָלָי	3 etenim Christus non sibi placuit, sed sicut scriptum est: “ Improperiaimproperantium tibi ceciderunt super me ”.
4 כִּי כָל־אֲשֶׁר נִכְתַּב מִלְּפָנִים לְלַמְּדֵנוּ נִכְתָּב לְמַעַן תִּהְיֶה־לָּנוּ תִקְוָה בְּסַבְלָנוּת וּבְתַנְחוּמוֹת הַכְּתוּבִים	4 Quaecumque enim antea scriptasunt, ad nostram doctrinam scripta sunt, ut per patientiam et consolationemScripturarum spem habeamus.
5 וֵאלֹהֵי הַסַּבְלָנוּת וְהַנֶּחָמָה הוּא יִתֵּן לָכֶם לִהְיוֹת כֻּלְּכֶם לֵב אֶחָד עַל־פִּי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	5 Deus autem patientiae et solacii det vobis idipsumsapere in alterutrum secundum Christum Iesum,
6 אֲשֶׁר תְּכַבְּדוּ בְּנֶפֶשׁ אַחַת וּבְפֶה אֶחָד אֶת־הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ	6 ut unanimes uno ore glorificetisDeum et Patrem Domini nostri Iesu Christi.
7 עַל־כֵּן תְּקַבְּלוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו כַּאֲשֶׁר גַּם־הַמָּשִׁיחַ קִבֵּל אֹתָנוּ לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים	7 Propter quod suscipite invicem, sicut et Christus suscepit vos, in gloriamDei.
8 וַאֲנִי אֹמֵר כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הָיָה לִמְשָׁרֵת בְּנֵי הַמִּילָה לְמַעַן אֱמֶת הָאֱלֹהִים לְקַיֵּם אֶת־הַהַבְטָחוֹת אֲשֶׁר לָאָבוֹת	8 Dico enim Christum ministrum fuisse circumcisionis propter veritatem Deiad confirmandas promissiones patrum;
9 וְהַגּוֹיִם הֵמָּה יְכַבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים לְמַעַן רַחֲמָיו כַּכָּתוּב עַל־כֵּן אוֹדְךָ בַגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּרָה	9 gentes autem propter misericordiamglorificare Deum, sicut scriptum est: “ Propter hoc confitebor tibi in gentibus et nomini tuo cantabo ”.
10 וְאוֹמֵר הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ	10 Et iterum dicit: “ Laetamini, gentes, cum plebe eius ”.
11 וְאוֹמֵר הַלְלוּ אֶת־יְהוָֹה כָּל־גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל־הָאֻמִּים	11 Et iterum: “ Laudate, omnes gentes, Dominum, et magnificent eum omnes populi ”.
12 וִישַׁעְיָהוּ אֹמֵר וְהָיָה שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יְקַוּוּ	12 Et rursus Isaias ait: “ Erit radix Iesse, et qui exsurget regere gentes: in eo gentes sperabunt ”.
13 וֵאלֹהֵי הַתִּקְוָה הוּא יְמַלֵּא אֶתְכֶם כָּל־שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם בָּאֱמוּנָה לְמַעַן תִּרְבֶּה תִּקְוַתְכֶם בִּגְבוּרַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	13 Deus autem spei repleat vos omni gaudio et pace in credendo, ut abundetis inspe in virtute Spiritus Sancti.
14 וְהִנֵּה אַחַי מֻבְטָח אֲנִי בָּכֶם כִּי גַם־אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם מְלֵאֵי אַהֲבַת חֶסֶד מְלֵאִים כָּל־דַּעַת וְתוּכְלוּ לְהוֹכִיחַ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ	14 Certus sum autem, fratres mei, et ego ipse de vobis, quoniam et ipsi pleniestis bonitate, repleti omni scientia, ita ut possitis et alterutrum monere.
15 אַךְ הֵעַזְתִּי מְעַט בְּכָתְבִי אֲלֵיכֶם הֵנָּה וָהֵנָּה כְּמַזְכִּיר אֶתְכֶם עַל־פִּי הַחֶסֶד הַנָּתוּן לִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים	15 Audacius autem scripsi vobis ex parte, tamquam in memoriam vos reducens proptergratiam, quae data est mihi a Deo,
16 לִהְיוֹתִי מְשָׁרֵת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לַגּוֹיִם וּלְכַהֵן בִּבְשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים לְמַעַן יִהְיֶה קָרְבַּן הַגּוֹיִם רָצוּי וּמְקֻדָּשׁ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ	16 ut sim minister Christi Iesu ad gentes,consecrans evangelium Dei, ut fiat oblatio gentium accepta, sanctificata inSpiritu Sancto.
