1 וְאִישׁ הָיָה בְקִסְרִין וּשְׁמוֹ קָרְנֵילִיּוֹס שַׂר־מֵאָה מִן־הַגְּדוּד הַנִּקְרָא הָאִיטַלְקִי | 1 ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי |
2 וְהוּא חָסִיד וִירֵא אֱלֹהִים עִם־כָּל־בְּנֵי בֵיתוֹ וְעֹשֵׂה צְדָקוֹת הַרְבֵּה לָעָם וּמִתְפַּלֵּל תָּמִיד לֵאלֹהִים | 2 והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים |
3 וּמַחֲזֶה נִרְאָה אֵלָיו כַּשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית לַיּוֹם וַיַּרְא מַלְאַךְ אֱלֹהִים בָּא אֵלָיו פְּנִימָה וְאֹמֵר קָרְנֵילִיּוֹס | 3 ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס |
4 וַיַּבֵּט אֵלָיו וַיִּירָא וַיֹּאמֶר מַה־זֶּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו תְּפִלּוֹתֶיךָ וְצִדְקוֹתֶיךָ עָלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים | 4 ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים |
5 וְעַתָּה שְׁלַח־לְךָ אֲנָשִׁים אֶל־יָפוֹ וְהָבֵא אֵלֶיךָ אֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶטְרוֹס | 5 ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס |
6 הוּא מִתְגּוֹרֵר עִם־בּוּרְסִי אֶחָד שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ אֲשֶׁר בֵּיתוֹ עַל־יַד הַיָּם הוּא יֹאמַר לְךָ אֶת־אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת | 6 הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות |
7 וַיֵּלֶךְ־לוֹ הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר אֶל־קָרְנֵילִיּוֹס וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנַיִם מֵעַבְדֵי בֵיתוֹ וְאֶל־אִישׁ מִלְחָמָה אֶחָד יְרֵא אֱלֹהִים מִן־הָעֹמְדִים תָּמִיד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ | 7 וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו |
8 וַיְסַפֵּר לָהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים וַיִּשְׁלָחֵם אֶל־יָפוֹ | 8 ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו |
9 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וְהֵמָּה הֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ וּקְרֵבִים לָעִיר וַיַּעַל פֶּטְרוֹס עַל־הַגָּג לְהִתְפַּלֵּל כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית | 9 ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית |
10 וְהוּא רָעֵב וַיִּתְאָו לִטְעָם־לָחֶם וּבַהֲכִינָם לוֹ נָפְלָה תַרְדֵּמָה עָלָיו | 10 והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו |
11 וַיַּרְא אֶת־הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְהִנֵּה־כְלִי יֹרֵד אֵלָיו כִּדְמוּת מִטְפַּחַת־בַּד גְּדוֹלָה וַיּוּרַד בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹתָיו עַל־הָאָרֶץ | 11 וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ |
12 וּבְתוֹכוֹ מִכָּל־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ וְחַיָּה וָרֶמֶשׂ וְעוֹף הַשָּׁמָיִם | 12 ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים |
13 וַיְהִי־קוֹל אֵלָיו לֵאמֹר קוּם פֶּטְרוֹס זְבַח וֶאֱכֹל | 13 ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל |
14 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס חָלִילָה לִּי אֲדֹנִי כִּי מֵעוֹלָם לֹא אָכַלְתִּי כָּל־פִּגּוּל וְטָמֵא | 14 ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא |
15 וַיְהִי־עוֹד קוֹל אֵלָיו פַּעַם שֵׁנִית לֵאמֹר אֶת־אֲשֶׁר טִהַר הָאֱלֹהִים אַתָּה אַל־תְּטַמְּאֶנּוּ | 15 ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו |
16 וְכֵן הָיָה שָׁלשׁ פְּעָמִים וְהַכְּלִי שָׁב וְהֹעֲלָה הַשָּׁמָיְמָה | 16 וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה |
17 וַיְהִי בְּהִתְפָּעֵם רוּחַ פֶּטְרוֹס עַל־הַמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאָה וְהִנֵּה הָאֲנָשִׁים הַשְּׁלוּחִים מֵאֵת קָרְנֵילִיּוֹס שָׁאֲלוּ לְבֵית שִׁמְעוֹן וַיַּעַמְדוּ עַל־הַפָּתַח | 17 ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח |
18 וַיִּקְרְאוּ וַיִּדְרְשׁוּ הֲיֵשׁ מִתְגּוֹרֵר שָׁם שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶטְרוֹס | 18 ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס |
19 וּפֶטְרוֹס עוֹדֶנּוּ חשֵׁב עִם־לְבָבוֹ עַל־הַמַּרְאֶה וְהָרוּחַ אָמַר אֵלָיו הִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ | 19 ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך |
20 לָכֵן קוּם רֵד וּלְכָה־נָּא אִתָּם וְאַל־תִּתְמַהְמָהּ כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּים | 20 לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים |
21 וַיֵּרֶד פֶּטְרוֹס אֶל־הָאֲנָשִׁים הַנִּשְׁלָחִים אֵלָיו מֵאֵת קָרְנֵילִיּוֹס וַיֹּאמַר אָנֹכִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים לָמָּה זֶּה בָאתֶם הֵנָּה | 21 וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה |
22 וַיֹּאמְרוּ קָרְנֵילִיּוֹס שַׂר־מֵאָה אִישׁ צַדִּיק וִירֵא אֱלֹהִים וְלוֹ שֵׁם־טוֹב בְּכָל־עַם הַיְּהוּדִים צֻוָּה עַל־פִּי מַלְאָךְ קָדוֹשׁ לִקְרֹא לְךָ אֶל־בֵּיתוֹ וְלִשְׁמֹעַ דְּבָרִים מִפִּיךָ | 22 ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך |
23 וַיִּקְרָא אֹתָם אֵלָיו וַיַּאַסְפֵם הַבָּיְתָה וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּצֵא פֶטְרוֹס אִתָּם וּמִקְצָת הָאַחִים אֲשֶׁר בְּיָפוֹ הָלְכוּ עִמּוֹ | 23 ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו |
24 וּלְמָחֳרָתוֹ בָּאוּ אֶל־קִסְרִין וְקָרְנֵילִיּוֹס מְחַכֶּה לָהֶם וְעִמּוֹ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּקְרוֹבָיו וּמְיֻדָּעָיו הַנִּקְהָלִים אֵלָיו | 24 ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו |
25 וַיְהִי כְּבוֹא פֶטְרוֹס וַיֵּצֵא קָרְנֵילִיּוֹס לִקְרָאתוֹ וַיִּפֹּל לְרַגְלָיו וַיִּשְׁתָּחוּ | 25 ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו |
26 וַיָּקֶם אוֹתוֹ פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר קוּם כִּי גַם־אֲנִי אֱנוֹשׁ אָנֹכִי | 26 ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי |
27 וַיְדַבֵּר אִתּוֹ וַיָּבֹא הַבָּיְתָה וַיִּמְצָא רַבִּים נֶאֱסָפִים שָׁמָּה | 27 וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה |
28 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי־אָסוּר הוּא לְאִישׁ יְהוּדִי לְהִלָּוֺת וְלִקְרֹב אֶל־נָכְרִי וְאֹתִי הוֹרָה אֱלֹהִים לְבִלְתִּי אֱמֹר חֹל אוֹ־טָמֵא עַל־כָּל־אָדָם | 28 ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם |
29 וּבַעֲבוּר זֹאת כַּאֲשֶׁר נִקְרֵאתִי לֹא נִמְנַעְתִּי מֵהֲלֹךְ וְעַתָּה אֶשְׁאָלְכֶם מַדּוּעַ קְרָאתֶם לִי | 29 ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי |
30 וַיֹּאמֶר קָרְנֵילִיּוֹס זֶה אַרְבָּעָה יָמִים הָיִיתִי צָם עַד־הַשָּׁעָה הַזֹּאת וּבַשָּׁעָה הַתְּשִׁיעִית הִתְפַּלַּלְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי וְהִנֵּה־אִישׁ נִצָּב לְפָנַי בִּלְבוּשׁ זֹהַר | 30 ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר |
31 וַיֹּאמַר קָרְנֵילִיּוֹס נִשְׁמְעָה תְפִלָּתְךָ וְצִדְקוֹתֶיךָ הָיוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים | 31 ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים |
32 וְעַתָּה שְׁלַח אֶל־יָפוֹ וּקְרָא אֵלֶיךָ אֶת־שִׁמְעוֹן הַמְכֻנֶּה פֶטְרוֹס מִתְגּוֹרֵר הוּא בְּבֵית שִׁמְעוֹן הַבּוּרְסִי עַל־הַיָּם אֲשֶׁר בְּבוֹאוֹ יְדַבֶּר־לָךְ | 32 ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך |
