Prima lettera ai Tessalonicesi - (מכתב ראשון לסלוניקים) 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וּבְכֵן אֹמֵר אֲנִי הֲכִי זָנַח הָאֱלֹהִים אֶת־עַמּוֹ חָלִילָה כִּי גַם־אָנֹכִי בֶּן־יִשְׂרָאֵל מִזֶּרַע אַבְרָהָם לְמַטֵּה בִנְיָמִין	1 Dico ergo: Numquid repulit Deus populum suum? Absit! Nam et egoIsraelita sum, ex semine Abraham, tribu Beniamin.
2 לֹא־זָנַח הָאֱלֹהִים אֶת־עַמּוֹ אֲשֶׁר יְדָעוֹ מִקֶּדֶם אוֹ הֲלֹא תֵדְעוּ אֶת־אֲשֶׁר הַכָּתוּב אֹמֵר בְּאֵלִיָּהוּ כַּאֲשֶׁר קָרָא אֶל־הָאֱלֹהִים עַל־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר	2 Non reppulit Deus plebemsuam, quam praescivit. An nescitis in Elia quid dicit Scriptura? Quemadmoduminterpellat Deum adversus Israel:
3 יְהוָֹה אֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ וְאֶת־מִזְבְּחוֹתֶיךָ הָרָסוּ וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי	3 “ Domine, prophetas tuos occiderunt,altaria tua suffoderunt, et ego relictus sum solus, et quaerunt animam meam ”.
4 אֲבָל מֶה־עָנָה אֹתוֹ מַעֲנֵה אֱלֹהִים הִשְׁאַרְתִּי לִי שִׁבְעַת אֲלָפִים אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־כָרְעוּ לַבָּעַל	4 Sed quid dicit illi responsum divinum? “ Reliqui mihi septem milia virorum, qui non curvaverunt genu Baal ”.
5 וְכֵן גַּם־בָּעֵת הַזֹּאת נוֹתְרָה שְׁאֵרִית עַל־פִּי בְחִירַת הֶחָסֶד	5 Sic ergo et in hoc tempore reliquiae secundum electionem gratiae factae sunt.
6 וְאִם הָיְתָה זֹּאת עַל־יְדֵי הַחֶסֶד לֹא הָיְתָה מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים כִּי לוּלֵי כֵן הַחֶסֶד אֵינֶנּוּ־עוֹד חָסֶד וְאִם־הָיְתָה מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים אֵינֶנּוּ־עוֹד חֶסֶד כִּי לוּלֵי כֵן הַמַּעֲשֶׂה יֶחְדַּל לִהְיוֹת מַעֲשֶׂה	6 Si autem gratia, iam non ex operibus, alioquin gratia iam non est gratia.
7 וְעַתָּה מַה־הוּא אֵת אֲשֶׁר־בִּקֵּשׁ יִשְׂרָאֵל לֹא הִשִּׂיג רַק הַנִּבְחָרִים הֵם הִשִּׂיגוּ וְהַנִּשְׁאָרִים הִשְׁמִינוּ לְבָבָם	7 Quid ergo? Quod quaerit Israel, hoc non est consecutus, electio autemconsecuta est; ceteri vero excaecati sunt,
8 כַּכָּתוּב נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ תַּרְדֵּמָה עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹעַ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה	8 sicut scriptum est: “ Dedit illis Deus spiritum soporis, oculos, ut non videant, et aures, ut non audiant, usque in hodiernum diem ”.
9 וְדָוִד הוּא אֹמֵר יְהִי־שֻׁלְחָנָם לְפַח וּלְרֶשֶׁת וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשִׁלּוּמִים לָהֶם	9 Et David dicit: “ Fiat mensa eorum in laqueum et in captionem et in scandalum et in retributionem illis.
10 תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד	10 Obscurentur oculi eorum, nevideant, et dorsum illorum semper incurva! ”.
11 וּבְכֵן אֲנִי אֹמֵר הֲנִכְשְׁלוּ לְמַעַן יִפֹּלוּ חָלִילָה אַךְ בְּפִשְׁעָם יָצְאָה הַיְשׁוּעָה לַגּוֹיִם לְמַעַן הַקְנִיאָם	11 Dico ergo: Numquid sic offenderunt, ut caderent? Absit! Sed illorum casusalus gentibus, ut illi ad aemulationem adducantur.
