Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 21

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LA SACRA BIBBIA
1 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ הִגָּלוֹת אֶל־תַּלְמִידָיו עַל־יַם טִיבַרְיָה וְכֹה נִגְלָה אֲלֵיהֶם	1 In seguito Gesù si manifestò di nuovo ai discepoli sul mare di Tiberiade. Si manifestò nel modo seguente.
2 שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְתוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס וּנְתַנְאֵל מִקָּנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וּבְנֵי זַבְדַּי וְעוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו יָשְׁבוּ יַחְדָּו	2 Si trovavano insieme Simon Pietro, Tommaso detto Didimo, Natanaele da Cana di Galilea, i figli di Zebedeo e due altri discepoli.
3 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס הִנְנִי הֹלֵךְ לָדִיג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו גַּם־אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ עִמָּךְ וַיֵּצְאוּ וַיְמַהֲרוּ לָרֶדֶת אֶל־הָאֳנִיָּה וּבַלַּיְלָה הַהוּא לֹא אָחֲזוּ מְאוּמָה	3 Simon Pietro disse loro: "Vado a pescare". Gli dissero: "Veniamo anche noi con te". Uscirono, salirono sulla barca e in quella notte non presero nulla.
4 הַבֹּקֶר אוֹר וְיֵשׁוּעַ עָמַד עַל־שְׂפַת הַיָּם וְלֹא יָדְעוּ הַתַּלְמִידִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא	4 Sul far del giorno Gesù stette sulla riva, ma i discepoli non sapevano che era Gesù.
5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בָּנַי הֲיֵשׁ־לָכֶם אֹכֶל מְאוּמָה וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ אָיִן	5 Disse loro Gesù: "Ragazzi, non avete qualcosa da mangiare?". Gli risposero: "No".
6 וַיֹּאמֶר לָהֶם הַשְׁלִיכוּ הַמִּכְמֹרֶת מִימִין לָאֳנִיָּה וְתִמְצָאוּ וַיַּשְׁלִיכוּ וְלֹא־יָכְלוּ עוֹד לִמְשֹׁךְ אֹתָהּ מֵרֹב הַדָּגִים	6 Egli disse loro: "Gettate la rete dalla parte destra della barca e ne troverete". La gettarono e non erano più capaci di tirarla su, tanti erano i pesci.
7 וַיֹּאמֶר הַתַּלְמִיד הַהוּא אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ אֶל־פֶּטְרוֹס זֶה הוּא הָאָדוֹן וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס כִּי הוּא הָאָדוֹן וַיַּחְגֹּר אֶת־מְעִילוֹ כִּי עֵירֹם הָיָה וַיַּטֵל עַצְמוֹ אֶל־הַיָּם	7 Allora quel discepolo che Gesù amava disse a Pietro: "E' il Signore". Simon Pietro, udito che era il Signore, indossò la veste, poiché era nudo, e si gettò nel mare.
8 וְהַתַּלְמִידִים הַנִּשְׁאָרִים בָּאוּ בַסְּפִינָה כִּי לֹא הִרְחִיקוּ מִן־הַיַּבָּשָׁה כִּי אִם־כְּמָאתַיִם אַמָּה וַיִּמְשְׁכוּ אֶת־הַמִּכְמֹרֶת עִם־הַדָּגִים	8 Gli altri discepoli andarono con la barca, poiché non erano lontani da terra se non circa duecento cubiti, trascinando la rete dei pesci.
9 וַיְהִי כְצֵאתָם אֶל־הַיַּבָּשָׁה וַיִּרְאוּ־שָׁם גַּחֲלֵי־אֵשׁ עֲרוּכִים וְדָגִים עֲלֵיהֶם וְלֶחֶם לֶאֱכֹל	9 Appena scesi a terra, videro della brace con sopra pesce e pane.
10 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הָבִיאוּ הֲלֹם מִן־הַדָּגִים אֲשֶׁר אֲחַזְתֶּם עָתָּה	10 Disse loro Gesù: "Portate dei pesci che avete preso ora".
11 וַיַּעַל שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וַיִּמְשֹׁךְ אֶת־הַמִּכְמֹרֶת אֶל־הַיַּבָּשָׁה וְהִיא מְלֵאָה דָּגִים גְּדוֹלִים מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה וְלֹא נִקְרְעָה הַמִּכְמֹרֶת אַף־כִּי רַבִּים הָיוּ	11 Salì Simon Pietro e trasse la rete a riva, piena di centocinquantatré grossi pesci. E sebbene fossero tanti, la rete non si ruppe.
12 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ בֹּאוּ בְרוּ־לָחֶם וְאֵין גַּם־אֶחָד בַּתַּלְמִידִים אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לִשְׁאֹל אֹתוֹ מִי אָתָּה כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הָאָדוֹן	12 Disse loro Gesù: "Venite a fare colazione!". Nessuno però dei discepoli osava domandargli: "Tu, chi sei?", sapendo che era il Signore.
13 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיִּקַּח אֶת־הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לָהֶם וְגַם אֶת־הַדָּגִים	13 Gesù si avvicinò, prese il pane, lo diede a loro e ugualmente il pesce.
14 וְזֹאת הִיא הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אֲשֶׁר־נִגְלָה יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו אַחֲרֵי קוּמוֹ מֵעִם הַמֵּתִים	14 Questa fu la terza volta che Gesù si manifestò ai discepoli, risuscitato dai morti.