33 וָאֲמַהֵר וָאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ וְאַתָּה הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר־בָּאתָ אֵלָי וְהִנְנוּ כֻּלָּנוּ פֹה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לִשְׁמֹעַ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר צֻוֵּיתָ מֵאֵת יְהוָֹה | 33 ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה |
34 וַיִּפְתַּח פֶּטְרוֹס אֶת־פִּיו וַיֹּאמַר עַתָּה יָדַעְתִּי בֶאֱמֶת כִּי הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ נֹשֵׂא פָנִים | 34 ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים |
35 כִּי אִם־בְּכָל־עַם וָעָם הַיָּרֵא אוֹתוֹ וְעֹשֶׂה צֶּדֶק רָצוּי הוּא לְפָנָיו | 35 כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו |
36 וַיִּשְׁלַח אֶת־דְּבָרוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַשֵּׂר אֶת־הַשָּׁלוֹם עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְהוּא אֲדוֹן הַכֹּל | 36 וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל |
37 אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת־הַדָּבָר הַנַּעֲשֶׂה בְכָל־יְהוּדָה הָחֵל מִן־הַגָּלִיל אַחֲרֵי הַטְּבִילָה אֲשֶׁר־קָרָא אוֹתָהּ יוֹחָנָן | 37 אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן |
38 אֵת אֲשֶׁר־מָשַׁח הָאֱלֹהִים אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבִגְבוּרָה וַיַּעֲבֹר בָּאָרֶץ עֹשֵׂה חֶסֶד וְרֹפֵא אֶת־כָּל־הַנִּכְבָּשִׁים תַּחַת יַד הַשָּׂטָן כִּי הָאֱלֹהִים הָיָה עִמּוֹ | 38 את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו |
39 וַאֲנַחְנוּ עֵדִים עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה בְּאֶרֶץ הַיְּהוּדִים וּבִירוּשָׁלָיִם וַאֲשֶׁר הֲרָגֻהוּ בְּהוֹקִיעָם אֹתוֹ עַל־הָעֵץ | 39 ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ |
40 אוֹתוֹ הֵקִים הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּתְּנֵהוּ לְהֵרָאוֹת בְּגָלוּי | 40 אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי |
41 לֹא לְכָל־הָעָם כִּי אִם־לָנוּ הָעֵדִים אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים בָּחַר בָּהֶם מֵרֹאשׁ אֲשֶׁר אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ אִתּוֹ אַחֲרֵי קוּמוֹ מִן־הַמֵּתִים | 41 לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים |
42 וַיְצַו אֹתָנוּ לְהַשְׁמִיעַ לָעָם וּלְהָעִיד כִּי אֹתוֹ שָׂם הָאֱלֹהִים לְשׁוֹפֵט הַחַיִּים וְהַמֵּתִים | 42 ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים |
43 וְעָלָיו כָּל־הַנְּבִיאִים מְעִידִים כִּי יְקַבְּלוּ סְלִיחַת הַחֲטָאִים בִּשְׁמוֹ כָּל־הַמַּאֲמִינִים בּוֹ | 43 ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו |
44 עוֹד פֶּטְרוֹס מְדַבֵּר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צָלְחָה עַל כָּל־הַשֹּׁמְעִים אֶת־הַדָּבָר | 44 עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר |
45 וְהַמַּאֲמִינִים בְּנֵי הַמִּילָה אֲשֶׁר בָּאוּ אֶת־פֶּטְרוֹס הִשְׁתּוֹמְמוּ כִּי־מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִשְׁפְּכָה גַּם עַל־הַגּוֹיִם | 45 והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים |
46 כִּי שָׁמְעוּ אֹתָם מְמַלְלִים בִּלְשֹׁנוֹת וּמְגַדְּלִים אֶת־הָאֱלֹהִים | 46 כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים |
47 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמַר הֲיוּכַל אִישׁ לִמְנֹעַ אֶת־הַמַּיִם מִטְּבֹל אֶת־אֵלֶּה אֲשֶׁר קִבְּלוּ אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ גַּם־הֵם כָּמֹנוּ | 47 ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו |
48 וַיְצַו לִטְבֹּל אֹתָם בְּשֵׁם הָאָדוֹן וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לָשֶׁבֶת אִתָּם יָמִים אֲחָדִים | 48 ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים |