Lettera ai Filippesi - מכתב לפיליפאים 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי אִישׁ חוֹלֶה לַעְזָר שְׁמוֹ מִבֵּית־הִינִי כְּפַר מִרְיָם וּמָרְתָא אֲחוֹתָהּ	1 Erat autem quidam lan guens Lazarus a Bethania, de castello Mariae etMarthae sororis eius.
2 הִיא מִרְיָם אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת־הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וַתְּנַגֵּב אֶת־רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ וְעַתָּה לַעְזָר אָחִיהָ חָלָה	2 Maria autem erat, quae unxit Dominum unguento etextersit pedes eius capillis suis, cuius frater Lazarus infirmabatur.
3 וַתִּשְׁלַחְנָה אַחְיוֹתָיו אֵלָיו לֵאמֹר אֲדֹנִי הִנֵּה זֶה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ חֹלֶה הוּא	3 Miseruntergo sorores ad eum dicentes: “ Domine, ecce, quem amas, infirmatur ”.
4 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמַר זֹאת הַמַּחֲלָה אֵינֶנָּה לַמָּוֶת כִּי אִם־לִכְבוֹד הָאֱלֹהִים לְמַעַן יִכָּבֶד־בָּהּ בֶּן־הָאֱלֹהִים	4 Audiens autem Iesus dixit: “ Infirmitas haec non est ad mortem sed progloria Dei, ut glorificetur Filius Dei per eam ”.
5 וְיֵשׁוּעַ אָהֵב אֶת מָרְתָא וְאֶת־אֲחוֹתָהּ וְאֶת־לַעְזָר	5 Diligebat autem IesusMartham et sororem eius et Lazarum.
6 וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי חָלָה וַיִּתְמַהְמַהּ וַיֵּשֶׁב יוֹמַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־הוּא שָׁם	6 Ut ergo audivit quia infirmabatur, tuncquidem mansit in loco, in quo erat, duobus diebus;
7 וְאַחֲרֵי־כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו לְכוּ וְנָשׁוּבָה לְאֶרֶץ יְהוּדָה	7 deinde post hoc dicitdiscipulis: “ Eamus in Iudaeam iterum ”.
8 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו רַבִּי עַתָּה זֶה בִּקְשׁוּ הַיְּהוּדִים לִסְקָלְךָ וְאַתָּה תָּשׁוּב שָׁמָּה	8 Dicunt ei discipuli: “ Rabbi,nunc quaerebant te Iudaei lapidare, et iterum vadis illuc? ”.
9 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ הֲלֹא שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לַיּוֹם אִישׁ כִּי־יֵלֵךְ בַּיּוֹם לֹא יִכָּשֵׁל כִּי יִרְאֶה אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה	9 ResponditIesus: “ Nonne duodecim horae sunt diei? Si quis ambulaverit in die, nonoffendit, quia lucem huius mundi videt;
10 אֲבָל הַהֹלֵךְ בַּלַּיְלָה יִכָּשֵׁל כִּי הָאוֹר אֵין בּוֹ	10 si quis autem ambulaverit in nocte,offendit, quia lux non est in eo ”.
11 כָּזֹאת דִּבֵּר וְאַחֲרֵי־כֵן אָמַר אֲלֵיהֶם לַעְזָר יְדִידֵנוּ יָשֵׁן הוּא וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לְמַעַן אֲעִירֶנּוּ	11 Haec ait et post hoc dicit eis: “Lazarus amicus noster dormit, sed vado, ut a somno exsuscitem eum ”.
12 וַיֹּאמְרוּ תַּלְמִידָיו אֲדֹנִי אִם־יָשֵׁן הוּא יִוָּשֵׁעַ	12 Dixerunt ergo ei discipuli: “ Domine, si dormit, salvus erit ”.
13 וְיֵשׁוּעַ דִּבֶּר עַל־מוֹתוֹ וְהֵמָּה חָשְׁבוּ כִּי עַל־מְנוּחַת הַשֵּׁנָה דִּבֵּר	13 Dixeratautem Iesus de morte eius, illi autem putaverunt quia de dormitione somnidiceret.
14 אָז גָּלָה יֵשׁוּעַ אֶת־אָזְנָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לַעְזָר מֵת	14 Tunc ergo dixit eis Iesus manifeste: “ Lazarus mortuus est,
15 וְשָׂמֵחַ אֲנִי בִּגְלַלְכֶם כִּי לֹא־הָיִיתִי שָׁם לְמַעַן תַּאֲמִינוּ וְעַתָּה נִסְעָה וְנֵלְכָה אֵלָיו	15 etgaudeo propter vos, ut credatis, quoniam non eram ibi; sed eamus ad eum ”.