12 וְאִם־פִּשְׁעָם עשֶׁר הָעוֹלָם וְחֶסְרוֹנָם עשֶׁר הַגּוֹיִם מְלֹאָם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה	12 Quod si casus illorumdivitiae sunt mundi, et deminutio eorum divitiae gentium, quanto magis plenitudoeorum!
13 כִּי אֲלֵיכֶם הַגּוֹיִם אֲנִי מְדַבֵּר וּכְפִי אֲשֶׁר שְׁלִיחַ הַגּוֹיִם אָנֹכִי אֶת־שֵׁרוּתִי אֲפָאֵר	13 Vobis autem dico gentibus: Quantum quidem ego sum gentium apostolus,ministerium meum honorifico,
14 לוּ אוּכַל לְהַקְנִיא אֶת־עַמִּי־בְּשָׂרִי וּלְהוֹשִׁיעַ מִקְצָתָם	14 si quo modo ad aemulandum provocem carnem meamet salvos faciam aliquos ex illis.
15 כִּי אִם־מְאִיסָתָם רִצּוּי לָעוֹלָם מָה־אֵפוֹא תִּהְיֶה אֲסֵפָתָם הֲלֹא חַיִּים מִן־הַמֵּתִים	15 Si enim amissio eorum reconciliatio est mundi, quae assumptio, nisi vita exmortuis?
16 וְאִם־הַתְּרוּמָה קֹדֶשׁ כֵּן גַּם־הָעִסָּה וְאִם־הַשֹּׁרֶשׁ קֹדֶשׁ כֵּן גַּם־הָעֲנָפִים	16 Quod si primitiae sanctae sunt, et massa; et si radix sancta, etrami.
17 וְכִי נִקְּפוּ מִקְצָת הָעֲנָפִים וְאַתָּה זֵית הַיַּעַר הֻרְכַּבְתָּ בִמְקוֹמָם וְנִתְחַבַּרְתָּ לְשֹׁרֶשׁ הַזַּיִת וּלְדִשְׁנוֹ	17 Quod si aliqui ex ramis fracti sunt, tu autem, cum oleaster esses,insertus es in illis et consocius radicis pinguedinis olivae factus es,
18 אַל־תִּתְפָּאֵר עַל־הָעֲנָפִים וְאִם־תִּתְפָּאֵר דַּע שֶׁאֵינְךָ נֹשֵׂא אֶת־הַשֹּׁרֶשׁ כִּי אִם־הַשֹּׁרֶשׁ הוּא נֹשֵׂא אוֹתָךְ	18 noligloriari adversus ramos; quod si gloriaris, non tu radicem portas, sed radix te.
19 וְכִי תֹאמַר הֲלֹא נִקְּפוּ הָעֲנָפִים לְמַעַן אֻרְכַּב אָנֹכִי	19 Dices ergo: “ Fracti sunt rami, ut ego inserar ”.
20 כֵּן הוּא הֵמָּה נִקְּפוּ עַל־אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ וְאַתָּה הִנְּךָ קַיָּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה אַל־תִּתְגָּאֶה כִּי אִם־יְרָא	20 Bene; incredulitatefracti sunt, tu autem fide stas. Noli altum sapere, sed time:
21 כִּי הָאֱלֹהִים אִם לֹא־חָס עַל־הָעֲנָפִים הַנּוֹלָדִים מִן־הָעֵץ אוּלַי לֹא־יָחוּס גַּם־עָלֶיךָ	21 si enim Deusnaturalibus ramis non pepercit, ne forte nec tibi parcat.
22 לָכֵן רְאֵה־נָא טוֹבַת אֱלֹהִים וְזַעְמוֹ זַעְמוֹ עַל־הַנֹּפְלִים וְעָלֶיךָ טוֹבָתוֹ אִם־תַּעֲמֹד בְּטוֹבָתוֹ וְאִם־אַיִן כִּי־עַתָּה גַּם־אַתָּה תִגָּדֵעַ	22 Vide ergo bonitatem et severitatem Dei: in eos quidem, qui ceciderunt,severitatem; in te autem bonitatem Dei, si permanseris in bonitate, alioquin ettu excideris.
23 וְגַם־הֵמָּה אִם־לֹא יַעַמְדוּ בְּמִרְיָם יֻרְכָּבוּ כִּי־יָכֹל הָאֱלֹהִים לָשׁוּב לְהַרְכִּיבָם	23 Sed et illi, si non permanserint in incredulitate, inserentur;potens est enim Deus iterum inserere illos!
