Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וַיִּשְׁמְעוּ הַשְּׁלִיחִים וְהָאַחִים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה כִּי־קִבְּלוּ גַם־הַגּוֹיִם אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים	1 Ἤκουσαν δὲ οἱ ἀπόστολοι καὶ οἱ ἀδελφοὶ οἱ ὄντες κατὰ τὴν Ἰουδαίαν ὅτι καὶ τὰ ἔθνη ἐδέξαντο τὸν λόγον τοῦ θεοῦ.
2 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָלָה פֶטְרוֹס יְרוּשָׁלָיִם וַיָּרִיבוּ עִמּוֹ בְּנֵי הַמִּילָה לֵאמֹר	2 Ὅτε δὲ ἀνέβη Πέτρος εἰς Ἰερουσαλήμ, διεκρίνοντο πρὸς αὐτὸν οἱ ἐκ περιτομῆς
3 אֶל־אֲנָשִׁים אֲשֶׁר־לָהֶם עָרְלָה בָּאתָ וַתֹּאכַל אִתָּם לָחֶם	3 λέγοντες ὅτι εἰσῆλθες πρὸς ἄνδρας ἀκροβυστίαν ἔχοντας καὶ συνέφαγες αὐτοῖς.
4 וַיָּחֶל פֶּטְרוֹס וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר קָרָהוּ לֵאמֹר	4 Ἀρξάμενος δὲ Πέτρος ἐξετίθετο αὐτοῖς καθεξῆς λέγων·
5 מִתְפַּלֵּל הָיִיתִי בְּעִיר יָפוֹ וָאֵרָדַם וָאֵרֶא מַרְאֶה וְהִנֵּה־כְלִי כִּדְמוּת מִטְפַּחַת־בַּד גְּדוֹלָה יוֹרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם וַתּוּרַד בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹתֶיהָ וַתָּבֹא עָדָי	5 ἐγὼ ἤμην ἐν πόλει Ἰόππῃ προσευχόμενος καὶ εἶδον ἐν ἐκστάσει ὅραμα, καταβαῖνον σκεῦός τι ὡς ὀθόνην μεγάλην τέσσαρσιν ἀρχαῖς καθιεμένην ἐκ τοῦ οὐρανοῦ, καὶ ἦλθεν ἄχρι ἐμοῦ.
6 וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָהּ וָאָבִין וָאֵרֶא אֶת־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ וְאֶת־הַחַיָּה וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְעוֹף הַשָּׁמָיִם	6 εἰς ἣν ἀτενίσας κατενόουν καὶ εἶδον τὰ τετράποδα τῆς γῆς καὶ τὰ θηρία καὶ τὰ ἑρπετὰ καὶ τὰ πετεινὰ τοῦ οὐρανοῦ.
7 וָאֶשְׁמַע גַּם־קוֹל הָאֹמֵר אֵלָי קוּם פֶּטְרוֹס זְבַח וֶאֱכֹל	7 ἤκουσα δὲ καὶ φωνῆς λεγούσης μοι· ἀναστάς, Πέτρε, θῦσον καὶ φάγε.
8 וָאֹמַר חָלִילָה לִּי אֲדֹנִי כִּי כָּל־פִּגּוּל וְטָמֵא לֹא־בָא בְּפִי מֵעוֹלָם	8 εἶπον δέ· μηδαμῶς, κύριε, ὅτι κοινὸν ἢ ἀκάθαρτον οὐδέποτε εἰσῆλθεν εἰς τὸ στόμα μου.
9 וַיַּעֲנֵנִי הַקּוֹל שֵׁנִית מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר אֶת־אֲשֶׁר טִהַר הָאֱלֹהִים אַתָּה אַל־תְּטַמְּאֶנּוּ	9 ἀπεκρίθη δὲ φωνὴ ἐκ δευτέρου ἐκ τοῦ οὐρανοῦ· ἃ ὁ θεὸς ἐκαθάρισεν, σὺ μὴ κοίνου.
10 וְכֵן הָיָה שָׁלשׁ פְּעָמִים וְהַכֹּל שָׁב וְהֹעֲלָה הַשָּׁמָיְמָה	10 τοῦτο δὲ ἐγένετο ἐπὶ τρίς, καὶ ἀνεσπάσθη πάλιν ἅπαντα εἰς τὸν οὐρανόν.
11 וְהִנֵּה כְרֶגַע שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים עֹמְדִים עַל־פֶּתַח הַבַּיִת אֲשֶׁר אָנֹכִי שָׁם וְהֵמָּה שְׁלוּחִים אֵלַי מִקִּסְרִין	11 Καὶ ἰδοὺ ἐξαυτῆς τρεῖς ἄνδρες ἐπέστησαν ἐπὶ τὴν οἰκίαν ἐν ᾗ ἦμεν, ἀπεσταλμένοι ἀπὸ Καισαρείας πρός με.