15 וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלָם אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל־שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי יוֹתֵר מֵאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְעֵה אֶת־טְלָאָי	15 Quando ebbero finito la colazione, Gesù disse a Simon Pietro: "Simone di Giovanni, mi ami tu più di costoro?". Gli risponde: "Sì, Signore, tu sai che ti amo". Gli disse: "Pasci i miei agnelli".
16 וַיֹּאמֶר אֵלָיו עוֹד הַפַּעַם שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן אֲדֹנִי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ וַיֹּאמֶר אֵלָיו נְהַג אֶת־צֹאנִי	16 Gli ripeté una seconda volta: "Simone di Giovanni, mi ami tu?". Gli rispose: "Sì, Signore, tu sai che ti amo". Gli disse: "Pasci le mie pecore".
17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו פַּעַם שְׁלִישִׁית שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹנָה הֲתֶאֱהַב אֹתִי וַיִּתְעַצֵּב פֶּטְרוֹס עַל כִּי־אָמַר אֵלָיו בַּשְּׁלִישִׁית הֲתֶאֱהַב אֹתִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי אֶת־כֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ וְיָדַעְתָּ כִּי אֲהַבְתִּיךָ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ רְעֵה אֶת־צֹאנִי	17 Gli domandò una terza volta: "Simone di Giovanni, mi ami?". Si rattristò Pietro perché gli aveva detto per la terza volta: "Mi ami tu?", e gli rispose: "Signore, tu sai tutto, tu conosci che ti amo". Gli disse: "Pasci le mie pecore.
18 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָךְ בִּהְיֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים אַתָּה חָגַרְתָּ אֶת־עַצְמְךָ וַתֵּלֶךְ אֶל־אֲשֶׁר חָפַצְתָּ וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּזְקַן וּפָרַשְׂתָּ כַפֶּיךָ וְאַחֵר יַחְגָּרְךָ וּנְשָׂאֲךָ אֶל־אֲשֶׁר לֹא תֶחְפָּץ	18 In verità, in verità ti dico: quand'eri giovane, ti annodavi da te la cintura e andavi dove volevi. Ma quando sarai vecchio, stenderai le tue mani e un altro ti annoderà la cintura e ti condurrà dove tu non vuoi".
19 וְכָל־זֹאת דִּבֶּר לִרְמֹז עַל־הַמִּיתָה אֲשֶׁר יְכַבֶּד־בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אַחֲרָי	19 Questo disse per indicare con quale morte avrebbe glorificato Dio. Dopo queste parole, gli disse: "Séguimi!".
20 וַיִּפֶן פֶּטְרוֹס וַיַּרְא אֶת־הַתַּלְמִיד אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ אֲהֵבוֹ הֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם הוּא הַנֹּפֵל עַל־לִבּוֹ בְּעֵת הַסְּעוּדָה וְגַם־שָׁאַל אֲדֹנִי מִי הוּא־זֶה אֲשֶׁר יִמְסְרֶךָּ	20 Pietro, voltatosi, vide che li seguiva il discepolo che Gesù amava, quello che era adagiato durante la cena vicino a lui e aveva detto: "Signore, chi è colui che ti tradisce?".
21 וַיְהִי בִּרְאוֹת אֹתוֹ פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי וְזֶה מַה־הוּא	21 Vistolo, dunque, Pietro disse a Gesù: "Signore, e lui?".
22 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־חֶפְצִי כִּי יִשָּׁאֵר עַד־בֹּאִי מַה־לְּךָ וְלָזֹאת אַתָּה לֵךְ אַחֲרָי	22 Gesù gli rispose: "Se voglio che lui rimanga finché io venga, che te ne importa? Tu séguimi!".
23 עַל־כֵּן יָצָא הַדָּבָר הַזֶּה בֵּין הָאַחִים כִּי־הַתַּלְמִיד הַהוּא לֹא יָמוּת וְיֵשׁוּעַ לֹא אָמַר־לוֹ כִּי לֹא־יָמוּת אַךְ אָמַר אִם־חֶפְצִי כִּי־יִשָּׁאֵר עַד־בֹּאִי מַה־זֶּה לָךְ	23 Si sparse perciò tra i fratelli la voce che quel discepolo non sarebbe morto. Gesù però non gli aveva detto che non sarebbe morto, ma: "Se voglio che lui rimanga finché io venga, che te ne importa?".
24 זֶה הוּא הַתַּלְמִיד הַמֵּעִיד עַל־אֵלֶּה וַאֲשֶׁר כָּתַב כָּל־זֹאת וְיָדַעְנוּ כִּי עֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה	24 Questo è il discepolo che rende testimonianza di queste cose e che le ha scritte, e sappiamo che la sua testimonianza è veridica.
25 וְיֵשׁ עוֹד מַעֲשִׂים רַבִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ וְאִם־יִכָּתְבוּ כֻלָּם לְאַחַד אֶחָד אֲחַשְּׁבָה כִּי גַם־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא יָכִיל אֶת־הַסְּפָרִים אֲשֶׁר יִכָּתֵבוּ אָמֵן	25 Ci sono anche molte altre cose che Gesù fece: se si scrivessero a una a una, penso che non basterebbe il mondo intero a contenere i libri che si dovrebbero scrivere.