Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 19

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי בִּהְיוֹת אַפּוֹלוֹס בְּקוֹרִנְתּוֹס וַיַּעֲבֹר פּוֹלוֹס בַּמְּדִינוֹת הָעֶלְיוֹנֹת וַיֵּרֶד אֶל־אֶפְסוֹס וַיִּמְצָא־שָׁם תַּלְמִידִים	1 Dans le temps qu’Apollos était à Corinthe, Paul voyageait à Éphèse, passant par la montagne, et il y trouvait quelques disciples.
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲקִבַּלְתֶּם אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶאֱמַנְתֶּם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַף לֹא שָׁמַעְנוּ כִּי יֶשְׁנוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ	2 Il leur demande: "Avez-vous reçu l’Esprit Saint quand vous avez cru?” Ils répondent: "Nous n’avons même pas entendu dire qu’on reçoive l’Esprit Saint.”
3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עַל־מָה אֵפוֹא הָטְבַּלְתֶּם וַיֹּאמְרוּ עַל־טְבִילַת יוֹחָנָן	3 Paul leur dit: "Quel baptême avez-vous reçu?” Ils répondent: "Le baptême de Jean.”
4 וַיֹּאמֶר פּוֹלוֹס יוֹחָנָן הִטְבִּיל בִּטְבִילַת הַתְּשׁוּבָה וְאָמַר אֶל־הָעָם כִּי־הַאֲמֵן יַאֲמִינוּ בַּאֲשֶׁר יָבוֹא אַחֲרָיו וְהוּא הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ	4 Alors Paul explique: "Lorsque Jean baptisait en vue d’un changement de vie, il disait au peuple de croire en celui qui viendrait après lui, et c’est Jésus.”
5 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם זֹאת וַיָּבֹאוּ לְהִטָּבֵל בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן	5 En entendant cela, ils se font baptiser au nom du Seigneur Jésus.
6 וַיִּסְמֹךְ פּוֹלוֹס אֶת־יָדָיו עֲלֵיהֶם וַיָּבֹא עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיְמַלְלוּ בִלְשֹׁנוֹת וַיִּתְנַבָּאוּ	6 Paul alors leur impose les mains et l’Esprit Saint vient sur eux: ils commencent à parler en langues et à prophétiser.
7 וַיִּהְיוּ כֻלָּם כִּשְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ	7 Les hommes dont il s’agit étaient une douzaine en tout.
8 וַיָּבֹא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיִּקְרָא־שָׁם בְּבִטְחוֹן לֵבָב וַיְדַבֵּר עִמָּם כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וַיַּט אֶת־לִבָּם אֶל־דִּבְרֵי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	8 Paul était allé à la synagogue et durant trois mois il leur parla du royaume de Dieu avec conviction, essayant de les persuader.
9 אַךְ מִקְצָתָם הִקְשׁוּ אֶת־לְבָבָם וְלֹא הֶאֱמִינוּ וַיְדַבְּרוּ סָרָה עַל־הַדֶּרֶךְ הַזֶּה לִפְנֵי הַקָּהָל וַיָּסַר מֵהֶם וַיַּבְדֵּל מִתּוֹכָם אֶת־הַתַּלְמִידִים וַיְדַבֵּר אִתָּם יוֹם יוֹם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל־טוּרְנוּס	9 Quand il vit qu’un certain nombre se durcissaient et refusaient de croire, allant jusqu’à calomnier le Chemin devant tous les autres, il se sépara d’eux. Il prenait à part ses disciples et discutait avec eux tous les jours dans la salle d’un certain Tyrannos, de onze heures à quatre heures.
10 וְכֵן הָיְתָה כִּשְׁנָתַיִם יָמִים עַד כִּי־שָׁמְעוּ כָּל־ישְׁבֵי אַסְיָא גַּם יְהוּדִים גַּם יְוָנִים אֶת־דְּבַר יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן	10 Deux années s’écoulèrent ainsi, de sorte que tous les habitants de la province d’Asie, Grecs ou Juifs, entendirent parler du message du Seigneur.
11 וּגְבוּרוֹת גְּדֹלוֹת עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל־יְדֵי פוֹלוֹס	11 Dieu opérait des miracles peu ordinaires par les mains de Paul.
12 עַד כִּי־גַם־הִנִּיחוּ סוּדָרִים וַחֲגֹרֹת מֵעַל־עוֹר בְּשָׂרוֹ עַל־הַחוֹלִים וַיָּסוּרוּ מֵהֶם תַּחֲלֻאֵיהֶם וְגַם־הָרוּחוֹת הָרָעוֹת יָצָאוּ	12 C’était à tel point qu’on allait poser sur des malades les linges et les bandes qu’il avait en sous-vêtements, et ils étaient soulagés de leurs maux. De la même façon les esprits mauvais sortaient.