16 וַיֹּאמֶר תּוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס אֶל־הַתַּלְמִידִים חֲבֵרָיו נֵלְכָה גַם־אֲנַחְנוּ לְמַעַן נָמוּת עִמּוֹ	16 Dixit ergo Thomas, qui dicitur Didymus, ad condiscipulos: “ Eamus et nos, utmoriamur cum eo! ”.
17 וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ וַיִּמְצָאֵהוּ זֶה אַרְבָּעָה יָמִים שֹׁכֵב בַּקָּבֶר	17 Venit itaque Iesus et invenit eum quattuor dies iam in monumento habentem.
18 וּבֵית־הִינִי הָיָה קָרוֹב לִירוּשָׁלָיִם כְּדֶרֶךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה רִיס	18 Erat autem Bethania iuxta Hierosolymam quasi stadiis quindecim.
19 וְרַבִּים מִן־הַיְּהוּדִים בָּאוּ בֵית־מָרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֵם אֶתְהֶן עַל־אֲחִיהֶן	19 Multi autemex Iudaeis venerant ad Martham et Mariam, ut consolarentur eas de fratre.
20 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ מָרְתָא כִּי יֵשׁוּעַ בָּא וַתֵּצֵא לִקְרָאתוֹ וּמִרְיָם יוֹשֶׁבֶת בַּבָּיִת	20 Martha ergo ut audivit quia Iesus venit, occurrit illi; Maria autem domisedebat.
21 וַתֹּאמֶר מָרְתָא אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי אִלּוּ הָיִיתָ פֹּה כִּי־אָז לֹא־מֵת אָחִי	21 Dixit ergo Martha ad Iesum: “ Domine, si fuisses hic, frater meusnon esset mortuus!
22 וְגַם־עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי כָל־אֲשֶׁר תִּשְׁאַל מֵאֵת אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים	22 Sed et nunc scio quia, quaecumque poposceris a Deo, dabittibi Deus ”.
23 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ קוֹם יָקוּם אָחִיךְ	23 Dicit illi Iesus: “ Resurget frater tuus ”.
24 וַתֹּאמֶר אֵלָיו מָרְתָא יָדַעְתִּי כִּי יָקוּם בַּתְּקוּמָה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן	24 Dicit eiMartha: “ Scio quia resurget in resurrectione in novissimo die ”.
25 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ אָנֹכִי הַתְּקוּמָה וְהַחַיִּים הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם כִּי־יָמוּת	25 Dixitei Iesus: “ Ego sum resurrectio et vita. Qui credit in me, etsi mortuusfuerit, vivet;
26 וְכָל־הַחַי אֲשֶׁר יַאֲמִין־בִּי לֹא־יָמוּת לְעוֹלָם הֲתַאֲמִינִי זֹאת	26 et omnis, qui vivit et credit in me, non morietur in aeternum.Credis hoc? ”.
27 וַתֹּאמֶר אֵלָיו כֵּן אֲדֹנִי הֶאֱמַנְתִּי כִּי־אַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים הַבָּא לָעוֹלָם	27 Ait illi: “ Utique, Domine; ego credidi quia tu esChristus Filius Dei, qui in mundum venisti ”.
28 וַיְהִי אַחַר דַּבְּרָהּ זֹאת וַתֵּלֶךְ וַתִּקְרָא לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר הִנֵּה הַמּוֹרֶה פֹּה וְקֹרֵא לָךְ	28 Et cum haec dixisset, abiit et vocavit Mariam sororem suam silentio dicens:“ Magister adest et vocat te ”.
29 הִיא שָׁמְעָה וַתְּמַהֵר לָקוּם וַתָּבֹא אֵלָיו	29 Illa autem ut audivit, surrexit cito etvenit ad eum;
30 וְיֵשׁוּעַ טֶרֶם יָבֹא אֶל־הַכְּפָר כִּי־עוֹדֶנּוּ עֹמֵד בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר פְּגָשַׁתּוּ־שָׁם מָרְתָא	30 nondum enim venerat Iesus in castellum, sed erat adhuc in illoloco, ubi occurrerat ei Martha.
31 וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר־בָּאוּ אֶל־בֵּיתָהּ לְנַחֲמָהּ כִּרְאוֹתָם אֶת־מִרְיָם כִּי־קָמָה פִתְאֹם וַתֵּצֵא הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּאָמְרָם כִּי־הָלְכָה לָּהּ אֶל־הַקֶּבֶר לִבְכּוֹת שָׁמָּה	31 Iudaei igitur, qui erant cum ea in domo etconsolabantur eam, cum vidissent Mariam quia cito surrexit et exiit, secuti sunteam putantes: “ Vadit ad monumentum, ut ploret ibi ”.