12 וַיֹּאמֶר אֵלַי הָרוּחַ לָלֶכֶת אִתָּם וּלְבִלְתִּי הִתְמַהְמֵהַּ וַיֵּלְכוּ אִתִּי גַּם־שֵׁשֶׁת הָאַחִים הָאֵלֶּה וַנָּבוֹא אֶל־בֵּית הָאִישׁ	12 εἶπεν δὲ τὸ πνεῦμά μοι συνελθεῖν αὐτοῖς μηδὲν διακρίναντα. ἦλθον δὲ σὺν ἐμοὶ καὶ οἱ ἓξ ἀδελφοὶ οὗτοι καὶ εἰσήλθομεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ ἀνδρός.
13 וַיַּגֶּד־לָנוּ אֵת אֲשֶׁר־רָאָה הַמַּלְאָךְ נִצָּב בְּבֵיתוֹ וְאֹמֵר אֵלָיו שְׁלַח אֶל־יָפוֹ אֲנָשִׁים וּקְרָא אֵלֶיךָ אֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶטְרוֹס	13 ἀπήγγειλεν δὲ ἡμῖν πῶς εἶδεν [τὸν] ἄγγελον ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ σταθέντα καὶ εἰπόντα· ἀπόστειλον εἰς Ἰόππην καὶ μετάπεμψαι Σίμωνα τὸν ἐπικαλούμενον Πέτρον,
14 וְהוּא יְדַבֵּר אֵלֶיךָ דְּבָרִים אֲשֶׁר תִּוָּשַׁע בָּהֶם אַתָּה וְכָל־בֵּיתֶךָ	14 ὃς λαλήσει ῥήματα πρὸς σὲ ἐν οἷς σωθήσῃ σὺ καὶ πᾶς ὁ οἶκός σου.
15 וְכַאֲשֶׁר הַחִלּוֹתִי לְדַבֵּר צָלְחָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צָלְחָה עָלֵינוּ בַּתְּחִלָּה	15 ἐν δὲ τῷ ἄρξασθαί με λαλεῖν ἐπέπεσεν τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον ἐπ’ αὐτοὺς ὥσπερ καὶ ἐφ’ ἡμᾶς ἐν ἀρχῇ.
16 וָאֶזְכֹּר אֶת־דְּבַר הָאָדוֹן אֲשֶׁר אָמָר יוֹחָנָן הִטְבִּיל בַּמַּיִם וְאַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ	16 ἐμνήσθην δὲ τοῦ ῥήματος τοῦ κυρίου ὡς ἔλεγεν· Ἰωάννης μὲν ἐβάπτισεν ὕδατι, ὑμεῖς δὲ βαπτισθήσεσθε ἐν πνεύματι ἁγίῳ.
17 וְעַתָּה אִם־מַתָּנָה אַחַת נָתַן הָאֱלֹהִים לָהֶם וְלָנוּ הַמַּאֲמִינִים בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִי אָנֹכִי כִּי אֶעֱצֹר לֵאלֹהִים	17 εἰ οὖν τὴν ἴσην δωρεὰν ἔδωκεν αὐτοῖς ὁ θεὸς ὡς καὶ ἡμῖν πιστεύσασιν ἐπὶ τὸν κύριον Ἰησοῦν Χριστόν, ἐγὼ τίς ἤμην δυνατὸς κωλῦσαι τὸν θεόν;
18 וַיְהִי כְּשָׁמְעָם זֹאת וַיַּחֲרִישׁוּ וַיְהַלְלוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאמְרוּ אָכֵן גַּם־לַגּוֹיִם נָתַן הָאֱלֹהִים הַתְּשׁוּבָה לַחַיִּים	18 Ἀκούσαντες δὲ ταῦτα ἡσύχασαν καὶ ἐδόξασαν τὸν θεὸν λέγοντες· ἄρα καὶ τοῖς ἔθνεσιν ὁ θεὸς τὴν μετάνοιαν εἰς ζωὴν ἔδωκεν.
19 וְהַנְּפוֹצִים מִפְּנֵי הַצָּרָה אֲשֶׁר הָיְתָה עַל־אוֹדֹת אִסְטְפָנוֹס הָלְכוּ וָבָאוּ עַד־פִינוּקְיָא וְקַפְרוֹס וְאַנְטְיוֹכְיָא וְלֹא דִבְּרוּ אֶת־הַדָּבָר כִּי אִם־אֶל־הַיְּהוּדִים לְבַדָּם	19 Οἱ μὲν οὖν διασπαρέντες ἀπὸ τῆς θλίψεως τῆς γενομένης ἐπὶ Στεφάνῳ διῆλθον ἕως Φοινίκης καὶ Κύπρου καὶ Ἀντιοχείας μηδενὶ λαλοῦντες τὸν λόγον εἰ μὴ μόνον Ἰουδαίοις.
20 וַיְהִי בְתוֹכָם אַנְשֵׁי קַפְרוֹס וְקוּרִינִי אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא וַיְדַבְּרוּ גַם־אֶל־הַיְּוָנִים וַיְבַשְּׂרוּ אֹתָם אֶת־הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ	20 Ἦσαν δέ τινες ἐξ αὐτῶν ἄνδρες Κύπριοι καὶ Κυρηναῖοι, οἵτινες ἐλθόντες εἰς Ἀντιόχειαν ἐλάλουν καὶ πρὸς τοὺς Ἑλληνιστὰς εὐαγγελιζόμενοι τὸν κύριον Ἰησοῦν.
21 וַתְּהִי עִמָּהֶם יַד־יְהוָֹה וּמִסְפָּר רַב הֶאֱמִינוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל־הָאָדוֹן	21 καὶ ἦν χεὶρ κυρίου μετ’ αὐτῶν, πολύς τε ἀριθμὸς ὁ πιστεύσας ἐπέστρεψεν ἐπὶ τὸν κύριον.
22 וַיִּשָּׁמַע הַדָּבָר בְּאָזְנֵי הַקְּהִלָּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם וַיִּשְׁלְחוּ אֶת־בַּר־נַבָּא אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא	22 Ἠκούσθη δὲ ὁ λόγος εἰς τὰ ὦτα τῆς ἐκκλησίας τῆς οὔσης ἐν Ἰερουσαλὴμ περὶ αὐτῶν καὶ ἐξαπέστειλαν Βαρναβᾶν [διελθεῖν] ἕως Ἀντιοχείας.
23 וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיִּשְׂמַח כִּרְאֹתוֹ אֶת־חֶסֶד הָאֱלֹהִים וַיַּזְהֵר אֶת־כֻּלָּם לְדָבְקָה בָאָדוֹן בְּלֵב נָכוֹן	23 ὃς παραγενόμενος καὶ ἰδὼν τὴν χάριν [τὴν] τοῦ θεοῦ, ἐχάρη καὶ παρεκάλει πάντας τῇ προθέσει τῆς καρδίας προσμένειν τῷ κυρίῳ,
24 כִּי אִישׁ טוֹב הָיָה וּמָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וֶאֱמוּנָה וַיֵּאָסְפוּ לָאָדוֹן עַם רָב	24 ὅτι ἦν ἀνὴρ ἀγαθὸς καὶ πλήρης πνεύματος ἁγίου καὶ πίστεως. καὶ προσετέθη ὄχλος ἱκανὸς τῷ κυρίῳ.
25 וַיֵּלֶךְ בַּר־נַבָּא מִשָּׁם אֶל־טַרְסוֹס לְבַקֵּשׁ אֶת־שָׁאוּל וַיִּמְצָא אֹתוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָה	25 Ἐξῆλθεν δὲ εἰς Ταρσὸν ἀναζητῆσαι Σαῦλον,
26 וַיִּהְיוּ ישְׁבִים יַחַד בַּקְּהִלָּה שָׁנָה תְמִימָה וּמְלַמְּדִים עַם רָב אָז הוּחַל בְּאַנְטְיוֹכְיָא לִקְרֹא אֶת־הַתַּלְמִידִים בְּשֵׁם מְשִׁיחִיִּים	26 καὶ εὑρὼν ἤγαγεν εἰς Ἀντιόχειαν. ἐγένετο δὲ αὐτοῖς καὶ ἐνιαυτὸν ὅλον συναχθῆναι ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ καὶ διδάξαι ὄχλον ἱκανόν, χρηματίσαι τε πρώτως ἐν Ἀντιοχείᾳ τοὺς μαθητὰς Χριστιανούς.
27 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיָּבֹאוּ נְבִיאִים מִירוּשָׁלַיִם אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא	27 Ἐν ταύταις δὲ ταῖς ἡμέραις κατῆλθον ἀπὸ Ἱεροσολύμων προφῆται εἰς Ἀντιόχειαν.
28 וַיָּקָם אֶחָד מֵהֶם וּשְׁמוֹ אֲגָבוֹס וַיַּגֵּד עַל־פִּי הָרוּחַ כִּי רָעָב גָּדוֹל יָבוֹא עַל־כָּל־ישְׁבֵי תֵבֵל וַיְהִי־כֵן בִּימֵי קְלוֹדְיוֹס	28 ἀναστὰς δὲ εἷς ἐξ αὐτῶν ὀνόματι Ἅγαβος ἐσήμανεν διὰ τοῦ πνεύματος λιμὸν μεγάλην μέλλειν ἔσεσθαι ἐφ’ ὅλην τὴν οἰκουμένην, ἥτις ἐγένετο ἐπὶ Κλαυδίου.
29 וַיִּוָּעֲצוּ הַתַּלְמִידִים לִשְׁלֹחַ אִישׁ אִישׁ מֵאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ לְעֶזְרַת הָאַחִים הַיּשְׁבִים בִּיהוּדָה	29 τῶν δὲ μαθητῶν, καθὼς εὐπορεῖτό τις, ὥρισαν ἕκαστος αὐτῶν εἰς διακονίαν πέμψαι τοῖς κατοικοῦσιν ἐν τῇ Ἰουδαίᾳ ἀδελφοῖς·
30 וְכֵן גַּם־עָשֹוּ וַיִּשְׁלְחוּ אֶל־הַזְּקֵנִים עַל־יְדֵי בַּר־נַבָּא וְשָׁאוּל	30 ὃ καὶ ἐποίησαν ἀποστείλαντες πρὸς τοὺς πρεσβυτέρους διὰ χειρὸς Βαρναβᾶ καὶ Σαύλου.