13 וַאֲנָשִׁים מִן־הַיְּהוּדִים הַסֹּבְבִים וּמְלַחֲשִׁים הוֹאִילוּ לְהַזְכִּיר אֶת־שֵׁם יֵשׁוּעַ הָאָדוֹן עַל־אֲחוּזֵי הָרוּחוֹת הָרָעוֹת לֵאמֹר מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אֶתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ אֲשֶׁר פּוֹלוֹס קֹרֵא אוֹתוֹ	13 Il y eut des Juifs, des exorcistes ambulants, qui firent l’essai d’invoquer le Nom du Seigneur Jésus sur ceux qui étaient au pouvoir d’esprits mauvais. Ils disaient: "Je te l’ordonne au nom de ce Jésus que Paul prêche”.
14 וְהָעֹשִׂים כָּכָה הָיוּ שִׁבְעַת בְּנֵי סְקֵוָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי כֹּהֲנֵי הַיְּהוּדִים	14 Parmi eux se trouvaient les fils d’un prêtre juif nommé Escéva. Mais un jour qu’ils se risquèrent à le faire là où ils étaient entrés,
15 וַיַּעַן הָרוּחַ וַיֹּאמַר אֶת־יֵשׁוּעַ אֲנִי מַכִּיר וְאֶת־פּוֹלוֹס אֲנִי יֹדֵעַ וּמִי אַתֶּם	15 l’esprit mauvais leur répondit: "Je connais Jésus et je sais qui est Paul, mais vous, qui êtes-vous?”
16 וַיְקַפֵּץ עֲלֵיהֶם בַּעַל הָרוּחַ הָרָעָה וַיִּגְבַּר עֲלֵיהֶם וַיַּכְרִיעֵם עַד כִּי־נָסוּ מִן־הַבַּיִת הַהוּא עֵירֻמִּים וּפְצוּעִים	16 L’homme qui avait cet esprit mauvais se jeta sur eux, les maîtrisa tous les deux et les brutalisa de telle manière qu’ils s’enfuirent nus et blessés.
17 וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְכָל־הַיְּהוּדִים וְהַיְּוָנִים ישְׁבֵי אֶפְסוֹס וַיִּפֹּל פַּחַד עַל־כֻּלָּם וַיִּגְדַּל שֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	17 La nouvelle fut connue de tous les habitants d’Éphèse, Juifs ou Grecs; tous en furent fortement impressionnés et le Nom du Seigneur Jésus y gagna en prestige.
18 וְרַבִּים מִן־הַמַּאֲמִינִים בָּאוּ וַיִּתְוַדּוּ וַיּוֹדִיעוּ אֶת־אֲשֶׁר עָשֹוּ	18 Beaucoup de ceux qui avaient cru venaient confesser et dire en public ce qu’ils avaient fait.
19 וְרַבִּים אֲשֶׁר עָסְקוּ בְּמַעֲשֵׂי כְשָׁפִים הֵבִיאוּ אֶת־סִפְרֵיהֶם וַיִּשְׂרְפוּם לְעֵינֵי כֹל וַיְחַשְּׁבוּ אֶת־עֶרְכָּם וַיִּמְצָאֻהוּ חֲמֵשֶׁת רִבְבוֹת דִּינָרִים	19 Un certain nombre de ceux qui avaient pratiqué la magie apportèrent leurs livres et les brûlèrent devant tout le monde. On en fit l’estimation: cela représentait 50 000 pièces d’argent.
20 וּדְבַר יְהוָֹה גָּבַר מְאֹד וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וְחָזֵק	20 C’est dire que la parole du Seigneur manifestait sa puissance, elle se répandait et se fortifiait.
21 וַיְהִי כִּכְלוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וָיִּוָּעֵץ פּוֹלוֹס בָּרוּחַ לַעֲבֹר בְּתוֹךְ מַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא וְלָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיִם וַיֹּאמֶר אַחֲרֵי הֱיוֹתִי שָׁמָּה רָאֹה אֶרְאֶה גַּם אֶת־רוֹמִי	21 Tout cela avait déjà eu lieu lorsque Paul prit sa décision dans l’Esprit Saint: il irait à Jérusalem en retraversant la Macédoine et l’Achaïe. Il ajoutait: "Après être passé là-bas, il faudra que j’aille également voir Rome.”