32 וַתָּבֹא מִרְיָם אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ עֹמֵד שָׁם וַתֵּרֶא אֹתוֹ וַתִּפֹּל לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר לוֹ אֲדֹנִי אִלּוּ הָיִיתָ פֹּה כִּי־אָז לֹא־מֵת אָחִי	32 Maria ergo, cumvenisset ubi erat Iesus, videns eum cecidit ad pedes eius dicens ei: “ Domine,si fuisses hic, non esset mortuus frater meus! ”.
33 וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֹתָהּ בֹּכִיָּה וְגַם־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר־בָּאוּ אִתָּהּ בֹּכִים וַתִּזְעֹם רוּחוֹ וַיְהִי מַרְעִיד	33 Iesus ergo, ut vidit eamplorantem et Iudaeos, qui venerant cum ea, plorantes, fremuit spiritu etturbavit seipsum
34 וַיֹּאמֶר אֵיפֹה שַׂמְתֶּם אֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אֲדֹנִי בֹּא וּרְאֵה	34 et dixit: “ Ubi posuistis eum? ”. Dicunt ei: “ Domine,veni et vide ”.
35 וַיֵּבְךְּ יֵשׁוּעַ	35 Lacrimatus est Iesus.
36 וַיֹּאמְרוּ הַיְּהוּדִים הִנֵּה מַה־גָּדְלָה אַהֲבָתוֹ אֹתוֹ	36 Dicebant ergo Iudaei: “ Eccequomodo amabat eum! ”.
37 וּמִקְצָתָם אָמְרוּ הַפֹּקֵחַ עֵינֵי הָעִוֵּר הֲלֹא יָכֹל לַעֲשֹוֹת שֶׁגַּם־זֶה לֹא יָמוּת	37 Quidam autem dixerunt ex ipsis: “ Non poterat hic,qui aperuit oculos caeci, facere, ut et hic non moreretur? ”.
38 וַיּוֹסֶף עוֹד יֵשׁוּעַ לְהִזָּעֵם בְּרוּחוֹ וַיָּבֹא אֶל־הַקֶּבֶר וְהוּא מְעָרָה וְאֶבֶן עַל־מְבוֹאָהּ	38 Iesus ergo rursum fremens in semetipso, venit ad monumentum; erat autemspelunca, et lapis superpositus erat ei.
39 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ שְׂאוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר אֵלָיו מָרְתָא אֲחוֹת הַמֵּת אֲדֹנִי הִנֵּה כְּבָר בָּאָשׁ כִּי־אַרְבָּעָה יָמִים לוֹ	39 Ait Iesus: “ Tollite lapidem! ”.Dicit ei Martha, soror eius, qui mortuus fuerat: “ Domine, iam foetet;quatriduanus enim est! ”.
40 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ יֵשׁוּעַ הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ כִּי אִם־תַּאֲמִינִי תֶּחֱזִי אֶת־כְּבוֹד הָאֱלֹהִים	40 Dicit ei Iesus: “ Nonne dixi tibi quoniam, sicredideris, videbis gloriam Dei? ”.
41 וַיִּשְׂאוּ אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר הַמֵּת הוּשַׂם שָׁם וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת־עֵינָיו לַמָּרוֹם וַיֹּאמַר אוֹדְךָ אָבִי כִּי עֲנִיתָנִי	41 Tulerunt ergo lapidem. Iesus autem,elevatis sursum oculis, dixit: “ Pater, gratias ago tibi quoniam audisti me.
42 וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי בְכָל־עֵת תַּעֲנֵנִי אוּלָם בַּעֲבוּר הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר סְבִיבוֹתַי דִּבַּרְתִּי לְמַעַן יַאֲמִינוּ בִי כִּי אַתָּה שְׁלַחְתָּנִי	42 Ego autem sciebam quia semper me audis, sed propter populum, qui circumstat,dixi, ut credant quia tu me misisti ”.
43 וַיְהִי כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל לַעְזָר קוּם צֵא	43 Et haec cum dixisset, voce magnaclamavit: “ Lazare, veni foras! ”.
44 וַיֵּצֵא הַמֵּת וְיָדָיו וְרַגְלָיו כְּרוּכֹת בְּתַכְרִיכִין וּפָנָיו לוּטִים בְּמִטְפָּחַת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ הַתִּירוּ אֹתוֹ וְיֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ	44 Prodiit, qui fuerat mortuus, ligatuspedes et manus institis; et facies illius sudario erat ligata. Dicit Iesus eis:“ Solvite eum et sinite eum abire ”.
45 וְרַבִּים מִן־הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל־מִרְיָם בִּרְאוֹתָם אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ הֶאֱמִינוּ בוֹ	45 Multi ergo ex Iudaeis, qui venerantad Mariam et viderant, quae fecit, crediderunt in eum;
46 וּמִקְצָתָם הָלְכוּ אֶל־הַפְּרוּשִׁים וַיַּגִּידוּ לָהֶם אֶת־אֲשֶׁר עָשָׂה יֵשׁוּעַ	46 quidam autem ex ipsisabierunt ad pharisaeos et dixerunt eis, quae fecit Iesus.