24 כִּי אִם־אַתָּה נִגְזַרְתָּ מֵעֵץ אֲשֶׁר הוּא בְטִבְעוֹ זֵית יָעַר וְהֻרְכַּבְתָּ שֶׁלֹּא כְטֶבַע בְּזַיִת טוֹב אֵלֶּה הַיֹּצְאִים מִמֶּנּוּ עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֻּרְכְּבוּ בְּזַיִת שֶׁלָּהֶם	24 Nam si tu ex naturali excisus esoleastro et contra naturam insertus es in bonam olivam, quanto magis hi, quisecundum naturam sunt, inserentur suae olivae.
25 כִּי לֹא־אֲכַחֵד מִכֶּם אַחַי אֶת־הַסּוֹד הַזֶּה פֶּן־תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם כִּי טִמְטוּם הַלֵּב לְמִקְצָת נִהְיָה לְיִשְׂרָאֵל עַד כִּי־יִכָּנֵס מְלֹא הַגּוֹיִם	25 Nolo enim vos ignorare,fratres, mysterium hoc, ut non sitis vobis ipsis sapientes, quia caecitas exparte contigit in Israel, donec plenitudo gentium intraret,
26 וּבְכֵן כָּל־יִשְׂרָאֵל יִוָּשֵׁעַ כַּכָּתוּב וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְיָשִׁיב פֶּשַׁע מִיַּעֲקֹב	26 et sic omnisIsrael salvus fiet, sicut scriptum est: “ Veniet ex Sion, qui eripiat, avertet impietates ab Iacob;
27 וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם בַּהֲסִירִי חַטָּאתָם	27 et hoc illis a me testamentum, cum abstulero peccata eorum ”.
28 הֵן לְפִי הַבְּשׂוֹרָה שְׂנוּאִים הֵם לְמַעַנְכֶם אַךְ לְפִי הַבְּחִירָה חֲבִיבִים הֵם לְמַעַן הָאָבוֹת	28 Secundum evangelium quidem inimici propter vos, secundum electionem autemcarissimi propter patres;
29 כִּי לֹא־יִנָּחֵם הָאֱלֹהִים עַל־מַתְּנוֹתָיו וְעַל־קְרִיאָתוֹ	29 sine paenitentia enim sunt dona et vocatio Dei!
30 כִּי כַּאֲשֶׁר גַּם־אַתֶּם מִלְּפָנִים מַמְרִים הֱיִיתֶם אֶת־פִּי אֱלֹהִים וְעַתָּה הוּחַנְתֶּם בְּמִרְיָם שֶׁל־אֵלֶּה	30 Sicut enim aliquando vos non credidistis Deo, nunc autem misericordiam consecutiestis propter illorum incredulitatem,
31 כֵּן גַּם־אֵלֶּה עַתָּה מַמְרִים הָיוּ לְמַעַן עַל־יְדֵי חֲנִינַתְכֶם גַּם־הֵם יֻחָנּוּ	31 ita et isti nunc non credideruntpropter vestram misericordiam, ut et ipsi nunc misericordiam consequantur.
32 כִּי־הָאֱלֹהִים הִסְגִּיר אֶת־כֻּלָּם בְּיַד הַמֶּרִי לְמַעַן יָחֹן אֶת־כֻּלָּם	32 Conclusit enim Deus omnes in incredulitatem, ut omnium misereatur!
33 מֶה־עָמֹק עשֶׁר חָכְמַת אֱלֹהִים וְעשֶׁר דַּעְתּוֹ מִשְׁפָּטָיו מִי יַחְקֹר וּדְרָכָיו מִי יִמְצָא	33 O altitudo divitiarum et sapientiae et scientiae Dei! Quam incomprehensibiliasunt iudicia eius, et investigabiles viae eius!
34 כִּי מִי־תִכֵּן אֶת־רוּחַ יְהוָֹה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ	34 Quis enim cognovit sensum Domini? Aut quis consiliarius eius fuit?
35 אוֹ מִי הִקְדִּימוֹ וִישֻׁלַּם לוֹ	35 Aut quis prior dedit illi, et retribuetur ei?
36 הֲלֹא הַכֹּל מִמֶּנּוּ וְהַכֹּל בּוֹ וְהַכֹּל אֵלָיו אֲשֶׁר־לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלָמִים אָמֵן	36 Quoniam ex ipso et per ipsum et in ipsum omnia. Ipsi gloria in saecula. Amen.