22 וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִן־הַמְשָׁרְתִים אֹתוֹ אֶת־טִימוֹתִיּוֹס וְאֶת אֲרִסְטוֹס אֶל־מַקְדּוֹנְיָא וְהוּא הִתְמַהְמֵהַּ עוֹד יָמִים בְּאַסְיָא	22 Paul fit partir pour la Macédoine deux de ses assistants, Timothée et Éraste, et il resta encore quelque temps en Asie.
23 וַתְּהִי בָּעֵת הַהִיא מְהוּמָה לֹא קְטַנָּה עַל־אֹדוֹת דֶּרֶךְ יְהוָֹה	23 C’est alors que se produisit une véritable émeute à cause du Chemin.
24 כִּי־צוֹרֵף כֶּסֶף אֶחָד דְּמַטְרִיּוֹס שְׁמוֹ עֹשֵׂה הֵיכְלוֹת כֶּסֶף שֶׁל־אַרְטְמִיס הִמְצִיא לֶחָרָשִׁים מַשְׂכֹּרֶת לֹא־מְעָט	24 Un orfèvre du nom de Démétrios faisait en argent des petits temples d’Artémis et procurait aux artisans de bons revenus.
25 וַיַּקְהֵל אֹתָם וְאֶת־שְׁאָר הָעֹסְקִים בַּמְּלָאכָה הַהִיא וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַתֶּם יֹדְעִים כִּי מִן־הַמְּלָאכָה הַזֹּאת עָשִׂינוּ כָבוֹד	25 Il les réunit, ainsi que d’autres qui faisaient le même genre de travail, et il leur dit: "Camarades, vous savez que c’est ce travail qui nous rapporte le plus,
26 וְאַתֶּם רֹאִים וְשֹׁמְעִים אֲשֶׁר לֹא בְאֶפְסוֹס לְבַדָּהּ כִּי־גַם כִּמְעַט בְּאַסְיָא כֻלָּהּ זֶה פוֹלוֹס פִּתָּה וְהִדִּיחַ הֲמוֹן עַם־רָב לֵאמֹר לֹא־אֱלֹהִים אֵלֶּה הַנַּעֲשִׂים בְּיָדָיִם	26 mais vous voyez et vous apprenez que ce Paul a retourné les convictions de beaucoup de gens, non seulement à Éphèse, mais dans presque toute la province d’Asie. À l’entendre, les dieux ne peuvent pas sortir des mains humaines.
27 וְעַתָּה עוֹד מְעַט וְלֹא לְבַד חֶלְקֵנוּ זֶה יִהְיֶה לָבוּז כִּי אִם־גַּם־הֵיכַל אַרְטְמִיס הַמְּלֶכֶת הַגְּדוֹלָה יֵחָשֵׁב לְאַיִן וְתִכְלֶה תִפְאַרְתָּהּ אֲשֶׁר כָּל־אַסְיָא וְכָל־ישְׁבֵי תֵבֵל מְכַבְּדִים אוֹתָהּ	27 Ce ne sont pas seulement nos intérêts qui vont en souffrir, c’est aussi le temple de la grande déesse Artémis qui va y perdre son crédit; finalement, celle que vénère toute l’Asie, et je dirais: la terre entière, va être dépouillée de son prestige.”
28 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם אֶת־דְּבָרָיו וַיִּמָּלְאוּ חֵמָה וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר גְּדוֹלָה אַרְטְמִיס שֶׁל־הָאֶפְסִיִּים	28 Ce discours les rendit agressifs. Ils se mirent à crier: "Vive l’Artémis des Éphésiens!”
29 וַתִּמָּלֵא כָל־הָעִיר מְבוּכָה וַיִּשְׂתָּעֲרוּ כֻלָּם יַחְדָּו אֶל־הַתֵּאַטְרוֹן וַיַּחְטְפוּ אִתָּם אֶת־גָּיוֹס וְאֶת־אֲרִסְטַרְכוֹס אֲנָשִׁים מַקְדּוֹנִים וְחַבְרֵי פוֹלוֹס בְּמַסָּעָיו	29 et ce fut une confusion totale dans la ville. Ils se précipitèrent tous vers le théâtre, entraînant avec eux Gaïus et Aristarque, deux Macédoniens qui voyageaient avec Paul.
30 וַיּוֹאֶל פּוֹלוֹס לָבוֹא אֶל־תּוֹךְ הָעָם וְלֹא־הִנִּיחוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים	30 Paul voulait affronter l’assemblée du peuple, mais les disciples ne le laissèrent pas y aller.