47 אָז יַקְהִילוּ הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת־הַסַּנְהֶדְרִין וַיֹּאמְרוּ מַה־נַּעֲשֶׂה כִּי הָאִישׁ הַלָּזֶה עֹשֶׂה אֹתוֹת הַרְבֵּה	47 Collegerunt ergopontifices et pharisaei concilium et dicebant: “ Quid facimus, quia hic homomulta signa facit?
48 אִם־נַנִּיחַ לוֹ לַעֲשׂוֹת כֻּלָּם יַאֲמִינוּ בוֹ וּבָאוּ הָרוֹמִיִּים וְלָקְחוּ גַּם אֶת־אַדְמָתֵנוּ וְגַם אֶת־עַמֵּנוּ	48 Si dimittimus eum sic, omnes credent in eum, et venientRomani et tollent nostrum et locum et gentem! ”.
49 וְאֶחָד מֵהֶם קַיָּפָא שְׁמוֹ וְהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל בַּשָּׁנָה הַהִיא אָמַר אֲלֵיהֶם הֵן לֹא־תֵדְעוּ מְאוּמָה	49 Unus autem ex ipsis,Caiphas, cum esset pontifex anni illius, dixit eis: “ Vos nescitis quidquam
50 אַף לֹא־תָבִינוּ כִּי טוֹב לָנוּ מוּת אִישׁ אֶחָד בְּעַד הַגּוֹי מֵאֲבֹד הָעָם כֻּלּוֹ	50 nec cogitatis quia expedit vobis, ut unus moriatur homo pro populo, et non totagens pereat! ”.
51 וְזֹאת לֹא־דִבֶּר מִלִּבּוֹ כִּי אִם־בִּהְיוֹתוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל בַּשָּׁנָה הַהִיא נִבָּא כִּי־יֵשׁוּעַ יָמוּת בְּעַד הָעָם	51 Hoc autem a semetipso non dixit; sed, cum esset pontifexanni illius, prophetavit quia Iesus moriturus erat pro gente
52 וְלֹא־בְעַד הָעָם לְבַד כִּי אִם־לְקַבֵּץ גַּם־אֶת־בְּנֵי אֱלֹהִים הַמְפֻזָּרִים וְהָיוּ לְאֶחָד	52 et non tantumpro gente, sed et ut filios Dei, qui erant dispersi, congregaret in unum.
53 וַיִּוָּעֲצוּ יַחְדָּו לַהֲמִיתוֹ מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה	53 Abillo ergo die cogitaverunt, ut interficerent eum.
54 עַל־כֵּן לֹא־הִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ עוֹד בְּתוֹךְ הַיְּהוּדִים בַּגָּלוּי כִּי אִם־סָר מִשָּׁם לָאָרֶץ הַקְּרוֹבָה אֶל־הַמִּדְבָּר אֶל־עִיר אֶפְרַיִם וַיָּגָר־שָׁם עִם־תַּלְמִידָיו	54 Iesus ergo iam non in palam ambulabat apud Iudaeos, sed abiit inde inregionem iuxta desertum, in civitatem, quae dicitur Ephraim, et ibi morabaturcum discipulis.
55 וַיִּקְרְבוּ יְמֵי הַפֶּסַח לַיְּהוּדִים וְעַם־רַב עָלוּ מִן־הָאָרֶץ יְרוּשָׁלַיְמָה לִפְנֵי הַפֶּסַח לְמַעַן יִטֶּהָרוּ	55 Proximum autem erat Pascha Iudaeorum, et ascenderunt multi Hierosolymam deregione ante Pascha, ut sanctificarent seipsos.
56 וַיְבַקְשׁוּ אֶת־יֵשׁוּעַ וּבְעָמְדָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִדְבְּרוּ לֵאמֹר מַה־תַּחְשְׁבוּ הֲכִי לֹא־יָבוֹא אֶל־הֶחָג	56 Quaerebant ergo Iesum etcolloquebantur ad invicem in templo stantes: “ Quid videtur vobis? Numquidveniet ad diem festum? ”.
57 וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַפְּרוּשִׁים גָּזְרוּ גְזֵרָה אֲשֶׁר אִם־יֵדַע אִישׁ אֶת־מְקוֹמוֹ יוֹדִיעֶנּוּ לְמַעַן יִתְפְּשֻׂהוּ	57 Dederant autem pontifices et pharisaei mandatum,ut, si quis cognoverit, ubi sit, indicet, ut apprehendant eum.