17 עַל־כֵּן יֶשׁ־לִי לְהִתְהַלֵּל בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ נֶגֶד הָאֱלֹהִים	17 Habeo igitur gloriationem in Christo Iesu ad Deum;
18 כִּי לֹא־אָעֵז פָּנַי לְדַבֵּר דָּבָר זוּלָתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הַמָּשִׁיחַ בְּיָדִי לְמַעַן הַטּוֹת בְּאֹמֶר וּבְמַעֲשֶׂה אֶת־לֵב הַגּוֹיִם לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ	18 nonenim audebo aliquid loqui eorum, quae per me non effecit Christus inoboedientiam gentium, verbo et factis,
19 בִּגְבוּרַת אֹתוֹת וּמוֹפְתִים וּבִגְבוּרַת רוּחַ אֱלֹהִים עַד־כִּי מִלֵּאתִי מִירוּשָׁלַיִם וּסְבִיבוֹתֶיהָ וְעַד לְאִלּוּרִיקוֹן אֶת־בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ	19 in virtute signorum et prodigiorum, invirtute Spiritus, ita ut ab Ierusalem et per circuitum usque in Illyricumrepleverim evangelium Christi,
20 בְּהִשְׁתַּדְּלִי לְהַגִּיד אֶת־הַבְּשׂוֹרָה לֹא בִמְקֹמוֹת אֲשֶׁר־שָׁם כְּבָר נִקְרָא שֵׁם הַמָּשִׁיחַ לְבִלְתִּי בְנוֹת עַל־יְסוֹד אֲחֵרִים	20 sic autem contendens praedicare evangelium,non ubi nominatus est Christus, ne super alienum fundamentum aedificarem,
21 כִּי אִם־כַּכָּתוּב אֲשֶׁר לֹא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא־שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ	21 sedsicut scriptum est: “ Quibus non est annuntiatum de eo, videbunt; et, qui non audierunt, intellegent ”.
22 וְזֶה הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר־נֶעֱצַרְתִּי בִגְלָלוֹ פַּעַם וּשְׁתַּיִם מִבּוֹא אֲלֵיכֶם	22 Propter quod et impediebar plurimum venire ad vos;
23 אֲבָל כָּעֵת אֲשֶׁר אֵין־עוֹד מָקוֹם לִי בַּגְּלִילוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לָבֹא אֲלֵיכֶם זֶה שָׁנִים רַבּוֹת	23 nunc vero ulteriuslocum non habens in his regionibus, cupiditatem autem habens veniendi ad vos exmultis iam annis,
24 אָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּלֶכְתִּי לְאִסְפַּמְיָא כִּי מְקַוֶּה אָנֹכִי לִרְאוֹתְכֶם בְּעָבְרִי וְאַתֶּם תְּשַׁלְּחוּנִי שָׁמָּה וְאֶשְׂבְּעָה מְעַט מִכֶּם בָּרִאשׁוֹנָה	24 cum in Hispaniam proficisci coepero, spero enim quodpraeteriens videam vos et a vobis deducar illuc, si vobis primum ex partefruitus fuero.
25 אָמְנָם עַתָּה אֵלְכָה יְרוּשָׁלָיְמָה לַעֲזוֹר אֶת־הַקְּדוֹשִׁים	25 Nunc autem proficiscor in Ierusalem ministrare sanctis;
26 כִּי מַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא הוֹאִילוּ לָתֵת מַשְׂאַת נְדָבָה לְאֶבְיוֹנֵי הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם	26 probaverunt enimMacedonia et Achaia communicationem aliquam facere in pauperes sanctorum, quisunt in Ierusalem.
27 כִּי הוֹאִילוּ וְאַף־מְחֻיָּבִים הֵם לָהֶם כִּי אִם־הָיָה לַגּוֹיִם חֵלֶק בְּדִבְרֵי הָרוּחַ אֲשֶׁר לָהֶם הֲלֹא עֲלֵיהֶם לְעָזְרָם גַּם בְּדִבְרֵי הַגּוּף	27 Placuit enim eis, et debitores sunt eorum; nam sispiritalibus eorum communicaverunt gentes, debent et in carnalibus ministrareeis.
28 לָכֵן כְּשֶׁגָּמַרְתִּי אֶת־זֹאת וְחָתַמְתִּי לָהֶם הַפְּרִי הַזֶּה אָז אֶעְבְּרָה דֶּרֶךְ אַרְצְכֶם לְאִסְפַּמְיָא	28 Hoc igitur cum consummavero et assignavero eis fructum hunc, proficiscarper vos in Hispaniam;
29 וְיוֹדֵעַ אָנֹכִי כִּי בְּבֹאִי אֲלֵיכֶם אָבוֹא בִּמְלֹא בִרְכַּת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ	29 scio autem quoniam veniens ad vos, in abundantiabenedictionis Christi veniam.
30 וַאֲנִי מְעוֹרֵר אֶתְכֶם אַחַי בַּאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְאַהֲבַת הָרוּחַ לְהִתְאַמֵּץ אִתִּי בְּהַעְתִּיר בַּעֲדִי אֶל־הָאֱלֹהִים	30 Obsecro autem vos, fratres, per Dominum nostrumIesum Christum et per caritatem Spiritus, ut concertemini mecum in orationibuspro me ad Deum,
31 לְמַעַן אֲשֶׁר אֶנָּצֵל מֵהַסּוֹרְרִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְיֶעֱרַב עַל־הַקְּדשִׁים שִׁמּוּשִׁי לְשֵׁם יְרוּשָׁלָיִם	31 ut liberer ab infidelibus, qui sunt in Iudaea, et ministeriummeum pro Ierusalem acceptum sit sanctis,
32 וַאֲשֶׁר אָבוֹא אֲלֵיכֶם בְּשִׂמְחָה בִּרְצוֹן אֱלֹהִים וְאֶנָּפֵשׁ עִמָּכֶם	32 ut veniens ad vos in gaudio pervoluntatem Dei refrigerer vobiscum.
33 וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֹם עִם־כֻּלְּכֶם אָמֵן	33 Deus autem pacis sit cum omnibus vobis.Amen.