31 וְגַם־מִקְצָת רָאשֵׁי אַסְיָא אֲשֶׁר הָיוּ אֹהֲבָיו שָׁלְחוּ אֵלָיו וַיַּזְהִירוּ אֹתוֹ אֲשֶׁר לֹא־יִמְלָאֵהוּ לִבּוֹ לָבוֹא אֶל־הַתֵּאַטְרוֹן	31 Quelques notables de la province d’Asie qui étaient ses amis lui firent passer l’avis de ne pas se risquer au théâtre.
32 וַיִּצְעֲקוּ־שָׁם אֵלֶּה בְכֹה וְאֵלֶּה בְכֹה כִּי מְבוּכָה גְדוֹלָה הָיְתָה בַקָּהָל וְרֻבָּם לֹא יָדְעוּ עַל־מַה־זֶּה נֶאֱסָפוּ	32 D’ailleurs on ne savait plus ce que criaient les uns ou les autres, l’assemblée n’était qu’un désordre et la plupart ne savaient même pas pourquoi ils étaient là.
33 וַיִּמְשְׁכוּ מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן אֶת־אֲלֶכְּסַנְדֶּר וְהַיְּהוּדִים דָּחֲקוּ אֹתוֹ עַד־צֵאתוֹ וַיָּנֶף אֲלֶכְּסַנְדֶּר אֶת־יָדוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְהִצְטַדֵּק לִפְנֵי הָעָם	33 À ce moment on fit sortir de la foule un certain Alexandre que les Juifs poussaient vers la tribune. Il voulait les mettre hors de cause devant la multitude et il fit signe de la main;
34 וְהֵמָּה כְּהַכִּירָם כִּי־הוּא יְהוּדִי נָשְׂאוּ כֻלָּם קוֹל וַיִּצְעֲקוּ כִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת לֵאמֹר גְּדוֹלָה אַרְטְמִיס שֶׁל־הָאֶפְסִיִּים	34 mais quand on sut qu’il était juif, ce ne fut qu’une clameur dans toute l’assemblée. Et ils restèrent à crier durant près de deux heures: "Grande est l’Artémis des Éphésiens!”
35 וַיַּהַס סוֹפֵר הָעִיר אֶת־הָעָם וַיֹּאמַר אַנְשֵׁי אֶפְסוֹס מִי הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יֵדַע כִּי הָעִיר אֶפְסוֹס סֹכֶנֶת הִיא לְהֵיכָל שֶׁל־אַרְטְמִיס הַמְּלֶכֶת הַגְּדוֹלָה וּלְצַלְמָהּ הַיּוֹרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם	35 Le secrétaire de la ville parvint à calmer la foule. Il leur dit: "Éphésiens, y a-t-il une seule personne pour ignorer que la ville d’Éphèse garde le temple de la grande Artémis et sa statue tombée du ciel?
36 וְיַעַן אֲשֶׁר אֵין לְכַחֵשׁ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה רָאוּי לָכֶם לִהְיוֹת שֹׁקְטִים וְלֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר נִמְהָר	36 Personne ne peut dire le contraire. Il vous faut donc retrouver votre calme et ne rien faire par emportement.
37 כִּי הֲבֵאתֶם אֶת־הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אֵינָם גֹּזְלֵי מִקְדָּשׁ גַּם־אֵינָם מְגַדְּפֵי מַלְכַּתְכֶם	37 Vous amenez là des hommes qui n’ont pas profané le temple ni insulté notre déesse.
38 לָכֵן אִם־לִדְמַטְרִיּוֹס וְלֶחָרָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ דְּבַר־רִיב עִם־אִישׁ הִנֵּה־לָנוּ יְמֵי בֵית־דִּין וְשָׂרֵי הַמְּדִינָה וְיָבִיאוּ אֲלֵיהֶם אֶת־רִיבָם	38 Si Démétrios et ses artisans ont à se plaindre de quelqu’un, qu’ils le traduisent en justice: il y a des audiences et des magistrats.
39 וְאִם־תְּבַקְשׁוּ דָּבָר אַחֵר שָׁפוֹט יִשָּׁפֵט בַּקָּהָל כְּפִי הַחֹק	39 Et si le problème va plus loin, on devra le résoudre dans l’assemblée régulière.
40 כִּי הֲלֹא בַסַּכָּנָה אֲנַחְנוּ לְהִתְחַיֵּב בְּמֶרֶד בַּעֲבוּר הַיּוֹם הַזֶּה וְדָבָר אֵין לָנוּ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל־הַמְּהוּמָה הַזֹּאת	40 Vous rendez-vous compte qu’on pourrait nous accuser de sédition pour l’affaire d’aujourd’hui? Nous n’aurions aucun argument à présenter pour justifier ce désordre.” Ceci dit, il renvoya l’assemblée.
41 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיְשַׁלַּח אֶת־הַקָּהָל